תנועת דאעש לאחר נפילת המשטר: עמדות טורקיה וישראל

עם קריסת משטרו של בשאר אל-אסד ב-8 בדצמבר, ארגון דאע"ש ניצל את הוואקום הביטחוני וערך שש תקיפות קטלניות שהובילו למותם של 70 בני אדם, בהם 52 חיילים שהוצאו להורג, כך לפי דיווח של "המרכז הסורי לזכויות אדם". התקיפות הדגישו את התחזקות הארגון במרחב הסורי, במיוחד על רקע העזיבה של כוחות המשטר ונסיגת המיליציות התומכות באיראן מאזורים במדבר הסורי.

עלייה בפעילות דאע"ש במדבר הסורי
לפי דיווח של אל-ג'זירה, פעילות דאע"ש באזור עלתה עוד בראשית 2024, ולא רק לאחר קריסת משטר אסד. אחת המתקפות הבולטות הייתה על שדה הגז שעאר, שבה נהרג מנהל תחנת הגז. ההערכות מציינות כי דאע"ש מונה כ-1,200 לוחמים, רובם מרוכזים במדבר הסורי ובאזורים כגון ג'בל אל-בשרי וג'בל אל-עמור, וכן בצפון דיר א-זור.

מדיניות טורקיה כלפי דאע"ש
אנקרה הציעה לארצות הברית לקבל אחריות על המאבק בדאע"ש, כולל פיקוח על מחנות מעצר כמו מחנה אל-הול. טורקיה טוענת כי צמצום השפעת הכוחות הכורדיים, הנתמכים על ידי ארה"ב, יסייע לבלום את הצטרפות האוכלוסייה המקומית לדאע"ש כתגובה למעשיהם של הכוחות הכורדיים.

במקביל, הכוחות הכורדיים מאשימים את טורקיה בקשרים עקיפים עם דאע"ש ובניסיון לערער את יציבותם באזור. על פי הצהרותיהם, טורקיה שואפת להשתלט על כל אזורי רוג'בה באמצעות תמיכה בקבוצות פרוקסי.

מצב מחנה אל-הול והאיומים הקשורים בו
מחנה אל-הול, המאכלס כ-51,500 בני אדם, כולל משפחות לוחמי דאע"ש, מהווה מוקד לחשש ביטחוני מתמשך. המחנה ידוע כאזור עם רמות גבוהות של אלימות ותמיכה אידיאולוגית בדאע"ש. גורמים בינלאומיים מזהירים כי חוסר יציבות ביטחונית עלול לאפשר לדאע"ש להשתלט על המחנה או לשחרר אסירים ממנו.

עמדת ישראל כלפי דאע"ש
גורמים במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) בתל אביב מדגישים את הצורך לעקוב מקרוב אחר פעילות דאע"ש בסוריה. יועם שווייצר, מומחה ללוחמה בטרור, מזהיר כי דאע"ש עשוי לנסות להשתלט על שטחים שנשלטו בידי כוחות אחרים, כמו הייאת תחריר א-שאם, במיוחד באזורי ספר קרובים לישראל.

עם זאת, מומחים מעריכים כי יכולותיהן הצבאיות של קבוצות המורדים נמוכות בהרבה מאלו של איראן ובעלות בריתה. יתרה מכך, קבוצות מסוימות באזורי הגבול, כולל שרידי הצבא הסורי החופשי והכוחות הדרוזיים, הפגינו בעבר נכונות לשתף פעולה עם ישראל.
המצב בסוריה נותר שברירי, עם איום מתמשך מצד דאע"ש והשלכות אפשריות על היציבות האזורית. ישראל, יחד עם שותפותיה, נדרשת להיערכות אסטרטגית לשמירה על ביטחונה, תוך ניטור פעילויות הקבוצות הקיצוניות ושמירה על נוכחות ביטחונית לאורך הגבולות.