מרכז מחקר אמריקאי: מהם הסיכונים האסטרטגיים בהפעלת מנגנון "סנאפ בק" נגד איראן?

המרכז ללימודים אסטרטגיים של המזרח הקרוב ודרום אסיה, הפועל תחת פיקוד הצבא האמריקאי, הכין מסמך מידע על השלכות הפעלת מנגנון ה"סנאפ-בק" בהסכם הגרעין האיראני, תוך שהוא מזהיר מהשלכות אסטרטגיות חמורות שעלולות לנבוע מכך.

על רקע ההסלמה הגוברת סביב תוכנית הגרעין האיראנית, סבור המרכז כי הפעלת מנגנון ה"סנאפ-בק" היא מהלך בעל השלכות אסטרטגיות מסוכנות, במיוחד לאור האפשרות שאיראן תקבל החלטות העלולות לשנות את מהות העימות מן היסוד. אחת ההשלכות המסוכנות ביותר היא שהמהלך עלול להוביל לפרישת איראן מאמנת אי-הפצת נשק גרעיני (NPT) – תרחיש שעלול להתפרש לא רק כתגובה הגנתית, אלא גם כסימן מובהק לכך שטהראן שוקלת להתקדם בפומבי בפיתוח נשק גרעיני.

לפי מחברי הדו"ח, הסיכון גובר כאשר פרישה כזו תתפרש כצעד לקראת חיזוק קשרים עם כוחות אזוריים או בינלאומיים חדשים – מה שיכול לשמש עילה מצד ארה"ב וישראל לפעולה צבאית מקדימה. בהקשר הזה, הפעלת ה"סנאפ-בק" אינה רק הליך טכני במסגרת ההסכם, אלא מהלך העלול להאיץ עימות צבאי רחב היקף, במיוחד אם יינקט מבלי לשקלל לעומק את השפעותיו על כוונות איראן ויכולתה להגיב.

הטקסט המתורגם של המאמר

בשנת 2015, נחתם הסכם "תכנית הפעולה המשותפת המקיפה" (JCPOA) כמתווה שנועד להגביל את תוכנית הגרעין האיראנית בתמורה להסרת סנקציות. ההסכם אושר בהחלטת מועצת הביטחון של האו"ם מס' 2231 (2015).

ההסכם כולל מנגנון ליישוב סכסוכים, הידוע בכינוי "סנאפ-בק" (כלומר: החזרת הסנקציות). מנגנון זה מקנה לשלוש המדינות האירופיות, האיחוד האירופי ושאר החברות בקבוצת E3/EU+3 – צרפת, גרמניה, בריטניה, סין, רוסיה וארה"ב (במקור) – סמכות להחזיר את סנקציות האו"ם נגד איראן אם ייקבע כי הפרה הפרה מהותית את התחייבויותיה.

ב-28 באוגוסט, הודיעה קבוצת E3 למועצת הביטחון כי היא סבורה שאיראן לא עמדה בהתחייבויותיה במסגרת ההסכם, ולכן החלה בהפעלת מנגנון "החזרה למצב הקודם". עם תחילת תהליך ה"סנאפ-בק", נפתחת תקופת דיון של 30 יום באו"ם, אך המדינות האירופיות שומרות על מעורבות דיפלומטית בתקווה ליישוב המשבר. זהו שלב חדש ביחסים עם איראן, הצפוי לעורר בחינה מחודשת של האסטרטגיה בהקשרים אזוריים ובינלאומיים.

מנגנון יישוב הסכסוכים ("סנאפ-בק")

מנגנון זה מבטיח את חידוש אוטומטי של סנקציות אם תתגלה הפרה מהותית מצד איראן. המבנה שלו נבנה כך שלא ניתן יהיה לחסום את חזרת הסנקציות גם לא באמצעות וטו של חברי מועצה קבועים כמו סין או רוסיה — שכן הסנקציות חוזרות אוטומטית אלא אם כן מועצת הביטחון מצביעה פה אחד לבטלן.

ה"סנאפ-בק" יחזיר סנקציות הכוללות בין היתר:

-הפעלת מחדש של האיסור על סחר נשק – איסור שהיה מונע ייצוא, מכירה או העברת רוב סוגי הנשק לאיראן, וגם מנע ממנה לייצא נשק.

-הפעלת סעיפים שפגו באוקטובר 2023 – כולל איסור על ייצוא טילים וכלי טיס בלתי מאוישים (מל"טים) ואיסור על איראן להשתתף בפעילויות הקשורות לטילים בליסטיים שנועדו לשאת ראשי נפץ גרעיניים.

