חיצי הצפון: הסלמה כדי להפחית הסלמה

"חיצי הצפון" הוא שם הקוד שנתן הצבא הישראלי לתוקפנותו בלבנון, וגם מטרות המבצע הצבאי הזה נקבעו ואושרו על ידי הקבינט: "החזרת מתנחלים בצפון לבתיהם ונסיגת כוחות חיזבאללה מעבר לנהר הליטני". מטרה זו, שהציב נתניהו להארכת המלחמה, משולבת בשורה של יעדים שצובר הצבא הישראלי מאז ה-7 באוקטובר, שטרם הושגו. בעוד שהעטלף, שמתקדם צפונה, עדיין סובל מהפסדים אנושיים וחומריים בעזה, לעומת זאת, לחמאס עדיין נוכחות בשדה הקרב, עם הנהגה ומערכים, המנהלים מלחמת חורמה בדייקנות ובתבונה.

תוך שעות ספורות הטיל חיל האוויר בסך הכל 1,400 פצצות על כ-1,800 מטרות אזרחיות וצבאיות בין דרום לבנון לבקעת הבקעה, לפי טענותיהם. זה הוביל את יואב גלנט להודיע ​​כי יותר מ-50% מיכולות הטילים של חיזבאללה הושמדו, רק כדי מאוחר יותר להתחיל לדון בנסיגה הדרגתית תוך התייחסות ל"מלחמת לבנון השנייה". בינתיים, קולות הרקטות מההתנגדות ממשיכים להדהד בכל הדרום, בניגוד לטענות הצבא הישראלי.

אין ספק שהמסלול בו נוקטת ממשלת נתניהו הוא מסלול צפוי כלפי מעלה, במיוחד בהיעדר אופק מדיני, לצד נחישותו של נתניהו לנווט את המשא ומתן לטובתו האישית. כתוצאה מכך, היריב הישראלי פנה להסלמה בעקבות האסטרטגיה של "הסלמה להסלמה". עם זאת, גישה זו, שהוכחה כלא יעילה ברצועת עזה, לא צפויה להצליח בלבנון, במיוחד מאחר שהתנאים והגורמים הצבאיים שונים באופן משמעותי בין שני האזורים. כתוצאה מכך, הלחץ הצבאי המופעל על נתניהו לא יצליח לשבור את נחישותו של חיזבאללה לשמור על מעמדו, שהפך כעת לחשבון פתוח.

ברור שחיזבאללה לא יכול לעצור את חזית התמיכה, ולכן ההסלמה הישראלית לא תצליח להשיג את תוצאותיה, ולכן אנו עומדים בפני מספר תרחישים:

התרחיש הראשון כולל את ההפצצה האווירית המתמשכת במתכונתה הנוכחית, כחלק מהתקפות האש הנרחבות הפוגעות באזורים שונים בדרום לבנון ובבקעת הבקעה, והכל בגבולות שנקבעו.

התרחיש השני כולל את הרחבת טווח האש של הצבא הישראלי לאזורים חדשים, לרבות הר לבנון ופרברי ביירות, כחלק ממאמץ להגביר את הלחץ הצבאי על חיזבאללה.

התרחיש השלישי מצביע על כך שבשל כישלון ההפצצות האוויריות והתקפות האש, הצבא עשוי לבחור בפעולות קרקעיות מוגבלות כדי להפעיל לחץ צבאי גדול יותר ולנסות ליצור דינמיקה חדשה.

התרחיש הרביעי כרוך בייאוש הישראלי לגבי האופציה הצבאית והכרה בכישלון ההסלמה, המוביל למעבר לקראת הסדר מדיני.

מנקודת מבט רחבה יותר, ניתן לאמת את כל התרחישים; עם זאת, הסבירות להשגת הסדר מדיני נראית נמוכה בשלב זה. זה נכון במיוחד לאור העקשנות והיהירות של ישראל, כמו גם היעדר מעורבות של גורמים בינלאומיים, במיוחד ארה"ב, שאישרה למעשה פעולה צבאית. סביר להניח שהממשל האמריקני נתן אישור לנתניהו, אבל אישור זה עשוי לבוא בתנאים שמטרתם למנוע מלבנון והאזור לרדת למלחמה כוללת, בעיקר מתוך דאגה לאינטרסים האמריקאיים. בנוסף, ישנו מסגרת זמן ספציפית שיש לקחת בחשבון ככל שהבחירות האמריקאיות מתקרבות.

לגבי חיזבאללה ניכר כי הנהגת ההתנגדות פועלת ברוגע ובמודיעין רב, ועושה מאמצים ניכרים להתמודד בהדרגה עם ההסלמה הישראלית על מנת למנוע את הידרדרות המצב. ההתנגדות מתמקדת בסיכול יעדי האויב ובהשגת ניצחון על ידי מניעת חזרתם של מתנחלים צפונה. בתגובה לתוקפנות הנרחבת, הרחיבה ההתנגדות את האש שלה לכלל את העיר חיפה וסביבתה, והגיעה עד מזרחה עד תל אביב, שנמצאת 120 קילומטרים מגבול לבנון. מהלך זה נועד להביא יותר מתנחלים לאזור הסכסוך, מאתגר בבירור את ממשלת האויב על ידי הוכחה שהיכולות הצבאיות נותרו ללא פגע ושהתפתחויות עתידיות עשויות להיות משמעותיות אף יותר. ברמת הציר, ברור שאף אחד לא מעוניין להסלים את הסכסוך עוד יותר; עם זאת, אין זה אומר שחזיתות ההתנגדות יישארו בקיבולתן הנוכחית. במקום זאת, בימים הקרובים צפויה עלייה ניכרת ברמות המבצעיות, במיוחד אם האויב הישראלי ימשיך בעמדתו האגרסיבית, שתגדיר את השלב הבא של ההסלמה: תגובה להסלמה עם הסלמה.