ההתנהלות התקשורתית בסיקור המלחמה הקרקעית

האתרים החדשותיים בישראל אינם מספקים חדשות מדויקות או מפורטות על מה שמתרחש בחזיתות הלחימה שבהן משתתפת המדינה. זאת, בשל החלטות צבאיות המונעות פרסום ידיעות הנוגעות לשדה הקרב, וכן איסור על הפצת כל דיווח, תמונה או סרטון הקשורים למהלך הקרבות, תחת איום בסנקציות. לפיכך, הידיעה הרשמית היחידה שמותרת להפצה היא זו היוצאת מדובר צה"ל, דניאל הגרי. מאז פרוץ המלחמה ופתיחת החזית עם לבנון, השפה התקשורתית בהקשר לחזית מתאפיינת בקיצור ובתמצות, כך שהעדכונים מספקים כותרות כלליות בלבד: "צה"ל פתח במבצע קרקעי מוגבל", "אוגדה מסוימת הצטרפה למבצע", או "חטיבה מסוימת מתקדמת לעבר הגבול". כותרות אלו מסתפקות במידע מצומצם מאוד, ללא פרטים.

התקשורת הישראלית מציגה פרטים נוספים, אך אלה מוכוונים בעיקר כדי לשדר דיווחים על אבדות שנגרמו לחיזבאללה, שרבים מהם אינם מדויקים, ומשמשים להעלאת המורל בקרב הציבור בישראל.

במהלך השבוע הראשון של אוקטובר 2024, כאשר החלה הלחימה הקרקעית בגבול לבנון, במיוחד בצירים של מארון א-ראס, יארון, מיס אל-ג'בל והטייבה, ועל רקע האבדות הכבדות והבלתי צפויות בצד הישראלי, התקשורת הישראלית החלה לאמץ גישה ייחודית לסיקור חזית הלחימה בגבול.

מאפיינים עיקריים של ההתנהלות התקשורתית הישראלית בסיקור הכניסה הקרקעית:
1. הגזמה והאדרה: התקשורת הישראלית מרבה בהגזמות. לדוגמה, כתב צבאי בערוץ 12 ציטט את דובר צה"ל באומרו ש"צה"ל חיסל 440 מחבלים והשמיד למעלה מ-2,000 תשתיות מאז תחילת המבצע בלבנון". אם מדובר במבצע הקרקעי, הנתון אינו מדויק ונועד בעיקר ליצירת מתח והתרגשות.

2. הצגת הישגים: הידיעות המגיעות מהחזית הלבנונית כוללות דיווחים על הצלחות צבאיות, כגון "גדוד הצנחנים בדרום לבנון מצא רכבים ונשק השייכים לכוח רדואן", או "חיסול של כ-60 מחבלים ותקיפת כ-200 מטרות טרור".

3. ראוותנות והתפארות בנוגע לאבדות חיזבאללה: אתרי החדשות מציגים תמונות של ההרס בביירות, בליווי כותרות כמו "ההרס באזור הדאחייה", "נהרגו 100 לוחמי חיזבאללה ביום האחרון", או "חיסול האחראי על ירי הטילים האנטי-טנקיים בכפר קלע".

4. עומס בפרטים על חיסול מנהיגי ההתנגדות: בעוד שהדיווחים על הקרבות הקרקעיים עצמם לוקים בחסר, כאשר מדובר בחיסול של מנהיגי חיזבאללה, התקשורת הישראלית מרבה לפרט על המבצע, כולל פרטים אינטימיים על הדמות שחוסלה, במטרה להציג את ישראל כמי שהצליחה להשיג עליונות מודיעינית וטכנולוגית.

5. הסחות דעת פסיכולוגיות: כאשר צה"ל סובל מאבידות כבדות, התקשורת הישראלית נוטה להסיט את תשומת הלב לאירועים אחרים, כמו הפצצות אוויריות בביירות. זהו תמרון פסיכולוגי שנועד להסיט את הדיון מהקרב הקרקעי.

6. פרסום מוגבל של מידע מהשטח: הידיעות הנוגעות להתרחשויות בשטח מגיעות במינון מצומצם מאוד. מידע רגיש כמעט ואינו מתפרסם, ורוב האירועים החשובים נותרים מחוץ לתקשורת.

7. ספירת טילים אינטנסיבית: התקשורת והנהגת המדינה מעניקים חשיבות רבה ל"ספירת" כמות הטילים שנורו מלבנון. הדבר מעיד על חשיבות האסטרטגית של מספרי הטילים במאזן ההרתעה של חיזבאללה וישראל.

 סיכום:
התקשורת הישראלית מציגה תמונה חלקית מאוד של המתרחש בשדה הקרב. דיווחים על האבדות בצד הישראלי מופיעים באיחור ניכר, והתמקדות עיקרית ניתנת להצלחות הישראליות ולנזק שנגרם לחיזבאללה.