לפני תחילת הפלישה הישראלית לרצועת עזה, ההערכות הישראליות היו שהכלכלה המקומית תוכל לעמוד בהשלכות המלחמה ולהתמודד איתן. אבל גל האופטימיות הזה התעמת במהרה עם משבר אמיתי כאשר החלו המשקיעים למכור נכסים ישראליים. מדד המניות הראשי בתל אביב ירד ב-11% בערך המטבע המקומי מאז ה-7 באוקטובר, בעוד שהשקל נחלש לרמתו הנמוכה ביותר מאז 2012.
אחרי המכה שספגו המגזרים הכלכליים, הודיע קרן העושר הנורבגית, אחת מהגופים ההשקעתיים הגדולים בעולם במונחי נכסים, כי "שוקלת מחדש את השקעותיה במספר חברות עולמיות וישראליות המספקות לתל אביב נשק המשמש במלחמה ברצועת עזה". לפי הקרן, שהונה נאמד ב-1.6 טריליון דולר, החלטתה לבחון מחדש את ההשקעות, כפי שהוכרז בתחילת השבוע, נובעת מהפרות פוטנציאליות של התקנון האתי שלה. יו"ר ועדת האתיקה של הקרן, סוון ריצ'רד ברנסטאג, אמר כי הסיבה לבחינה מחדש בזמן זה היא "חומרת ההפרות שאנו רואים".
הקרן נמצאת תחת לחצים גוברים מאיגודים ומארגונים בינלאומיים התומכים בהפסקת המלחמה הישראלית ברצועה, ודורשים להפסיק את היחסים המסחריים והכלכליים עם ישראל, או לפחות להפסיק לשתף פעולה עם חברות התומכות צבאית בישראל ומגבירות את יכולותיה שמשמשות לביצוע רצח עם ברצועת עזה. התומכים מבססים את דרישתם בעובדה שהקרן אינה נזקקת נואשות להשקעות אלה, כיוון שהיקפה עולה על 1.7 טריליון דולר וההשקעות מתפרסות בין 72 מדינות, בעוד שההשקעות בישראל מסתכמות רק ב-1.5 מיליארד דולר.
מנגד, נתוני הבנק המרכזי הישראלי מראים שהכלכלה האטה באפריל האחרון לאחר זעזוע קשה בסוף 2023 ופתיחת המלחמה ברצועת עזה.
הצהרה של הבנק המרכזי ציינה כי "אחרי ה-7 באוקטובר, הכלכלה הישראלית הצטמקה בשיעור שנתי של 21.7% ברבע האחרון של השנה שעברה".
תחומי הטכנולוגיה והתיירות הם בין המגזרים שנפגעו ביותר. ההשקעה בתחום הטכנולוגיה ירדה בכ-30% מאז פרוץ המלחמה, לפי מכון המחקר ריידז ישראל, שתיאר ירידה זו כמטרידה, וקרא ל"הפעלת מצב חירום".
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נרשמה ירידה חדה ומשמעותית במספר התיירים, ונרשמה מכה לתחום התיירות בישראל. מספר המבקרים הנכנסים לישראל ירד ביותר מ-40%.
כל המשברים הללו משפיעים ישירות על המתנחלים שנמאס להם מהמציאות שהם חיים בה במהלך המלחמה שאין לה סוף קרוב. בנוסף לכך שרבים נאלצו לעזוב בתים ועסקים, אין מתנחל בישראל שיכול להסתגל לעליית המחירים המתמדת שנגרמת מהאינפלציה הגוברת.
עיתון ידיעות אחרונות מצדו, אמר כי "הממשלה הישראלית עצמה, בהתעלמותה מהעלאת המחירים, היא למעשה מנהיגת מעגל האינפלציה, והיא זו שנותנת בהתעלמותה לגיטימציה ליבואנים ולמפעלים להעלות מחירים ואפילו להאיץ את העלייה לעבר אינפלציה שנתית שתתקרב שוב ל-4% בחודשיים הקרובים, כלומר כפול מנקודת האמצע של היעד שקבעה הממשלה בחוק התקציב של 2024 כולו (1% עד 3%)".
הדוח הוסיף כי "המשמעות היא שבעוד שהאזרחים ישלמו הרבה יותר עבור סחורות ושירותים, הם ישלמו גם יותר מסים ויקבלו פחות שירותים". הדוח ציין כי "יירשם כישלון נוסף בשם הממשלה הישראלית והוא הכישלון הכלכלי החריף אחרי כישלונה ב-7 באוקטובר".