מלחמת הכטב"מים.. ניתוח והערכה

מלחמת חרבות ברזל, הציגה התפתחות בולטת בשימוש בכטב"מים, מה שנתן ממד חדש לסכסוך ועורר שאלות לגבי עתיד המלחמות באזור. מחקר זה יעסוק בניתוח מעמיק של מלחמת הכטב"מים בקרב זה, החל מהערכת ביצועי צה"ל וציר ההתנגדות ועד להערכת חשיבותם והשפעתם על הסכסוך הנוכחי, והתבוננות בתפקידם אם המלחמה תתפשט למלחמה אזורית.

ראשית: ניתוח והערכת טקטיקות וביצועי צה"ל במלחמת הכטב"מים:

צה"ל ניצל את יכולותיו הטכנולוגיות המתקדמות בשימוש בכטב"מים בכמה טקטיקות, בניסיון להשיג יעילות מרבית ולהפחית סיכונים לכוחותיו:

- סיור ומעקב: צה"ל הסתמך על כטב"מים כעיניים פקוחות, שסיפקו לו ראייה כוללת של שדה הקרב ועזרו באיסוף מידע מודיעיני חיוני.
- זיהוי מיקומי יעדי ההתנגדות: הכטב"מים שימשו לזיהוי מיקומי מנהיגי ההתנגדות, מחסני נשק, סדנאות ייצור, מרכזי פיקוד ומנהרות.
- הערכת נזקים: לאחר ביצוע התקפות אוויריות, הכטב"מים שימשו להערכת דיוק הפגיעות והנזקים שנגרמו ליעדים.
- מעקב אחרי תנועות ההתנגדות: הכטב"מים עקבו אחרי תנועות כוחות ההתנגדות, סייעו בחיזוי התקפותיהם וזיהוי נקודות תורפה.
- תיאום עם כוחות הקרקע: הכטב"מים סיפקו מידע חי לכוחות הקרקע, מה שעזר להימנע ממלכודות ולזהות את הדרכים הטובות ביותר להתקדם.
- כיסוי אזורים מסוכנים: הכטב"מים אפשרו לצה"ל לנטר אזורים מסוכנים שקשה להגיע אליהם על ידי כוחות הקרקע, כמו אזורים גבוליים ואזורים מאוכלסים בצפיפות.
- סוגי הכטב"מים בשימוש: צה"ל השתמש בסוגים שונים של כטב"מים, מהכטב"מים הקטנים ("קוואדקופטרים") לכטב"מים בינוניים כמו "הרמס" ועד כטב"מים גדולים כמו "הרון".
- שילוב עם מודיעין אנושי: שילוב המידע שנאסף על ידי הכטב"מים עם מודיעין אנושי להשגת תמונה מלאה ומדויקת של יעדי ההתנגדות ופעילויותיהם.
- התקפה מדויקת: כטב"מים חמושים ביצעו התקפות אוויריות מדויקות שכוונו למתקנים צבאיים ותשתיות של ההתנגדות, בניסיון להפחית את הנזקים האזרחיים.
- זיהוי מנהיגי ההתנגדות: הכטב"מים החמושים שימשו להתנקשויות במנהיגי ההתנגדות, בניסיון להשפיע על מורל ההתנגדות ויכולתה להנהיג ולתאם.
- השמדת משגרי טילים: הכטב"מים כיוונו למשגרי הטילים של ההתנגדות, בניסיון להחליש את יכולתם להפציץ ערים בישראל.
- השמדת מחסני נשק: הכטב"מים השמידו מחסני נשק ותחמושת של ההתנגדות, בניסיון להשפיע על יכולתם להמשיך להילחם.
- שיתוק תנועות ההתנגדות: הכטב"מים כיוונו לכלי רכב צבאיים של ההתנגדות, במטרה לשבש את תנועתם ויכולתם להעביר לוחמים ונשק.
- צמצום אבדות אזרחיות: צה"ל הקפיד להשתמש בכטב"מים חמושים בדיוק רב, לצמצם את האבדות האזרחיות ולהימנע מביקורת בינלאומית.
