הווידאו שבו נראה הכטב''ם "הודוד" כשהוא סורק את חיפה עורר שאלות רבות על יכולות חיזבאללה ועל יעילות כלי הטיס הבלתי מאוישים המשמשים לאיסוף מודיעין ולביצוע פעולות תקיפה, ומהווים איום על מתקנים חיוניים כמו תשתיות כלכליות ואזרחיות ומטרות צבאיות. בעקבות כך, החלה ההנהגה הישראלית לחפש דרכים למנוע את ההתקפות הגוברות של חיזבאללה, תוך בחינה מחדש של יעילות כיפת הברזל ומערכות ההגנה האווירית.
בהקשר זה, פרסם עיתון "הארץ" כתבה שתורגמה באתר "אל-חנאק", המדבר על הצלחת חיזבאללה לאתגר את מערכות ההגנה האוויריות של ישראל בעקבות הניסיון שנצבר מאז שנת 2006. כלי הטיס הבלתי מאוישים, הנחשבים לחלק מהנשק המדויק בו משתמש חיזבאללה, הוכיחו יעילות גבוהה והפכו לאיום אסטרטגי בחזית הצפונית.
הכתבה
חיזבאללה הצליח לאתגר את מערכות ההגנה האווירית של ישראל, בחלקו בזכות הניסיון שרכש במלחמת האזרחים בסוריה. בעוד צה"ל מחפש שיטות הגנה חדשות, מסוקי הקרב הוכיחו את יעילותם המפתיעה.
מאז תחילת המלחמה ברצועת עזה, אלפי כטב''מים וטילי שיוט נורו לשטח ישראל מכיוונים שונים. הצבא נראה שעדיין לא מצא את הדרך הטובה ביותר למנוע את התקפות הרחפנים של חיזבאללה שגורמות לנזק רב בצפון והביאו לעקירת עשרות אלפי תושבים מבתיהם.
לדברי הצבא, בסיום מלחמת לבנון השנייה ב-2006 איראן וחיזבאללה הבינו שהם זקוקים לשינוי אסטרטגי מול צבא מתקדם. לפני יותר מעשור, החלה טהראן לפתח טילי שיוט וכטב''מים מתקדמים לצורכי התקפה ואיסוף מודיעין. המטרה הייתה למנוע מישראל מונופול על לחימה בשטח אויב - גם מול מדינות ללא גבול משותף - ולספק את אותם יכולות למיליציות הפרו-איראניות במזרח התיכון, בעיקר לחיזבאללה.
איראן הצליחה ליצור איום רב-חזיתי על ישראל על ידי שיגור רחפנים מלבנון, סוריה, עיראק, תימן, עזה ומשטחה שלה. השימוש של חיזבאללה ברחפנים אילץ את הצבא לשנות את הדרך בה מתנהלת המערכה, שהתעצבה לאורך שנים.
באמצעות טכנולוגיה ניתנת להשגה וכלי נשק מדויקים, חיזבאללה השיג יכולות איסוף מודיעין ותקיפה מדויקת שמאיימות על הצבא והתשתיות החיוניות. מעבר להפצת חרדה בקרב התושבים בצפון, הרחפנים הפכו את חיזבאללה לארגון צבאי שנלחם בצבא סדיר.
ב-2008, מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה הספיד את עימאד מורנייה, מנהיג בכיר בארגון שחוסל בדמשק. בנאומו, אמר כי מורנייה היה אחראי לפיתוח היכולות המתקדמות של חיזבאללה, שאמר כי הן דומות לאלו של צבאות סדירים.
מלחמה ללא חזית
"מלחמת לבנון השנייה הייתה חוויה לימודית משמעותית לשני הצדדים ולאלו שצפו בה מרחוק," כתב תא"ל איתי ברון במאמר שפורסם במרץ האחרון בכתב העת "בין הקטבים". ברון מונה לראש חטיבת המחקר באמ"ן במהלך המלחמה הנוכחית עקב פרישתו של תא"ל עמית סער מסיבות בריאותיות. במאמרו, ברון פירט את השלכות הגישה הצבאית למלחמה של איראן שהצטרפה למועדון המדינות עם יכולות דיוק.
הוא כתב כי רכישת המספר הגדול של כלי נשק מדויקים כמו רחפנים על ידי חיזבאללה "שללה מישראל את הגישה ההגנתית הקלאסית שלה, שהתבססה בעיקר על הגנה טריטוריאלית, עומק גיאוגרפי ואסטרטגי ומניעת טרור באמצעות שימוש בלוחמי קרב על הקרקע, גדרות ומכשולים פיזיים." הוא הוסיף כי זה יצר "פוטנציאל מסוכן למלחמה ללא קו חזית."