-החלת מגבלות יצוא, איסורי נסיעה, הקפאת נכסים ומגבלות אחרות על יחידים, גופים ובנקים המעורבים בפעילויות גרעיניות ובליסטיות באיראן – תוך חיוב מדינות והאיחוד האירופי לשלב מגבלות אלה בחוקיהן הלאומיים.

-איסור מחודש על רוב הפעילויות הגרעיניות של איראן, כולל כאלה שאושרו בעבר במסגרת ההסכם.

אירועים היסטוריים (Historical Events):

-ב-14 בינואר 2020, הביעו שלוש המדינות האירופיות (E3) חשש שאיראן אינה עומדת בהתחייבויותיה במסגרת הסכם JCPOA, והעבירו את הסוגיה לוועדה המשותפת במסגרת מנגנון יישוב הסכסוכים. צעד זה הגביר את המעורבות הדיפלומטית מול איראן, אך לא הוביל לקריסת ההסכם או להסלמה רשמית.

-ב-3 ביולי 2020, החלה גם איראן להפעיל את מנגנון יישוב הסכסוכים בתגובה לדאגותיה מהתנהלות שלוש המדינות האירופיות, אך בסופו של דבר הוקפאה ההליך.

-ב-8 באוגוסט 2025, שלחה קבוצת E3 מכתב לחברי מועצת הביטחון של האו"ם, בו הביעה את דאגותיה מהתנהלותה הגרעינית של איראן ואת עמדתה המאוחדת בדבר הפעלת מנגנון "סנאפ-בק".

-ב-28 באוגוסט 2025, פרסמה קבוצת E3 הודעה משותפת בה הכריזה רשמית על הפעלת מנגנון "סנאפ-בק" להחזרת הסנקציות.

השלכות והשפעות אפשריות:

-בטרם הפעלת ה"סנאפ-בק", הציעה קבוצת E3 להאריך את תוקף המנגנון עד שישה חודשים במטרה לאפשר זמן נוסף למשא ומתן עם איראן. הארכה זו הותנתה בשיתוף פעולה מלא של איראן עם הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית (IAEA) ובטיפול בחששות הקשורים למאגר האורניום המועשר שלה.

-במכתב ההתראה מיום 28 באוגוסט, הדגישה קבוצת E3 את מחויבותה להישאר מעורבת דיפלומטית מול איראן במהלך תקופת ה"סנאפ-בק" בת 30 הימים, תוך שמירה על מאמצים דיפלומטיים להחזרת איראן לעמידה מלאה בהתחייבויותיה. איראן עשויה לנסות לנצל תקופה זו באמצעות טקטיקות של סחבת ותמרונים דיפלומטיים.

-מנגנון ה"סנאפ-בק" מפעיל מחדש מערכת סנקציות עולמית מחייבת, מתואמת ורב-צדדית, בגיבוי משפטי של האו"ם, דבר שמגביר את יכולת האכיפה שלה. מגבלות משותפות, צבאיות ודיפלומטיות, עשויות להעמיק את בידודה של איראן ולהשפיע על שאיפותיה הגרעיניות ויכולותיה הצבאיות.

-עם זאת, "סביר שההשפעה הכלכלית על איראן תהיה שולית, שכן היא כבר מתמודדת עם סנקציות אמריקאיות משניות נרחבות וחמורות בהרבה מאלה שנקבעו בהחלטות מועצת הביטחון הקודמות".

-חידוש הסנקציות עלול להוביל לתגובה איראנית חריפה, לרבות האצת תכניתה הגרעינית או פעולות צבאיות מערערות יציבות באזור. איראן אף איימה לפרוש מאמנת ה-NPT אם יוחזרו הסנקציות.

סיכום (מסקנה):

-הפעלת מנגנון ה"סנאפ-בק" ניתנת להצדקה רק אם מכתב קבוצת E3 מיום 8 באוגוסט ותוכנו ייחשבו כהוכחה ל"מאמץ כן למצות את הליך יישוב הסכסוכים", ובכך לעקוף שלבים מקדימים.

-פרישה של איראן מאמנת ה-NPT בעקבות הפעלת ה"סנאפ-בק" עלולה להסלים את המתיחות, משום שהיא עלולה להתפרש ככוונה איראנית לפתח נשק גרעיני בגלוי, אולי בסיוע שותפים או בעלי ברית חדשים – דבר שמעלה את הסיכון לפעולה צבאית מצד ארה"ב או ישראל.

-הפעלת ה"סנאפ-בק" נושאת סיכון להאיץ שינוי באסטרטגיה האיראנית, תוך חיזוק קשריה עם רוסיה וסין – צעד שיסבך את מאמצי המערב לרסן את התנהלותה. כדי לצמצם סיכון זה, חיוני שארה"ב ושלוש המדינות האירופיות יפעלו בתיאום הדוק ובשותפות מלאה מול האתגר האיראני.