כיצד תשפיע מלחמה רחבה עם חיזבאללה על חוסנה של החזית האזרחית בישראל?

מהם הנזקים הפוטנציאליים לעורף הישראלי - ולחוסן החברה הישראלית - במקרה של פרוץ מלחמה רחבת היקף בחזית הצפונית? זו שאלה שמעלה המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS במאמר.

המאמר מתמקד בנזקים החמורים הצפויים במלחמה כזו לעורף האזרחי הישראלי ולהמשכיות התפקודית שלו, ולכן בעמידות החברה הישראלית וביכולתה להתאושש מהמלחמה. הניתוח מצביע על הצורך לבחון בזהירות את הסיכונים שמציבה מלחמה זו על התחום האזרחי, במיוחד כל עוד המלחמה ברצועת עזה נמשכת.

טקסט המאמר

מטרת מאמר זה היא להעריך את משקל הנזקים העלולים להיגרם לחזית האזרחית בישראל במלחמה כוללת בעצימות גבוהה עם חיזבאללה, אשר סביר שתהפוך לרב-זירתית, בהשתתפות כל גורמי "חזית ההתנגדות", ואת השפעתם על החוסן הלאומי. זאת, ללא התייחסות לכלל השיקולים הצבאיים והמדיניים, החשובים עד מאוד. ניתוח כזה תלוי מאוד במאפייני המלחמה, מי הוא הצד שיזום / יגרום לה, כמה זמן תימשך, מה יהיה תיחומה הטריטוריאלי, מה יהיו נזקיה לאוכלוסייה האזרחית, מה תהיה תכליתה האסטרטגית מבחינת ישראל ומה יהיו הישגיה. זאת, כשמוערך כי מלחמה להסרת האיום מצד חיזבאללה צפויה להיות ארוכה ובעלת השלכות קשות לעורף הישראלי.

יום לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר פתח חיזבאללה בהתשה רצופה נגד ישראל. זו פסקה רק בזמן הפסקה האש ברצועת עזה, בנובמבר 2023, סביב שחרור חטופים ישראליים. המערכה בצפון מתאפיינת באינטנסיביות משתנה, מוגבלת עדין בהיקפה, אך ניכרת בה מגמת הסלמה – אמנם תוך הימנעות מכוונת, של שני הצדדים, ממהלכים שיובילו למלחמה כוללת. בלחימה נגד ישראל מעורבים גם גורמים נוספים מ"חזית ההתנגדות" בהובלת איראן.

לאחרונה, בעקבות חיסולו ב- 12 ביוני של בכיר חיזבאללה "אבו טאלב", הגיב הארגון במטחים בהיקף ללא תקדים, שכללו מאות שיגורים של רקטות וכטב"מים לעבר מטרות – בעיקר צבאיות – בצפון המדינה. על רקע זה התגברו הקריאות בשיח הציבורי הישראלי ליזום מהלכים התקפיים נרחבים נגד חיזבאללה, במטרה להסיר את האיום מצפון ולאפשר שיבה של יותר מ-60 אלף המפונים ליישוביהם. גם בצה"ל הושמעו שוב רעיונות ברוח זו. ב-4 ביוני הכריז הרמטכ"ל כי "אנחנו מתקרבים לנקודה שבה יהיה צריך לעשות החלטה, וצה"ל ערוך ומוכן להחלטה הזו".

עד עתה שיגר חיזבאללה יותר מ-5,000 חימושים מגוונים, בעיקר מלבנון, לעבר יעדים אזרחיים וצבאיים בשטח ישראל. אלה גרמו ל-29 הרוגים, אזרחים ואנשי צבא, ולנזק רב. מעל לכל מתחזקת תחושה קשה לגבי חוסר התוחלת לעתיד הספר הצפוני, ל-28 הישובים המפונים ולקריית שמונה, ולתושביהם, התוהים מתי ובאילו תנאים יוכלו לשוב הביתה.

חיזבאללה, כראש החץ של "ציר ההתנגדות", בראשות איראן, הפך מאז מלחמת לבנון השנייה לאיום הצבאי העיקרי על ישראל, נוכח התעצמותו הדרמטית בסיוע איראן. הארסנל העיקרי המצוי בידי חיזבאללה בנוי מלפחות 150,000 טילים, רקטות וחימושים סטטיסטיים אחרים, בצד מאות רבות של טילים מונחים מדויקים, לטווח בינוני וארוך, המכסים את המרחב המאוכלס של ישראל. פוטנציאל הנזק העיקרי של מאגר זה טמון בטילים מדויקים, הכוללים טילי שיוט, טילים בליסטיים, טילי נ"ט מדויקים לטווחים קצרים, טילי חוף–ים מתקדמים ועוד אלפי כטב"מים ורחפנים. אלה, ביחד עם מערכי סייבר מתקדמים, מסוגלים לייצר הרג רב ופגיעות הרסניות ביעדים אזרחיים וצבאיים, כולל תשתיות לאומיות חיוניות. המשאבים הצבאיים של חיזבאללה, גדולים - כמותית ואיכותית - עשרת מונים מיכולותיו הצבאיות של חמאס לפני פרוץ המלחמה. המשמעות האסטרטגית הינה שלחיזבאללה תשתיות ויכולות צבאיות לנהל מלחמה ארוכה מאוד, כנראה לאורך חודשים ארוכים, ולגרום לישראל נזקים חמורים.

