ישראל גונבת איברים מגופות השאהידים והילדים בעזה

במהלך מלחמת יום כפור‎, חוו חיילי הציונים כוויות חמורות רבות, והתחילה הצורך של הישות לבנות בנק עורות לשימוש בשיקום כוויות או פציעות גדולות שנגרמו מרסיסי המלחמות. החיפוש אחר תורמים ציונים שיאפשרו לממשלת הישות להשתמש בעורם לשיקום הכוויות נתקל במכשול גדול לציונים במציאת תורמים מבני מינם, אף כי לחלקם הייתה התאמת רקמות, משום שהרבנים אוסרים על מסירת עורות או אפילו תרומת איברים מיהודים מתים להצלת חיי בני מינם. כך מצאו הציונים את יעדם בגניבת איברים ועורות מהשאהידים הפלסטינים, שהיו מחזיקים בגופותיהם לאחר הריגתם במהלך ההפגנות, הפשיטות והעימותים.

אמצעי התקשורת והאתרים העיתונאיים הערביים והמערביים החלו לדבר בהדרגה על בנק העורות הגדול בעולם. והעניין נמשך, ובקצב מוגבר במהלך מבצע " טופאן אל- אקסה", מנצלים הציונים את הכאוס שיצרו בעזה ובגדה המערבית תוך ניצול המעצרים השרירותיים והחזקת גופות השאהידים במהלך הקרבות כדי להשיג עוד שתלים עוריים מגופות השאהידים, ועל איברים פנימיים הנמכרים! גופות השאהידים הפכו לחלקי חילוף במחסני הישות הציונית.

העניין נורא אך זו אמת וזה לא מפתיע בתרבות המערב! ההשפלה כלפי הגופות בפלסטין הגיעה למדרגה הדומה בדיוק לאופן שבו אסף צייד האדם האירופי את האפריקאים באפריקה בשנת 1610, כאשר חברת וירג'יניה הבריטית קנתה את 20 האפריקאים השחורים הראשונים שמכר להם סוחר הולנדי לפני שהייתה מדינה בשם ארצות הברית של אמריקה, והחלה עונת סחר העבדים. אלו וילדיהם ונכדיהם היו סחורה רווחית למכירה, קנייה, שירות ועבודה, והאדונים שלהם היו זכאים לעשות בהם ככל שירצו, סחר שאפילו הכנסייה בירכה עליו, בדיוק כמו שמברכת הכניסה היהודית על גניבת עורות ואיברים מהפלסטינים. וכפי שהאפרטהייד בפלסטין מקדיש את זכותם של הציונים לגנוב בתים, אדמות וחיים של פלסטינים ללא חשבון.

הציונים החלו להתמקד בעניין זה מאז האינתיפאדה הראשונה, והקימו את "בנק העור הלאומי הישראלי" בשנת 1986 בשותפות בין צבא הכיבוש למשרד הבריאות של הישות. הגרדיאן פרסם מאמר בשנת 2009, לפני ארבע-עשרה שנה, ובפתחו נאמר כי "ישראל הודתה כי רופאים משפטיים הוציאו איברים מגופות פלסטינים ואחרים, ללא הסכמת משפחותיהם - נוהג שלטענתה הסתיים בשנות התשעים - ושוב הופיע בסוף השבוע", כלומר בסוף השבוע לפני פרסום המאמר. המאמר מתייחס גם לסרטון הכולל הודאה מפורשת של המנהל לשעבר "יהודה היס" בגניבת איברים מגופות השאהידים הפלסטינים בזמן החזקתם וללא הסכמת משפחותיהם, בסרט תיעודי ששודר על הנושא בשנת 2009.

הראשון שחקר את הנושא היה העיתונאי השוודי דונלד בוסטרום ממגזין אפטונבלדט השוודי לאחר האינתיפאדה הראשונה, ונפגש עם משפחת השאהיד בילאל אחמד גנאן בשנת 1992, בן ה-19, מכפר אום אל-טין בגדה המערבית. המשפחה סיפרה לעיתונאי בוסטרום שבנם חזר ללא איברים פנימיים, וגופתו הייתה תפור מהצוואר עד הבטן התחתונה. כאשר פנה בוסטרום למנהל המכון לרפואה משפטית הציוני, חנוך קוגל, בזמנו, ענה "יתכן שהמשפחה צודקת כי הם לקחו כל מה שיכלו מהגופות שהגיעו למכון הרפואה המשפטית".

