לראשונה מאז 8 בדצמבר 2024 – התאריך בו נפל משטרו של בשאר אל-אסד והשליטה במדינה עברה לידי קבוצות חמושות בראשות אחמד א-שרע (הידוע בכינויו "ג'ולאני") – חלה התפתחות ביטחונית משמעותית בדרום סוריה.
בהתבסס על הכאוס הפוליטי והביטחוני במדינה, ישראל הרחיבה את שליטתה בדרום סוריה, ובמיוחד באזור הר חרמון. אך כעת, קבוצה חמושה חדשה בשם "ההתנגדות העממית הסורית" הודיעה כי ביצעה "פעולה איכותית ספונטנית" נגד כוח ישראלי בסמוך לעיירה טרנג'ה שבמחוז קוניטרה, אזור שנכבש על ידי ישראל בסוף השנה שעברה.
בתגובה לאירוע, פרסם גלי צה"ל כי מדובר ב"תקרית חריגה", שכן זו הפעם הראשונה שכוחות ישראליים מותקפים באש מאז שהחלו בתמרון קרקעי באזור המפורז של רמת הגולן ובאזורים סמוכים בדרום סוריה.
טרנג'ה, העיירה שבה אירע האירוע, נמצאת 2.5 ק"מ בלבד מהגולן הכבוש, מה שמעיד על הסלמה מסוכנת שעשויה להחריף, במיוחד לאור האיומים שפרסמה "ההתנגדות העממית הסורית" להמשיך בפעולותיה.
על פי דיווחים, חיל האוויר הישראלי השתמש במסוקי קרב לפינוי הכוחות מהאזור, בעוד הכוח התוקף השתמש בפצצות תאורה ובירי כבד.
עוד נמסר כי הכוחות הישראלים הגיבו באש ללא הבחנה, אך התוקפים ביצעו את הפעולה בדיוק ובמהירות, ונסוגו בשלום ללא נפגעים, כשהם משאירים את צה"ל במצב של בלבול וכוננות ביטחונית רחבה.
בהודעת הארגון נאמר כי:
"ההתנגדות אינה מחכה להוראות – אנו פועלים מתוך דם וזעם.
בכל מקום שבו תלכו – תמצאו לוחמים מוכנים לנקום.
אם זו הייתה רק מתקפה ספונטנית – איך תיראה המכה הבאה, כשנתכנן אותה?"
לדבריו, "ככל שהכוחות הישראלים ייסוגו מהר יותר מסוריה – כך ייטב". הוא גם הדגיש כי המשך הנוכחות הצבאית הישראלית באזור מקשה מאוד על פעילות אנשי האו"ם באזור המפורז.
אך כאשר נשאל על הצעדים הקונקרטיים שהאו"ם מתכוון לנקוט נגד ישראל, לאקרואה הודה בחוסר האונים של הארגון, כשהשיב:
"מה שאנו יכולים לעשות כרגע הוא להמשיך להזכיר לישראל כי נוכחותה באזור היא הפרה של ההסכמים, ואנו מקווים שההפרה הזו תסתיים בקרוב".
לאחר נפילת משטר אסד, הכריזה ישראל על ביטול הסכם הפרדת הכוחות משנת 1974 עם סוריה, והשלימה השתלטות מלאה על האזור המפורז בגולן, שעל רובו היא שולטת מאז 1967.
בנוסף, ישראל הקימה עמדות קבועות בהר חרמון, כולל מסלול נחיתה למסוקים צבאיים, והבהירה כי כוחותיה יישארו שם ללא הגבלת זמן.
שלטונות סוריה החדשים טרם הגיבו לכיבוש הישראלי החדש, אך כעת – עם הופעתו של גורם התנגדות חדש בדרום המדינה – עשויים הדברים להשתנות.
האם ההתקפה האחרונה מסמנת את תחילתו של פרק חדש במאבק הצבאי נגד ישראל בסוריה?
או שמא המשטר החדש יבחר להבליג ולקבל את הנוכחות הישראלית החדשה כמציאות בלתי נמנעת?
ההתפתחויות הקרובות יכריעו את הכיוון שאליו צועדת הזירה הסורית.
סופר: אל-חנאדק