במלחמה נרחבת מול חיזבאללה יצטרכו מערכות ההגנה האווירית של צה"ל להתמודד לאורך זמן – ובעיקר בשבועות הראשונים של המלחמה - עם מטחי שיגורים של עד אלפי חימושים ליום, שלא את כולם ניתן יהיה ליירט. מטחים אלו, כולל מחזיתות אחרות, כמו מאיראן, מעיראק, מסוריה ומתימן, עלולים לגרום רוויה של שכבות ההגנה האווירית הישראלית ואולי אף מחסור באמצעי יירוט. מדובר באיום צבאי ואזרחי שישראל לא חוותה כמותו. בתרחיש כזה, צה"ל יידרש לסדרי עדיפות, הן בין זירות הלחימה השונות והן ביחס לחלוקת המשאבים להגנה אפקטיבית על רכיבי העורף. חיל האוויר צפוי לפעול בקדימות ראשונה להגנה על נכסים צבאיים חיוניים, בעדיפות שנייה להגנה על תשתיות חיוניות, ורק בעדיפות שלישית להגנה על מטרות אזרחיות, שבהן תהיה חשיבות רבה להתנהלות הציבור מול התרעות פיקוד העורף ולמיגון הפסיבי (מיקלוט לסוגיו), שהינו מצרך במחסור.

להגנה על התשתיות הלאומיות החיוניות משמעות מפליגה על הרציפות התפקודית הנדרשת של התווך האזרחי והצבאי בחירום. מדובר במערכות רגישות ובכללן רשת החשמל, התקשורת, מערכי התחבורה היבשתיות, הימיות והאוויריות, ושרשראות האספקה מחו"ל ובתוך הארץ. פגיעה אפשרית באספקת חשמל עשויה להיגרם גם בשל פגיעה ישירה במתקני הייצור, השינוע וההולכה, וגם מול האיום על אסדות ייצור הגז. אלה עלולות להיפגע בעצמן, או להפסיק את תפוקתן משיקולי הגנה – מה שעלול לגרום להפסקות חשמל מקומיות וארציות. לתרחיש כזה תהיינה השלכות קשות על הרציפות התפקודית, על הכלכלה הלאומית ועל תפקודו של כל אזרח במדינה.

רציפות תפקודית אזרחית מינימלית במלחמה הינה רכיב חיוני בשימור החוסן הלאומי, שהוא  הפלטפורמה העיקרית להבטחת התמודדות אזרחית אפקטיבית עם איומים ברמה הלאומית, הקהילתית והאישית. הסיכונים הטמונים במלחמה רב-חזיתית, בעיקר אם תתרחש במקביל להמשך המלחמה ברצועה, צופנים בחובם אתגרים ניכרים לתשתיות חיוניות ולאזרחים, בצד מכשולים מתמשכים להתאוששות מנזקי המלחמה, בתחומים הפיזיים והמנטליים.

ברקע הדברים נזכיר כי ישראל מצויה עדיין, רובה ככולה, בטראומה קולקטיבית נמשכת, הפוגעת קשה בחוסנה. מצב זה מוצא ביטוי במדדי החוסן המצטמצם והולך, כפי שמצטייר בסקרי דעת הקהל הנערכים על ידי המכון למחקרי ביטחון לאומי ובסקרים אחרים: מסקרי דעת הקהל של המכון למחקרי ביטחון לאומי מסתמנת לאחרונה נסיגה ניכרת בחוסן הלאומי של החברה הישראלית, בהשוואה לחודשים הראשונים של המלחמה. זו מתבטאת בירידה מובהקת ברמת הסולידריות, באמון במוסדות המדינה, כולל בצה"ל, וברמת האופטימיות והתקווה של מרבית הציבור. כל זאת, גם נוכח מה שנתפס כ"דשדוש" במלחמה בעזה, ובעיקר מול השסעים החברתיים המעמיקים, המחלוקות הפוליטיות הקורעות והשיח הציבורי המרעיל. אחרי חודשים ארוכים של מלחמה ברצועה, שנתפסה בראשיתה כצודקת, ושהביאה בתחילתה ל"התכנסות סביב הדגל הלאומי", ספק הוא באיזו מידה מוכנה החברה הישראלית מנטלית וערוכה למלחמה קשה וממושכת גם בצפון.