היכולות הנוכחיות של חיזבאללה, אף שאינן מתקדמות כמו של ישראל, מערערות את האיזון בין העוצמה האסטרטגית של ישראל לזו של אויביה. בעשור האחרון, חיזבאללה צבר ניסיון משמעותי בהפעלת רחפנים, כולל במלחמת האזרחים בסוריה, בה לחמו חבריו לצד הרוסים והאיראנים שסייעו למשטרו של הנשיא בשאר אסד. החות'ים בתימן והמליציות הפרו-איראניות בסוריה ובעיראק גם כן תרגלו הפעלת רחפנים. איראן סיפקה לרוסיה רחפנים מתקדמים כדי לתקוף באוקראינה במלחמה שהחלה בפברואר 2022.
הניסיון שנצבר אפשר לחיזבאללה לאתגר את מערכות ההגנה האווירית של ישראל. "חיזבאללה יזנח את גישת התקפות הרקטות והטילים הלא מדויקות על אזרחים בערים לטובת תקיפת תשתיות כלכליות ואזרחיות ויעדים צבאיים עם נשק מדויק," כתב ברון.
עד מלחמת לבנון השנייה, חיזבאללה השתמש בעיקר בטילים לא מדויקים שבטווח של 200 קילומטר ועם סטייה של חמישה אחוזים ממסלולו, יכלו להחטיא מטרה בגודל כפר סבא. שיפור דיוק הטילים ושימוש ברחפנים איפשרו לו להגיע לשיעור דיוק גבוה. "שיפור הדיוק יש לו מספר משמעויות," כתב תא"ל רן כוכב במאמר בכותרת "איראן בכל מקום: מלחמה ללא חזית," שפורסם ביוני 2021 באתר צה"ל.
כוכב, לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית ודובר צה"ל, אמר כי נסראללה הגביר את איומיו על "תשתיות חיוניות כמו מתקני גז ומתקני חשמל."
כוכב אמר שלחיזבאללה יש "פוטנציאל לפגוע ביכולות צבאיות ותשתיות אסטרטגיות תחת מסווה של שמירה על סטנדרטים בינלאומיים של מניעת פגיעה באזרחים."
הוא הוסיף: "התקפות מדויקות בשילוב עם ירי מסיבי ורחפנים וטילי שיוט לתקיפה מכיוונים מפתיעים - כל אלו יוצרים איום אמיתי על מערכת ההגנה מפני טילים."
"יירטנו את שלנו"
בשלב זה, הצבא כבר לא חושש להודות שאין לישראל פתרון כולל לשיגורי הרחפנים כמעט יומיומיים. מאז תחילת המלחמה, הצבא יירט מאות רחפנים לתקיפה ואיסוף מודיעין. אבל שיעור היירוט רחוק מלהיות גבוה כמו שיעור יירוט הרקטות המשוגרות מעזה, שהציבור הישראלי התרגל אליהם מאז כניסת כיפת ברזל.
הצבא מנסה להתמודד עם איום הרחפנים בכמה רמות: גילוי, התרעה ויירוט. מערך ההגנה האווירית עדיין עובד על פתרון אידיאלי לאתגרים המתעוררים הללו. "בסופו של דבר, חייל שיושב בחדר בקרה של חיל האוויר רואה אובייקט אווירי חשוד וחייב להחליט תוך שניות אם הוא עוין, ציפור, כלי טיס אזרחי או כלי טיס ישראלי," אומר קצין בתפקיד מפתח בהגנה האווירית בחזית הצפונית, "ואז לנעול עליו, להזהיר מהאיום, לבחור כיצד ליירט אותו, ולאמת שהמטרה הופלה."
הקצין מוסיף, "היו לנו לא מעט מקרים בהם שיגרנו מיירטים על ציפורים. עגור גדול שעף באזור לחימה לעיתים יש לו חתימה רדארית כמו זו של רחפני חיזבאללה. לפעמים יחידה צבאית מחליטה לשגר כטבמ''ם ללא הודעה. גם יירטנו כטב''מים שלנו."
קצינים בכירים במערך ההגנה האווירית מציינים אתגר נוסף בזיהוי רחפנים. יש אזורים נרחבים לאורך הגבול הצפוני בהם לחיזבאללה יש עמדות שליטה מעל קהילות ובסיסים בישראל, כמו במטולה. קצין בכיר אחד אומר שחיזבאללה הציג עקומת למידה מתמשכת מאז תחילת המלחמה ויודע באילו דרכים רחפני ישראל מתקשים בזיהוי רחפנים של חיזבאללה. חיזבאללה גם שולח כטב''מים דרך ערוצים יבשים נסתרים מהם הם יוצאים לתקוף, מה שהופך את זה לקשה מאוד להפילם.
בניגוד לרקטות, שהרדאר יכול לזהותן במהירות ולחשב את מסלולן, כטב''ם יכול לרחף, והמפעילים בוחרים את המטרה בזמן הטיסה. לכן קשה מאוד לנבא היכן יכה. כדי לנסות לעמוד מול איום מורכב זה, הצבא הגביר את רגישות הרדאר לרמה הגבוהה ביותר. זה גרם להרבה מקרים של אזעקות שווא שהפכו את חיי התושבים בצפון לבלתי נסבלים עוד יותר.
