מכון וושינגטון: מה חושף העימות האחרון בין חזבאללה לישראל?

חוקרי המכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב (בן פישמן, חנין ע'דאר, אסף אוריון, ודניס רוס) ערכו דיון שתורגם באתר "אל-ח'נאדק" על ההתפתחויות לפני ואחרי מבצע "יום הארבעים" של ההתנגדות האסלאמית בלבנון - חזבאללה. בדיון, ניסו לענות על השאלה האם המלחמה בצפון הפכה לבלתי נמנעת.

כמובן, החוקרים הללו אימצו את הנרטיב הישראלי על כל פרטיו, אך הם ציינו כמה נקודות חשובות, בהן כישלון ארה"ב וישראל להרתיע את ציר ההתנגדות, ההשפעה הרבה של חזיתות התמיכה על הישות הזמנית, והמאבק הארוך והפתוח לכל האפשרויות. הם הציעו מספר צעדים לשלב הבא, במיוחד בלבנון, שראוי לשים לב אליהם, במקרה שהממשל האמריקני יישם אותם, כמו הכנת הקרקע והפעלת לחצים חיצוניים כדי להעסיק את חזבאללה מבפנים, בעיקר על ידי הסתה של צבא לבנון והמדינה נגד ההתנגדות.

הטקסט המתורגם:

ב-25 באוגוסט ביצעה ישראל מתקפה מקדימה נרחבת נגד מטרות חזבאללה בלבנון, שלטענת דיווחים, התבססה על מודיעין שהצביע על כך שהארגון מתכנן מתקפה קרובה בתגובה להריגת אחד מבכירי חזבאללה, פואד שוכור, בלב ביירות בחודש שעבר. בשעות שלאחר מכן, שיגר חזבאללה מאות טילים וכטב"מים לעבר ישראל, שהכו בעיקר מטרות צבאיות וגרמו לנזקים קלים בלבד. למרות שהחלפת האש הזו ייצגה שיא נוסף בעימות המתמשך בשנה האחרונה בין הצדדים והובילה לנרטיבים מתחרים על כוונותיהם, שני הצדדים חזרו במהרה ל"שגרה קרבית" בשטח ונראה שהם נוטים להישאר במצב הזה. מה שיקרה בימים הקרובים יחשוף רבות על חישובי ההרתעה של שניהם, על מוכנותם "לרקוד על קצה המלחמה" במשך עשרה חודשים ואולי מעבר לכך, וכן על התפקיד שיכולים וישחקו בעלי בריתם באיראן ובוושינגטון.

חישובי חזבאללה

החלטתו של חזבאללה לעכב את תגובתו במשך כמעט חודש לאחר הריגת שוכור ב-30 ביולי הובילה להשלכות שליליות צבאיות על הארגון, ומשקפת את חולשותיו במצב האסטרטגי הנוכחי. ב-1 באוגוסט התחייב מזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה להגיב; ולאחר מכן זמן קצר לאחר מכן, הגביר צה"ל את פעילותו הצבאית בעומק לבנון, מה שהוביל להריגת מנהיגים נוספים ולפגיעות במאגרי נשק בבקאע תוך ביצוע טיסות כטב"מים וסילונים כמעט רציפות לאורך הגבול. ישראל גם רמזה בפומבי על מוכנותה לצאת למלחמה נרחבת במידת הצורך, והדגישה זאת באמצעות פריסת כוחות אמריקניים משמעותיים באזור.

חלק מהיסוס חזבאללה נבע מחוסר רצונו הברור לשגר מתקפת תגמול מיידית, שהייתה בהכרח פחות מתוכננת, ועלולה הייתה לחצות את הקווים האדומים החמורים ביותר שהציבה ישראל - הרג אזרחים, או פגיעה במרכזי אוכלוסייה, או הרס תשתיות אזרחיות חיוניות. בשלב מסוים, הארגון גם החליט שהוא עשוי להפיק תועלת פוליטית מתזמון ההתקפה כך שתתאים לפסטיבל הארבעים השיעי, ואף העניק לה שם דתי סִמלי - "מבצע הארבעים". אולם המכשול העיקרי שעמד בפני הארגון החודש ובמהלך המלחמה בעזה היה הדומיננטיות של המודיעין הישראלי, שאפשרה מאות תקיפות הרסניות על נכסי חזבאללה וחשפה את תוכנית המתקפה שלו בשבוע שעבר מבעוד מועד.

חישובי ישראל

על אף סיום הסבב הנוכחי של ההסלמה, המשימה למניעת מלחמה נותרה קשה לטווח הארוך. ישראל ושותפיה צריכים לפרק את המערכת האקולוגית שהפכה את חזבאללה לאיום משמעותי כל כך על הביטחון האזורי - משימה קשה שכוללת הפחתת יכולותיה הצבאיות של הקבוצה, הקטנת נוכחותה הבלתי חוקית בדרום לבנון, וריסון איראן וביירות מלהמשיך לתמוך בפעילות זו.

חישובי איראן והתפקיד האמריקאי

לאחר חיסול ראש הלשכה המדינית של חמאס, אסמאעיל הנייה, בטהראן ב-31 ביולי, הכריז המנהיג העליון עלי ח'אמנאי כי "התגובה תהיה קשה". חלק מהגורמים האיראניים איימו כי התגובה תהיה חזקה יותר מזו שנראתה ב-13 באפריל. אך עם זאת, טהראן נמנעה עד כה מלהיכנס לעימות ישיר עם ארה"ב, שכן היא מודעת לסיכונים הנלווים לעימות כזה.

כדי להרתיע את איראן ממהלכים נוספים, וושינגטון צריכה לשדר לאיראן שהיא עלולה לשלם מחיר כבד על בחירתה בפעולות אלו.