בין אזרחי המדינה יש פחות מעשרה אחוזים שהרציפות התפקודית שלהם נפגעה קשות, ברמות שונות ומסיבות שונות (משפחות ההרוגים, החטופים והפצועים בגוף ובנפש, המפונים מבתיהם בדרום הארץ ובצפונה, משרתי המילואים ומשפחותיהם). כל השאר מתפקדים – אמנם תחת לחץ תודעתי כבד – באופן נורמטיבי למדי. כך הם צפויים לתרום להתאוששות הנדרשת לאחר תום המלחמה ברצועה. לעומת זאת, במלחמה רב-זירתית ארוכה, מול חיזבאללה ושותפיו, צפויה הפגיעה ברציפות התפקודית להיות נחלתם של רבים הרבה יותר. לכך השלכות קשות על יכולת ההתאוששות של מרבית רכיבי החזית האזרחית ועל משכה, הצפוי להתארך אולי לתקופה של שנים. לכך משמעויות מאתגרות לחוסנה הלאומי של ישראל, בעיקר במצב שהמחלוקות הפוליטיות מעיקות ומחריפות בהיקפן ובביטוייהן.

סיכום והמלצות       

שמונה חודשים לתוך המלחמה ברצועת עזה, ובמקביל להימשכותה של מלחמת ההתשה המוגבלת מול חיזבאללה, מתעצם השיח בישראל על אודות הצורך למצוא פיתרון צבאי להתמודדות עם האתגר האסטרטגי שמקורו בחיזבאללה ולהחזיר עטרה ליושנה ביישובי גבול הצפון. כל שיקול לגבי ההחלטה אם, מתי ובאילו נסיבות צריכה ישראל להיות מעורבת במלחמה עם חיזבאללה, וכן במלחמה רב-זירתית מול שלוחות איראן באזור, צריך לקחת בחשבון גם את המחירים והנזקים הצפויים בחזית האזרחית לטווח הקצר והארוך. בין השיקולים כיצד ראוי לישראל לנהוג מול האיום מצפון, חשיבות מיוחדת נודעת להערכה מושכלת של השלכות הפגיעה בחוסן החברתי הישראלי, בפרט לאחר חודשים ארוכים ומתישים של מלחמה בעזה ולא פחות מכך נוכח הסכנות החמורות הצפויות בתרחיש הנדון.

על רקע זה ובראיית האתגרים הצפויים לחזית האזרחית והחוסן הלאומי נציע כי:

• בכל החלטה שתתקבל בישראל לגבי הרחבת המלחמה בצפון, יש להתחשב גם באווירה הציבורית השוררת עתה בישראל, בוויכוח הציבורי והפוליטי הרעיל, כולל לגבי המלחמה ברצועת עזה ותכליתה, וכן בנסיגה המסתמנת בחוסן החברתי. נדרש להתחשב גם בדעת הקהל הישראלית, במידת ההסכמה הציבורית למלחמה כזו, לתכליתה ולמטרותיה.

• כל עוד נמשכת המלחמה ברצועת עזה, נכון לישראל להימנע מהיגררות למלחמה רב-זירתית עצימה וראוי לבחון את העיתוי המתאים לישראל אם אכן תבחר להסתכן במלחמה כזו. כמובן, שאם חיזבאללה יזום או יגרום בעליל להסלמה ברורה, על ישראל להגיב בהלימה לאופי האיום והשלכותיו.

• כתרחיש חלופי - הפסקת אש ממושכת ברצועת עזה, שחרור החטופים ובחינת הסדרה אזורית, על פי מתווה ביידן, תאפשר אולי הפסקת אש בצפון וסיכוי למיצוי הסדרה מדינית שם, בתיווך בינלאומי.

• אם תפרוץ מלחמה כוללת מול חיזבאללה, עדיף לישראל לעצבה כך שתהיה קצרה ומתוחמת טריטוריאלית ככל הניתן, בשאיפה שתגרום פחות נזק חומרי ומוראלי לעורף הישראלי.

• מול הסיכונים הגבוהים של התרחיש הנדון, מצופה מהמערכים השונים האחראים על תפקוד העורף במלחמה כזו למצות מיידית את מיטב היערכותם ולסגור פערים קיימים בהקדם.

• בכל מקרה, נדרש תיאום ציפיות משמעותי עם הציבור בנוגע לתכלית ולהישג הנדרש במלחמה, כמו גם לסיכונים הצפויים לו וההיערכות הנדרשת לקראתם. עד כה לא נעשו מהלכים בכיוון הכנת הציבור לתרחיש זה.