הציונים האשימו את מגזין אפטונבלדט, שפרסם את המאמר, באנטישמיות, וביקשו מממשלת שוודיה להכחיש את הידיעה ולהאשים את בוסטרום, סירב משרד החוץ השוודי ואמר כי אינו יכול, שכן הדבר ייחשב כפגיעה בחופש הביטוי. על פי סקירת תחילת הסיפור, אשר פורסמה מחדש בניוזוויק באמצעות תחקיר המבקר חלק חשוב ממנו את פרסום הסרטון על ידי הדוגמנית ממוצא פלסטיני ג'יג'י חדיד, ומתח ביקורת על פרסום הסרטון הכולל קטעים מראיון עם מירה ווייס, פרופסור לאנטומיה ולסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בפלסטין, שהצהירה בסרטון לעיתונאים: "אנחנו לא נוגעים בגופות החיילים [הישראלים], אנחנו לוקחים מאחרים. נהגנו לאסוף איברים מגופות פלסטינים ולאחר מכן ממהגרים ועובדים זרים". ווייס הדגישה כי רק אחוז קטן מאוד ממה שנאסף בבנק הוא מאזרחים ציונים. סרטון זה היה חלק מהתייחסות לספר של ווייס בשם "הגוף הנבחר".

הסיפורים חזרו על עצמם באתרים ערביים וזרים שונים, ועל פי הגרדיאן במאמר שפורסם בשנת 2009 לאחר הדלפת ראיון עם ד"ר "יהודה היס" מנהל המכון הפתולוגי אבו כביר, הוקלט בשנת 2000 על ידי ננסי שיפרהאגס, חוקרת אנתרופולוגיה באוניברסיטת קליפורניה - ברקלי, היס אמר לה כי המכון לוקח עור, קרניות, עצמות ושסתומי לב מגופות פלסטינים ועובדים זרים ללא אישור מוקדם מהם או ממשפחותיהם. הדבר מתיישב עם מה שחשפה ווייס בראיון שלה, שהייתה במכון אבו כביר בין 1996-2002 לביצוע מחקר באנתרופולוגיה, והגרוע ביותר שחשף הספר הוא החזקת הילדים החולים היהודים מתימן ואתיופיה בבתי החולים עד מותם, ולאחר מכן החזקת גופותיהם וסירוב למסור אותן למשפחותיהם, זהו אחד ממעשי הגזענות הגרועים ביותר, שהספר חושף.

נמשכת עד היום סוגיית גניבת גופות הפלסטינים, במהלך קרב " טופאן אל אקסה ". יורוניוז פרסם כתבה שאישרה כי 225 גופות שהידים הונחו בבתי קברות “המוספרים”, וסירבו למסור אותן למשפחותיהם. המאמר ציטט את הארגון האירו-ים תיכוני לזכויות האדם בנוגע להשחתה שמתרחשת בגופות אלה, ונמצאו איברים פנימיים זרוקים לצד בעליהם לאחר שהציונים לקחו מהם את מה שהם צריכים לאחר שאילצו את המשפחות לעזוב את בית החולים שיפא.

נותר גורלם של הפגים בבית החולים שיפא לא ידוע לאחר שהצבא הציוני הכריז על אחריותו להעבירם ל"מקום בטוח" בבתי חולים בתוך הישות. העניין לא נגמר כאן, הציונים החלו היום להיכנס לבתים, לסרוק אותם, לאסוף את הילדים והנשים ולהעבירם למקומות לא ידועים בתואנת בדיקתם והרגעת מצבם, על פי החדשות המרכזיות של אל-מנאר ב-2/1/2024, או מה שדווח על חטיפת תינוקת על ידי החיילים, ולא הוחזרה עד היום.