תפקידה של הודו בזירה הדיפלומטית והכלכלית הולך וגובר, והיא מציבה את עצמה כשחקן מרכזי בעיצוב הסדר העולמי הרב-קוטבי. בזכות מיקומה הגיאוגרפי האסטרטגי ויכולתה לנווט בקשרים מאוזנים עם כוחות עולמיים, הודו שואפת להפוך לשער בין העולם הצפוני לדרומי ולהשפיע על קביעת מדיניות גלובלית.
הודו רואה במדינות המתפתחות גוש שמאפשר קידום רב-קוטביות עולמית, מה שמתיישב עם חזונה לעולם. היא בונה גשרים בין מדינות, ובמקביל נמנעת מהסתה ישירה נגד המערב. הודו מקפידה על גישה עצמאית במדיניות החוץ שלה תוך שימוש בעמדות ביקורתיות כלפי מוסדות פיננסיים מערביים כאשר יש ניסיון לערער את "נייטרליותה האסטרטגית".
במהלך שלושת העשורים האחרונים התחזקו הקשרים בין הודו לארה"ב, במיוחד בתחומי הביטחון והטכנולוגיה. נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, תיאר את היחסים בין המדינות כ"קרובים וחזקים מאי פעם".
ארה"ב מגדירה את יחסה עם הודו על שלוש אבני יסוד עיקריות:
- הודו כדמוקרטיה הגדולה בעולם
- מגן מול עלייתה של סין
- מנוע צמיחה עולמי פוטנציאלי
עם זאת, הודו מקפידה על מדיניות חוץ עצמאית, תוך שמירה על איזון בין קשריה עם ארה"ב, סין ורוסיה.
בזמן שארה"ב מעוניינת בהודו כבת ברית מרכזית מול סין, הודו מסרבת להיגרר להסלמה. היא מודעת לכך שכל עימות עם סין יהיה הרסני לשתי המדינות. לכן, הודו נוקטת במדיניות מאוזנת ומתרחקת משותפויות צבאיות בלעדיות, על אף הפיתויים שמציעה ארה"ב.
הודו רואה במערכת עולמית רב-קוטבית כלי להימנע מהתנגשות ישירה בין ארה"ב לסין, תוך שמירה על דרכה העצמאית. היא שואפת לשחק תפקיד מרכזי כמעצמה גלובלית תוך שמירה על קשרים אסטרטגיים מאוזנים עם כל הקטבים.
הודו ממשיכה לבנות את מעמדה ככוח עולמי בזכות מדיניות חוץ גמישה, עצמאית ומחושבת. היא מציבה את עצמה כמתווכת בין כוחות גלובליים תוך הימנעות מהתחייבות לצד אחד בלבד, במטרה להבטיח את עתידה כמעצמה מובילה בעולם הרב-קוטבי המתהווה.