עיראק מגבירה את פעולותיה הצבאיות נגד ישראל!

בתגובה להסלמת התקיפות הישראליות בלבנון, הסלימו גם הקבוצות העיראקיות את פעילותן הצבאית בצורה בולטת במהלך הימים האחרונים. דובר צה"ל, דניאל הגרי, ציין כי "אנו עוקבים אחר האיומים שמגיעים מעיראק ואוספים מידע, ונעשה את הדרוש". הצהרותיו של הגרי נאמרו בעקבות תקיפת המל"טים של ההתנגדות העיראקית בנמל אילת, שגרמה לנפגעים ולנזקים בתשתיות. קודם לכן, ההתנגדות העיראקית הודיעה כי שיגרה טיל שיוט מסוג "אל-ארקב" לעבר מטרה חיונית בצפון פלסטין הכבושה, וכן תקפה מטרה נוספת ליד בקעת הירדן באמצעות מל"טים.

פעולות אלו מאשרות שוב את העיקרון של "אחדות הזירות", שבו כל זירות ההתנגדות קשורות בהסלמה הדדית. הצהרתו של בכיר ב"גדודי סיד א-שוהדאא", עבאס זיידי, הדגישה כי ההתנגדות העיראקית מוכנה למלחמה ארוכת טווח עם ישראל, ושברשותה יכולות לתמוך צבאית ולוגיסטית ב"חיזבאללה במלחמתו נגד היישות הציונית בלבנון, ובכל מדינה אחרת מציר ההתנגדות שתותקף". זיידי הוסיף כי "בניית הכוחות של הפלגים במהלך התקופה האחרונה נועדה להחליף ניסיון ולשפר את שיתוף הפעולה במאבק בין כל פלגי ההתנגדות". עוד ציין כי "ההתנגדות העיראקית מוכנה למלחמה ארוכת טווח באמצעות חימוש, הכשרה וגיוס המוני".

המסר הבולט מהצהרתו היה האזהרה כי "אם ישראל תבצע פלישה קרקעית, ייתכן שלפלגים העיראקיים תהיה הפתעה גדולה, וייתכן שנפתח חזיתות בלבנון, בסוריה ואפילו מכיוון ירדן".

 טכנולוגיות לוחמה אלקטרונית בידי ההתנגדות העיראקית?

הצלחת התקיפות האחרונות של ההתנגדות העיראקית גרמה לכמה מומחים להעריך, בהתבסס על ניתוח המתקפות המדויקות, שההתנגדות העיראקית עשויה להחזיק בטכנולוגיות מתקדמות ללוחמה אלקטרונית, בעיקר טכנולוגיות התחמקות ממכ"ם במל"טים שלהם.

הערכתם נובעת מנוכחותם של מומחים טכנולוגיים בקרב ההתנגדות העיראקית, ואי-שלילת שיתוף פעולה טכנולוגי עם הכוחות החמושים של תימן ועם ציר ההתנגדות בכלל.

המתקפות האחרונות, למרות המרחקים הגדולים שהמל"טים היו צריכים לעבור, הצליחו לפגוע במטרות בצורה מדויקת, כפי שקרה בתקיפת בסיס עין יהב בעמק הערבה ובמטרה צבאית ברמת הגולן, וכמובן בתקיפה באילת.

אם ההערכה הזו נכונה, המתקפות הבאות של ההתנגדות העיראקית עשויות להיות כואבות ומשמעותיות הרבה יותר, בעיקר במטרות הפגיעות של ישראל ברמת הגולן, בבקעת הירדן ועד אילת.

 תמיכה הומניטרית

במקביל להסלמה הצבאית, נרשמה פעילות נרחבת במסגרות רשמיות, עממיות, פוליטיות ודתיות בעיראק, בתגובה לקריאתו של האייתוללה עלי סיסתאני לסייע ללבנון, קריאה שהשפעתה מזכירה את הפתווא לג'יהאד בשנת 2014. בעיראק החלו קמפיינים לאיסוף תרומות וסיוע הומניטרי בכל צורותיו. ראש ממשלת עיראק, מוחמד שיאע א-סודאני, הכריז על הקמת גשרים אוויריים ויבשתיים לסיוע לעם הלבנוני, ומשרד הבריאות העיראקי הודיע על נכונותו לקלוט את כל הפצועים לטיפול בבתי החולים במדינה. גם מוסדות דתיים הודיעו על נכונותם לקלוט פליטים לבנונים ולפתוח עבורם מקלטים, ערים קדושות וחוסייניות.

באותו הקשר, "החשד א-שעבי" (הגיוס העממי) שלח את השיירה הראשונה של סיוע ללבנון, שכללה ציוד רפואי ומזון, והכריז על פתיחת קמפיין תרומות לתמיכה בעם הלבנוני.