הצבא נאבק לשפר את יכולות ההתרעה שלו. בגלל יכולת הריחוף של הכטב''ם והשטח הגדול שהם יכולים לנוע בו לפני פגיעתם במטרה, פיקוד העורף נאלץ להפעיל אזעקות בקהילות רבות בכל פעם שמתגלה חדירה. הצבא החליט שלמרות ההפרעה והפגיעה בתחושת הביטחון של התושבים, האזעקות החוזרות יימשכו עד שיימצא פתרון טוב יותר. כאשר רחפן מודיעיני – לא רחפן תקיפה – נכנס למרחב האווירי של ישראל, הצבא לעיתים בוחר לא ליירט אותו או ליירטו רק כשיחזור ללבנון. אך גם במקרים אלה, האזעקות מופעלות, מה שמבהיל את התושבים.
"חיזבאללה יודע איך להפעיל כטב''מים וכוח האש שלו די מרשים," אומר מקור בכיר אחד בביטחון. השבוע, הארגון פרסם סרטון שצולם על ידי רחפן מודיעיני שתיעד אתרים אסטרטגיים בחיפה. הצבא לא היה מודע לחדירת הרחפן באותה עת. "בסופו של דבר, זה היה רחפן קטן, מסוג שמחובר אליו גו-פרו, ומשימתו היחידה היא לאסוף מודיעין ולזהות בסיסים ואזורי ריכוז חיילים," אומר המקור. "רחפנים אלה משדרים חזרה לחיזבאללה וכאשר הם מזהים מטרה ראויה לתקיפה, הם שולחים רחפן תקיפה לאותה מיקום."
לגבי החדירה מעל חיפה, המקור אומר, "אני לא יכול לומר אם הייתה החלטה מבצעית לא ליירט ומתי בדיוק למדנו על נוכחותו בשמי ישראל. אבל לא תמיד נכון לשגר מיירט מעל עיר כמו חיפה כדי להפיל גו-פרו. יש הרבה שיקולים. העובדה שאנחנו נכנסים לקיץ מחייבת לקחת בחשבון שיירוטים לעיתים גורמים לשריפות שעושות נזק גדול יותר מהרחפן. ברור שבמקרים בהם אין איום על רכוש או חיים."
מערכת ההגנה האווירית של ישראל היא רב-שכבתית, מכיפת ברזל ועד קלע דוד לחץ, שיכולים להתמודד עם טילים בליסטיים ארוכי טווח. מאז פרוץ המלחמה הנוכחית, כל השכבות הללו רשמו יירוטים מוצלחים. עם זאת, המקור הביטחוני אומר שמסוקי קרב התבררו ככלי היעיל ביותר להפלת רחפנים מכיוון שהם יכולים לתמרן בקלות למיקום הטוב ביותר.
לאחרונה הקים הצבא גדוד סדיר נוסף של כיפת ברזל כחלק מהמאמץ לשפר את מערכות ההגנה האווירית. מכ"מים קטנים המחוברים למקלעים גם נכנסו לשירות. אבל אין ערבות שהפתרון הזה יהיה מועיל מול איום הרחפנים. "חיזבאללה משתמש יותר ויותר ברחפנים ממספר סיבות," אומר מקור ביטחוני בכיר אחר.
"הם נסוגו כמה קילומטרים בגלל התקפות צה"ל. הם כנראה חוששים לשגר טילים לא מדויקים ארוכי טווח כדי להימנע מפגיעה באזרחים, מה שיביא לתגובה ישראלית קשה ויגרור את שני הצדדים למלחמה. הם גם מבינים שבסופו של דבר, כל יירוט של רחפן הוא מיירט כיפת ברזל אחד פחות ביום שתפרוץ מלחמה כללית."
פינוי רחב היקף של תושבים מהגבול הצפוני אפשר לחיזבאללה לראות קהילות ריקות, לתוכן נכנסו חיילים, כמטרות לגיטימיות. "בהתחלה לא ידענו איך ליצור ביטחון מספק לקהילות [בצפון] בגלל החשש מהסתננות לשטח ישראל, כמו שקרה בדרום," אומר מקור ביטחוני בכיר שלישי. "לכן הוחלט לפנות [את האזור], אבל אף אחד לא חלם על תקופה של שמונה חודשים – ועדיין אין לנו סוף נראה לעין."
המקור אומר שאין לו אשליות לגבי כוונותיו העתידיות של חיזבאללה. "ארסנל הנשק של חיזבאללה בכוננות גבוהה למלחמה," הוא אומר. "חיזבאללה מוכן למלחמה ממושכת ומבין את שינוי המצב. לכן הוא פועל עם כלכלה נכונה של אש נגד ישראל. הוא מוכן למלחמת התשה ופועל לפי תוכנית מאורגנת של ירי נגדנו."