יום שישי 20 דצמבר , 2024 11:22

הכורדים הסוריים וישראל: יחסים מורכבים בעיצומם של שינויים גיאופוליטיים

האוכלוסייה הכורדית בסוריה מהווה מיעוט אתני משמעותי, אשר במשך שנים רבות שאף להשגת זכויות לאומיות ותרבותיות. עם פרוץ המלחמה בסוריה בשנת 2011, בלטו הכורדים ככוח משפיע בצפון-מזרח המדינה, תוך ניצול הוואקום השלטוני שנוצר עם נסיגת הממשל הסורי מאזורים אלו. השיא הפוליטי והצבאי של הכורדים התבטא בהקמת "המינהל האוטונומי בצפון ובמזרח סוריה" (רוג'אווה) בשנת 2013. לפי ספרותם של המפלגות הכורדיות בסוריה, מדובר במודל ייחודי לפדרציה דמוקרטית, המדגישה דמוקרטיה ישירה, שוויון מגדרי, וחיים משותפים בין הקבוצות האתניות השונות.

למרות שאיפותיהם, "רוג'אווה" ניצבת בפני אתגרים קיומיים, בראשם איומים מתמשכים מצד טורקיה, עימותים עם קבוצות חמושות אסלאמיסטיות, ומצב כלכלי קשה שנגרם מהיעדר הכרה בינלאומית ומלחץ מצד מדינות האזור. בנוסף, מערכות היחסים המורכבות של הכורדים עם כוחות אזוריים ובינלאומיים מעלות שאלות בנוגע לאפשרות של שיתופי פעולה עתידיים עם מדינת ישראל.

הכורדים בסוריה: בין דיכוי עצמי לבניית זהות לאומית

הנוכחות הכורדית בסוריה היא בת מאות שנים, והיא עברה שלבים מגוונים של אינטראקציה עם המדינה והחברה הסורית. בתקופה העות'מאנית, נהנו הכורדים ממידה מסוימת של אוטונומיה באזורים מסוימים, אך מצב זה השתנה עם הקמת הרפובליקה הסורית במאה ה-20.

עליית התנועה הכורדית

במהלך המאה ה-20 החלה התנועה הפוליטית הכורדית להתגבש בסוריה. בשנת 1957 נוסדה המפלגה הדמוקרטית הכורדית בסוריה, אך היא ניצבה בפני אתגרים משמעותיים, כולל עימותים עם השלטון הסורי, מחלוקות פנימיות, והתנגשויות אינטרסים עם כוחות אזוריים, בראשם טורקיה.

ההזדמנות במלחמה הסורית

המלחמה בסוריה בשנת 2011 היוותה עבור הכורדים הזדמנות היסטורית להקמת "המינהל האוטונומי" ברוג'אווה. הם הצליחו להגן על אזוריהם, באמצעות כוח ההגנה העממי (YPG) וכוחות סוריה הדמוקרטיים (SDF), והקימו מוסדות ממשל עצמי תוך שאיפה לשלב את כלל המגזרים האתניים.

האתגרים המרכזיים של רוג'אווה

איומים טורקיים מתמשכים

טורקיה רואה במפלגת האיחוד הדמוקרטי (PYD), השולטת ברוג'אווה, שלוחה של מפלגת הפועלים הכורדית (PKK), שאותה היא מגדירה כארגון טרור. טורקיה פתחה בכמה מבצעים צבאיים נגד הכורדים בצפון סוריה, והאיום הזה ממשיך להעיב על יציבות רוג'אווה.

מתחים פנימיים

בתוך החברה הכורדית עצמה קיימות מחלוקות בין ה-PYD למועצה הלאומית הכורדית (ENKS), דבר שמחליש את עמדת הכורדים ואת יכולתם להתמודד עם איומים חיצוניים. בנוסף, ישנם מתחים בין כורדים לערבים באזורי רוג'אווה.

מצב כלכלי קשה

רוג'אווה סובלת ממשבר כלכלי שנגרם מהיעדר הכרה בינלאומית, מצור שהטילה טורקיה, ותלות יתר בחקלאות הנפגעת ממשברים אקלימיים. בנוסף, מרבית רווחי הנפט באזור נמצאים בשליטת הכוחות האמריקניים, המעניקים לכורדים חלק קטן בלבד מההכנסות.

היעדר הכרה בינלאומית

היעדר ההכרה ברוג'אווה כישות עצמאית פוגע ביכולת הכורדים לפתח קשרים דיפלומטיים רשמיים ולגייס תמיכה בינלאומית.

יחסי כורדים-ישראל: עבר והווה

לישראל היסטוריה של קשרים עם הכורדים, במיוחד בעיראק, אך הקשרים עם הכורדים הסוריים מורכבים יותר. בעוד שבעבר ישראל סיפקה סיוע לכורדים בעיראק כחלק מהמאבק המשותף במשטרים עוינים, הקשרים עם כורדי סוריה התפתחו בעיקר בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה.

העקרונות המנחים את מדיניות ישראל כלפי הכורדים בסוריה:

  1. אינטרס לאומי וזהירות פוליטית: ישראל מכירה בפוטנציאל שיתוף הפעולה עם הכורדים למטרות ביטחון ואיסוף מודיעין, אך נזהרת שלא לפגוע ביחסיה עם טורקיה.
  2. שיתוף פעולה חשאי: במידת הצורך, ייתכן שיתוף פעולה מוגבל, אך לא יחסים גלויים או הכרה רשמית.
  3. ברירת מחדל: הימנעות מהתערבות: ישראל בוחרת לשמור על עמדה ניטרלית יחסית ביחס למאבקי הכורדים בסוריה, מחשש להסלמה אזורית.

סיכום

העתיד של יחסי ישראל וכורדי סוריה תלוי במידה רבה בהתפתחויות הפוליטיות והביטחוניות באזור. למרות הפוטנציאל לשיתוף פעולה בתחומים מסוימים, אתגרים פוליטיים ומדיניים ממשיכים להכביד על אפשרות של ברית רשמית או גלויה בין הצדדים.

 
 

 

 


סופר: אל-חנאדק



תגיות קשורות

מדינות ואזורים


לוח שנה