- סוגי הכטב"מים החמושים: צה"ל השתמש בסוגים שונים , כגון "הרמס", "הרון" ו"הרופ".
- הגנה אווירית: מערכות נגד כטב"מים שימשו להדוף התקפות כטב"מים של ההתנגדות, בניסיון למנוע מהן להשיג את יעדיהן.
- שיבוש אותות שליטה: מערכות שיבוש אלקטרוניות השפיעו על אותות השליטה של הכטב"מים, מה שגרם להפלת חלקם או לשיבוש תנועתם.
- שימוש בנשק לייזר: נשק לייזר נוסה להפלת כטב"מים, ככלי מדויק ויעיל יותר מהנשק הקונבנציונלי.
-  שימוש בטילים יירוט: במקרים מסוימים, נעשה שימוש בטילים יירוט להפלת כטב"מים מהווים סכנה גדולה, כגון כטב"מים ממולכדים או כטב"מים נושאי נשק כימי או ביולוגי.
- פיתוח מערכות הגנה אווירית מתמחות: צה"ל מפתח מערכות הגנה אווירית מתמחות להתמודדות עם כטב"מים, לשיפור יכולתו להדוף התקפותיהם ולהגן על מטרות חיוניות.
- שיתוף פעולה עם מדינות אחרות: צה"ל משתף פעולה עם מדינות אחרות, כמו ארצות הברית, לפיתוח טכנולוגיות וטקטיקות חדשות להתמודדות עם איומי הכטב"מים.
- זיהוי מנהרות: הכטב"מים הוכיחו את יעילותם בזיהוי וחדר למנהרות ההתנגדות, במיוחד ("קוואדקופטרים"), מה שתרם לצמצום הסיכון שהמנהרות מהוות לכוחות הקרקע.
- כטב"מים קטנים ("קוואדקופטרים"): "קוואדקופטרים" אידיאליים לחדור ולחקור מנהרות, בזכות גודלם הקטן ויכולת התמרון במרחבים הצרים.
- מלחמה פסיכולוגית: ניצול הכטב"מים ככלי למלחמה פסיכולוגית להשפיע על מורל ההתנגדות ועל דעת הקהל הפלסטינית והישראלית.
- פרסום תמונות וסרטונים של תקיפות הכטב"מים: להמחשת עוצמת צה"ל ודיוק התקיפות וגרימת נזקים להתנגדות.
- שימוש בכטב"מים להפצת עלונים: להפצת תעמולה והשפעה על דעת הקהל הפלסטינית.
שנית: ניתוח טקטיקות וביצועי ציר ההתנגדות במלחמת הכטב"מים
- הטקטיקות: מלחמת חרבות ברזל הראה את יכולת ציר ההתנגדות להסתגל ולהמציא טקטיקות יעילות בשימוש בכטב"מים, מנצל את הגמישות של הטכנולוגיה הזו ואת הנגישות הקלה אליה. ניתן לפרט את הטקטיקות הללו כך:
- התקפה פתאומית: ניצול אלמנט ההפתעה כדי לגרום להלם לצד הישראלי ולהוכיח את יכולת ההתנגדות לחדור את מערכת ההגנה האווירית הישראלית.
-  תזמון ההתקפות: בחירת זמנים בלתי צפויים לביצוע ההתקפות, כגון שעות הלילה או בתקופות של שקט יחסי, כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה של הכטב"מים להגיע ליעדיהם.
- נתיבי טיסה בלתי קונבנציונליים: הימנעות מנתיבי הטיסה המסורתיים של מטוסי הקרב, ובחירת נתיבי טיסה נמוכים ומסובכים כדי להתחמק ממערכות הרדאר וההגנה האווירית.
- מיקוד במטרות רגישות: ריכוז ההתקפות במטרות רגישות בתוך הקן, כגון מתקנים צבאיים, מרכזי פיקוד, נמלים ושדות תעופה, כדי לגרום לנזק מרבי ולהשפיע על המורל.

