האסטרטגיה האמריקאית ללבנון ביממה הקרובה

כאשר גלאנט התקשר לשר ההגנה האמריקאי בספטמבר האחרון, רגעים ספורים לפני פיצוץ ה"פייג'ר" ב-17 בספטמבר, הוא אמר לעמיתו כי הסיכויים לפתרון בגבול עם לבנון הולכים ופוחתים. לאחר מכן החלה המלחמה האווירית התוקפנית וסדרת חיסולים של מפקדים צבאיים של חזבאללה, ובראשם חיסול מזכ"ל הארגון ב-27 בספטמבר. תוצאות תקופה זו נתפסות בארה"ב כמרכיב חשוב במסגרת מאמציה של וושינגטון לשוב ולבסס את השפעתה באזור מערב אסיה, לאחר שספגה מהלומה קשה בעקבות האירועים של ה-7 באוקטובר 2023 והמאבק המתמשך בגבולות השונים.

היום שאחרי בלבנון

ארה"ב מעריכה כי ניתן לתרגם את ההישגים הצבאיים ללחץ פוליטי על לבנון, בניסיון להשיג מה שלא הצליחה בעבר. לפי הדמיון האמריקאי, החבילה הפוליטית של "היום שאחרי" כוללת שני נושאים עיקריים: הראשון, בחירת נשיא ש"קשוב" למדיניות האמריקאית, או לכל הפחות חסר יכולת להתנגד לה, כלומר כזה שיפעל תחת השפעה אמריקאית. השני, יישום החלטה 1701 והצבת צבא לבנון בגבול בין לבנון לישראל ובין לבנון לסוריה, במטרה להשלים את החסימה היבשתית על נתיבי אספקת ההתנגדות.

 עדיפות לבחירת נשיא שלא תומך בחזבאללה

הממשל האמריקאי חותר לנצל את המכה שספג חזבאללה ולדחוף לבחירת נשיא חדש ללבנון. על פי דיווחים אמריקאים וישראליים, ארה"ב רואה הזדמנות להקטין את השפעת חזבאללה על המערכת הפוליטית הלבנונית. בין המועמדים לנשיאות נמצא מפקד הצבא הלבנוני ג'וזף עאון, הנתמך על ידי ארה"ב וצרפת.

 יישום החלטה 1701 והצבת צבא לבנון בגבולות

ארה"ב מנסה להחזיר את יישום החלטת האו"ם 1701 לדיון, מתוך מחשבה שחזבאללה נחלש וניתן יהיה לכפות את ההצעה האמריקאית-ישראלית, שדחתה חזבאללה קודם לכן. ההצעה כוללת נסיגה של חזבאללה מדרום לליטני והוצאת הטילים המדויקים מלבנון.

 האתגרים ב"יום שאחרי" בלבנון

האמריקאים והישראלים ייתקלו במספר אתגרים בניסיונם ליישם את תכנית "היום שאחרי" בלבנון:
- נוכחות חזבאללה במערכת הפוליטית הלבנונית, שאינה ניתנת לערעור בקלות.
- החולשה של צבא לבנון והקושי להיערך באופן מיידי להצבה בגבול.
- הסיכון להידרדרות לתוהו ובוהו פנימי עקב הלחצים על חזבאללה.

 מסקנות

ארה"ב מנסה להפעיל את אותה אסטרטגיה שהיא נקטה בעזה גם בלבנון, במטרה להחליש את ההתנגדות. עם זאת, כמו בעזה, אין ערבויות להצלחת התכנית, והסיכונים לחוסר יציבות פנימית בלבנון גבוהים.