השפעת ההתקפות המשולבות על ישראל

עם הנשק הגרעיני שבידי ישראל, שהפך לכלי הרתעה בעל דרגת מוכנות גבוהה, כמעט עד גבול השימוש בו כנשק התקפי במקרה של איום קיומי, כפי שקרה במלחמת יום כיפור ב-1973. אז, הצליחו צבאות סוריה ומצרים לשבור את קווי ההגנה הישראליים בסיני וברמת הגולן. החשש הישראלי מפני הרחבת ההתקפה וכניסה לשטחים הפלסטיניים הכבושים, הביא לאיום בשימוש בנשק גרעיני נגד סוריה ומצרים. זה היווה גורם מרכזי בתמיכה האמריקאית המלאה, כולל סיוע בנשק והתערבות ישירה של חיל האוויר האמריקאי במערכה.

 איומים ישראליים על שימוש בנשק גרעיני:

בזמן עימותים מתמשכים, כפי שנראה בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר, עלה שוב הדיון בישראל על הפעלת נשק גרעיני. לפי דברי שר המורשת הישראלי, נשקלת האפשרות של פעולות הרסניות כנגד עזה: "מחר נקום ונזרוק על עזה משהו שמקביל לפצצה גרעינית." עם זאת, יש צורך לבחון אסטרטגיות חלופיות.

החלופה להפעלת כוח גרעיני:

פצצת גרעין יוצרת הרס מוחלט, אך השימוש בה טומן בחובו אזהרות משמעותיות בזירה הבינלאומית. לכן, יש מאמצים להחליף הרס מוחלט במבצעי הפצצה ממוקדים שמנטרלים תשתיות רגישות של אויב. האמריקאים השתמשו באסטרטגיה זו במהלך הפלישה לעיראק, כשפגעו בכ-8,000 מטרות צבאיות ואסטרטגיות באמצעות טילים מדויקים וכבדים, והוציאו אותן משימוש. זו נקראת "המכה האסטרטגית הקונבנציונלית".

 הגדרת המכה האסטרטגית הקונבנציונלית:

המכה האסטרטגית מכוונת למקורות העיקריים של כוח צבאי, כלכלי או פוליטי של האויב, ומתמקדת בהשבתת מרכזי הכובד של האויב. מרכז כובד מוגדר כמשאב צבאי, כלכלי או פוליטי שהאויב תלוי בו. מטרת המכה היא למנוע מהאויב את יכולתו או רצונו להמשיך לתמוך במאמצים האסטרטגיים של האויב. 

מטרות אסטרטגיות כוללות:

- ניהול כוחות צבאיים: מפקדות, מחסני נשק, מתקני שליטה והגנה, מרכזי כינוס, בסיסים צבאיים, שדות תעופה, ואתרים דו-שימושיים - 

תשתיות חיוניות: תחנות כוח, מסופי דלק, רשתות תחבורה, נמלים, אסדות נפט וגז, ומבני ממשל.
  
 פיתוח חלופה לעליונות המסורתית והגרעינית:

כוחות ציר ההתנגדות פיתחו תוכניות להתמודד עם האיום הגרעיני הישראלי. ראשית, נבנה פרויקט טילים קצרי, בינוניים וארוכי טווח. לאחר מכן, הומרו טילים אלה לטילים מדויקים והם פוזרו גיאוגרפית סביב ישראל, במטרה להקים קיר טילים המסוגל לבצע מכות אסטרטגיות כנגד תשתיות ואסטרטגיות ישראליות.

תשתיות ואסטרטגיות בישראל:

- מתקנים צבאיים:בישראל ישנם כ-150 בסיסים ומתקנים צבאיים הכוללים בסיסי חיל האוויר, רדארים, הגנה אווירית, מחסני נשק אסטרטגיים, בסיסי חיל הים, ומתקנים גרעיניים. כל מתקן דורש כ-100 טילים כבדים ומדויקים להשמדתו.
  
- תשתיות אזרחיות: לישראל תשתיות אסטרטגיות רבות, כולל מתקנים תעשייתיים, נפטיים, אחסון, נמלים, תחנות כוח, רשתות תחבורה, ושדות תעופה. המספר הכולל עשוי להגיע לאלף מתקנים.

 התקפה משולבת:

- כטב"מים: רכזות מכ"מ
- טילים מדויקים: לפגיעה במטרות ספציפיות
- טילים חודרי ביצורים: לפגיעה במתקנים מוגנים
- טילי הסחה ונטרול: להעסקת מערכות ההגנה הישראליות

ההתקפה המשולבת, כפי שהודגמה במבצעי ההתקפה מאיראן ומתקיפות הטילים והכטב"מים מתימן ועיראק, הראתה לכוחות ציר ההתנגדות את נקודות החוזק והחולשה של ישראל. כל חלק במתקפה המשולבת ממלא תפקיד: טילי ההסחה שוחקים את מערכות ההגנה, הכטב"מים מנטרלים את רדאר ההגנה, והטילים המדויקים משמידים מטרות אסטרטגיות.

התקפה משולבת כזו עלולה להוות איום חמור על ישראל, כאשר היא מקבילה בכוחה לנשק גרעיני מסוים. מעבר לכך, התקפה כזו מאפשרת פגיעה ביכולת הקרקעית של צה"ל, ופותחת אפשרות לתקיפה קרקעית רחבה מצד כוחות ההתנגדות.