משבר בביטחון התזונתי וגירעון תקציבי

ישראל מתמודדת עם גירעון תקציבי ובעיות כלכליות המחריפות מדי יום עם התמשכות המלחמה. נקבע בחוק התקציב כי הגירעון התקציבי יעמוד על 6.6% בשנת 2024, אך הוא הגיע ל-7.6%. אנשי משרד האוצר צופים שהגירעון יעלה על 10%. בנוסף, ישראל מתמודדת עם איום על ביטחון המזון של מתיישביה, לאחר שההפסד ביבול החקלאי בחצי השנה הראשונה למלחמה עמד על 150 אלף טון, בשווי של כ-670 מיליון ש"ח.

גורמים בכירים בישראל, בהם נשיא התאחדות הקבלנים ראול סירוגו, ציינו כי הגירעון עלול להגיע ל-10% השנה אם משרד האוצר לא ינקוט צעדים מיידיים לצמצום הגירעון, שעולה במהירות לשיאים חדשים.

על פי אתר וויינט, המשבר הולך ומחמיר. הקפאת דיוני התקציב עלולה להביא לכך שישראל תפתח את שנת 2025 ללא תקציב חדש, מה שהביא את יו"ר אגף התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס, לשלוח מכתב חריף לשר בצלאל סמוטריץ' ולבכירים אחרים במשרד האוצר.

במכתבו, מזהיר יוגב מנזקים חמורים לכלכלה עקב אי-אישור התקציב לשנת 2025 והגעה למצב שבו תיאלץ ישראל לפעול על בסיס תקציב זמני החל מה-1 בינואר. יוגב, כמו בכירים אחרים במשרד האוצר, חושש מאוד מהאפשרות שהעיכוב באישור התקציב "עלול להתפרש כסימן שלילי בשווקים הפיננסיים בנוגע ליכולת הממשלה להתמודד עם האתגרים הכלכליים". הוא מרמז כי דירוג האשראי של ישראל עלול לרדת שוב, כפי שהזהירו בכירים נוספים במשרד האוצר בשבועות האחרונים.

ישראל מחפשת מקורות מימון נוספים, ולכן פנתה להעלאת מיסים, כולל מס ערך מוסף על מגוון רחב של מוצרים ושירותים, כולל הטיפים שמקבלים המלצרים במסעדות. העיתון מציין כי קשה לעקוב אחר חלק מהשירותים הניתנים במזומן, אך המתיישבים משלמים כמעט הכל בכרטיסי אשראי, מה שמקל על מעקב אחר יתרת המזומנים. זהו תחום שהרשויות בישראל מקדישות לו תשומת לב מיוחדת, "במיוחד במסעדות שבהן נהוג לחסוך כסף להנפקת תלושי השכר תוך שמירה על הטבות סוציאליות כגון הפרשות לפנסיה".

מצד שני, ישראל מתמודדת עם משבר בביטחון התזונתי. על פי דוח שפרסמה "לקט ישראל", להשלכות המלחמה כלולות הפסדי מזון בשווי מיליארד ש"ח כתוצאה מנזקים גדולים בענף החקלאות ועליות חדות במחירים. מנכ"ל הארגון מזהיר כי "ההשלכות יימשכו שנים רבות".

יותר מ-30% מהשטחים החקלאיים בישראל ממוקמים בקווי החזית של המלחמה, כ-22% מהם באזור עוטף עזה, 10% נוספים בגבול הצפון, 7% בגליל, ו-3% ברמת הגולן.

כוח העבודה בענף החקלאות ירד בכ-40%, וכתוצאה מכך נרשם הפסד ביבול בשיעור של כ-22% לעומת 9% לפני המלחמה. המחסור במוצרים חקלאיים הוביל לעלייה של כ-14% במחירי הירקות ו-8% במחירי הפירות. עיתון מעריב מציין כי הירידה בצריכת המזון הבריא גרמה להחמרת הביטחון התזונתי, לצד עלייה מתמשכת במחירים.

הכלכלן הראשי של BDO מזהיר כי "ישראל אינה מתמודדת כראוי עם אתגרי ביטחון המזון". הוא ציין כי "מאז פרוץ המלחמה, עלו מחירי הפירות והירקות בכ-13%, פער הביטחון התזונתי גדל ב-8%, וכמות המזון האבוד בענף החקלאות עלתה ב-13%". הוא הוסיף כי "המדינה לא התכוננה כראוי להבטחת ביטחון המזון לתושביה במצב חירום זה". לדבריו, "התמשכות המלחמה מטילה עלויות כבדות על הכלכלה הישראלית כולה, ועל החקלאים בפרט".