לאחר שהוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג צווי מעצר נגד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, שר הביטחון לשעבר יואב גלנט ומפקד הזרוע הצבאית של חמאס מוחמד דף, מתמודדת ישראל עם סערה פוליטית פנימית ובינלאומית. צו המעצר נגד נתניהו, המואשם בפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות הקשורים לסכסוך בעזה, מעורר דרישה גוברת מצד מתנגדיו הפוליטיים ובני משפחות השבויים להדחתו.
צווי המעצר קוראים ל-124 המדינות החתומות על אמנת בית הדין הפלילי לעצור את נתניהו, גלנט ודף אם יגיעו לשטחן. עם זאת, בישראל, האיום נתפס כמשני בהשוואה למתחים הפוליטיים הפנימיים. החלטתו של נתניהו לפטר את גלנט, השר המתון האחרון בממשלתו, הציתה גל מחאה חסר תקדים, במהלכו יצאו אלפי מפגינים לרחובות תל אביב וקראו: "ביבי בוגד!".
בעיני מתנגדיו, נתניהו שם את הישרדותו הפוליטית מעל טובת המדינה. מאז התקפות חמאס ב-7 באוקטובר 2023, שמו מתנגדיו את האחריות למחדל הביטחוני על נתניהו ואנשיו. בו בזמן, הצליח נתניהו ליצור נרטיב אחר בקרב תומכיו, לפיו האשמה מוטלת על יריביו הפוליטיים.
לנתניהו יש יתרון משמעותי – מנגנון מדיה מסועף המזין את המסר שלו לציבור. ערוצים כמו "ערוץ 14" וחוגים פרטיים בטלגרם ובוואטסאפ מפיצים את מסריו. לצד זאת, הפגינו תומכיו "אחדות לאומית", במקביל להמשך הדה-לגיטימציה של האופוזיציה והאזרחים הערבים.
האופוזיציה בישראל ממשיכה להיאבק במציאת דרך מאוחדת ויעילה להתמודד עם נתניהו. למרות מאמצים משותפים של יאיר לפיד, בני גנץ ואביגדור ליברמן, האופוזיציה מתקשה להציג חלופה אידיאולוגית ברורה למדיניות נתניהו.
עלייתו הצפויה של דונלד טראמפ חזרה לשלטון עשויה להעניק לנתניהו חיזוק משמעותי, אך גם להוות אתגר בהתנהלות האישית והמדינית ביניהם. טראמפ, שתמך בעבר במדיניותו של נתניהו, עשוי לקדם מהלכים שנויים במחלוקת, כמו אישור התנחלויות חדשות בצפון רצועת עזה.
בעוד נתניהו ממשיך לנווט בין אתגרים משפטיים, פוליטיים ובינלאומיים, ישראל זקוקה לאופוזיציה חזקה ואידיאולוגית שתוכל לשנות את המגמה הנוכחית. בלי חלופה כזו, הדרך לשלום בר-קיימא נראית רחוקה מתמיד.
