תימן: השלב הרביעי נכנס לתוקף עם שני מבצעים

דובר הכוחות המזוינים של תימן הודיע ​​כי המשחתת האמריקנית "USS מייסון" נפגעה עקב הכוונה תימנית במהלך עימותים ממושכים שבהם הפגין חיל האוויר התימני את יעילותו ואת הרבגוניות שלו בטקטיקה. השפעת הטיל על המשחתת עוררה חששות לגבי היקף הנזק והפוטנציאל שלו להשבית את הספינה, מה שעורר ויכוח על האסטרטגיה האמריקאית באזור. זאת לאחר שמנהיג תנועת אנסאר אללה, סייד עבדול מאליק אל-חות'י, אישר את השלב הרביעי של ההסלמה, הכולל גם את הים התיכון.

מאז תחילת האירועים בוצעו בסך הכל 44 פעולות בארץ ישראל. מר אל-חות'י הזכיר בנאום כי בפעולות אלו נעשה שימוש ב-211 טילים מעבר לים. השבוע נערכו 7 מבצעים הכוללים 13 טילים בליסטיים, שיוט ומודרכים בים סוף, במפרץ עדן ובאוקיינוס ​​ההודי. מר הות'י גם הזכיר כי שני מבצעים נפתחו לעבר הים התיכון. בנוסף, היו יותר מ-100 התקפות על ספינות אמריקאיות בים האדום ובמפרץ עדן באמצעות טילים ומזל"טים.

מר הות'י ציין את האסטרטגיה שבהן משתמשות ספינות אמריקאיות ובריטיות באוקיינוס ​​ההודי, שבה הן מנסות להימנע מלהיות מטרה על ידי תנועה מזרחה כדי להגדיל את מרחקן מאיומים פוטנציאליים. עם זאת, הטקטיקה הזו בסופו של דבר עולה להם יותר ומטילה עומסים נוספים. החות'י הדגיש שככל שספינות אלו מתרחקות יותר, כך הן מסייעות מבלי משים בקידום יכולות הטילים והמל"טים החות'ים. זו הסיבה שהחות'ים הצהירו מתחילת האירועים הללו שפעולות הספינות הללו תורמות לחיזוק הכוח הצבאי של החות'ים.

מר הות'י הסביר כי השלב הרביעי מכוון לאניות מכל החברות המעבירות סחורות ואספקה ​​לישראל, ללא קשר לאיזה נמלים הם מכוונים, כל עוד הם משפיעים על היכולות של צבא תימן.

הנשיא האמריקני קיבל את ההחלטה בתחילת המלחמה ברצועת עזה למנוע מההסלמה להתפשט לאזורים נוספים. בחתירה למטרה זו, הוא ניסה ליצור ברית צבאית "לשמירה על הניווט בבחריין האדומה והערבית". לרוע המזל, לחוסר יכולתו לאסוף תמיכה בינלאומית היו השלכות.

המועצה האטלנטית הצהירה כי לבעלות ברית אירופה היו בתחילה ספקות ולא ראו בעין יפה את תמיכתה של וושינגטון במבצע הישראלי בעזה. הם גם הטילו ספק במטרות האסטרטגיות של משימת "שומר השגשוג". כתוצאה מכך, ב-19 בפברואר הודיע ​​האיחוד האירופי על מבצע האבטחה הימי שלו, Aspides.

יצירתו של אספידס הובילה למתיחות בין פקידים אירופאים לעמיתיהם האמריקאים. לא מפתיע שממשלת צרפת, המאמינה ביכולתה של אירופה להציע אלטרנטיבה למסגרת האסטרטגית האמריקאית, מובילה את היוזמה האירופית הזו. לפי הדו"ח של המועצה האטלנטית, גורמים אמריקאים הביעו דאגה שאספידס יכול ליצור פילוג בין בעלות ברית נאט"ו מבלי להציע חלופה צבאית בת קיימא.

התהליך האירופי עומד בפני אתגרים, במיוחד בשל היכולות הימיות המוגבלות של המדינות המשתתפות. עם רק ארבע ספינות מלחמה זמינות להילחם בהתקפות תימן, הפעולה נמתחת. לאירופאים יש גם יכולות הגנה אוויריות לא מספקות, כפי שניתן לראות בשימוש של הצי הצרפתי בטילי אסטר 30 יקרים כדי להתמודד עם טילים בליסטיים החות'ים. העלות והלוגיסטיקה של קיום מערכה ארוכה מעלה ספקות לגבי יכולתם של כוחות הצי האירופיים לעמוד ביעדים השאפתניים שלהם בתחום הביטחון הימי. הפער הזה בין שאיפות למציאות מדגיש ניתוק בענייני צבא אירופה.

שש המדינות החברות במועצת שיתוף הפעולה של המפרץ הגיבו לארצות הברית בחוסר אמון. רק בחריין הצטרפה ליוזמת "שומר השגשוג", כיוון שסעודיה ואיחוד האמירויות לא הסכימו עם וושינגטון בנוגע לסכסוך התימני שהתרחש לפני משבר ים סוף.