- מלחמה פסיכולוגית: שימוש בכטב"מים ככלי למלחמה פסיכולוגית כדי להחליש את המורל הישראלי, לגרום לחרדה בקרב המתנחלים ולהשפיע על דעת הקהל הבינלאומית.
- פרסום תמונות וסרטונים של ההתקפות: להראות את יכולת ההתנגדות לחדור את הביטחון הישראלי ולהגיע למטרות בתוך הקן, ולהוכיח את יעילות הכטב"מים ככלי קרב.
- הפצת עלונים והודעות אזהרה: שימוש בכטב"מים להפצת עלונים עם הודעות המאיימות על הצד הישראלי או קוראות לאזרחים לעזוב אזורים מסוימים.
- השפעה על אמצעי התקשורת הבינלאומיים: פרסום תמונות וסרטונים של ההתקפות באמצעי התקשורת הבינלאומיים כדי למשוך תשומת לב לסוגיית פלסטין ולהשפיע על דעת הקהל העולמית.
- ניצול עלות נמוכה: ניצול הכטב"מים ככלי קרב יעיל וזול יחסית לעומת נשק קונבנציונלי, מה שנותן להתנגדות יתרון במלחמת התשה עם צה"ל.
- הפחתת עלויות ייצור ותפעול: ההתנגדות הסתמכה על טכנולוגיות פשוטות וזמינות לייצור ותפעול הכטב"מים, מה שהפחית את העלויות באופן משמעותי לעומת עלויות מטוסי קרב וטילים יקרים.
- הארכת משך ההתנגדות: מאפשרת להתנגדות להמשיך להילחם זמן רב יותר ולהתמודד עם הארסנל הצבאי העצום של צה"ל מבלי שהמשאבים יתכלו במהירות.
- ניצול טכנולוגיה מסחרית: ניצול הנגישות הקלה לטכנולוגיות כטב"מים מסחריות והתאמתן לצרכים צבאיים, מה שנותן להתנגדות גמישות גדולה בפיתוח יכולותיה ולהתעלם מהסגרים הציוניים והבינלאומיים.
- רכישת כטב"מים מסחריים: רכישת כטב"מים מסחריים משווקים שונים דרך רשתות המסחר הבינלאומיות או הברחתם לרצועת עזה, לבנון, עיראק ותימן.
- התאמת הכטב"מים המסחריים: פיתוח והתאמת הכטב"מים המסחריים לנשיאת נשק, חומרי נפץ וחיישנים מתקדמים.
- פיתוח יכולות ייצור מקומיות: השאיפה לפתח יכולות ייצור מקומיות של כטב"מים כדי להפחית את התלות בייבוא ולהתמודד עם המצור.

- שילובם במאבק הנשק המשותף: שילוב הכטב"מים עם אמצעי הלחימה האחרים של ההתנגדות להשגת יעילות מרבית ולשיבוש מערכות ההגנה הישראליות.
- שימוש בכטב"מים לזיהוי יעדים: שימוש בכטב"מים לזיהוי מיקומי טנקים וכלי רכב צבאיים וזיהוי מיקומיהם במדויק כדי לכוון טילים נגד טנקים ופצצות מרגמה לעברם.
- ביצוע התקפות מתוזמנות: ביצוע התקפות מתוזמנות באמצעות כטב"מים, טילים ופצצות מרגמה כדי לשבש את מערכות ההגנה הישראליות ולהגדיל את סיכויי פגיעת היעדים.
ביצועים:
- הצלחה לאור האמצעים המוגבלים: ההתנגדות השיגה הצלחה בולטת בשימוש בכטב"מים בקרב "מבול אל-אקצא", למרות האמצעים המוגבלים והמצור המוטל על רצועת עזה ועל רוב מדינות ציר ההתנגדות.
- התפתחות והסתגלות: ההתנגדות הראתה יכולת גדולה להתפתח ולהסתגל בשימוש בכטב"מים, פיתחה טקטיקות חדשות ושיפרה את יכולותיה הטכניות בזמן קצר.
- ייצור נשק יעיל בעלות נמוכה: ההתנגדות הוכיחה יכולתה לייצר נשק יעיל באמצעות טכנולוגיות זמינות ובמחירים נמוכים, מה שנתן לה יתרון גדול מול צה"ל.
- לחץ על הצד הישראלי: ההתנגדות הצליחה להשתמש בכטב"מים לגרום לחרדה ולחץ על הצד הישראלי, הן באמצעות תקיפת אזרחים והן על ידי פרסום תמונות וסרטונים של ההתקפות.
ציר ההתנגדות הוכיח בהקרב הזה את יכולתו להסתגל ולהמציא טקטיקות יעילות בשימוש בכטב"מים ככלי קרב יעיל. צפוי שההתפתחות הזו תמשיך בעתיד, מה שייצור אתגר גדול לצד הישראלי וישנה את מאזן הכוחות באזור.