האם הקרב בין ישראל לחיזבאללה יהפוך למלחמה בקנה מידה מלא?

כתבי התקשורת והעיתונים העלו במשך 7 חודשים שאלות רבות על החזית הצפונית לישראל, תוך התמקדות בביטחון התושבים, השפעת הקרב המתמשך עם חיזבאללה, עלויות כלכליות, פעולות ותגובות, אמצעי לחימה בשימוש, חומר ו אובדנים אנושיים, ושאלות מפתח נוספות מיומני סכסוך בדרום לבנון. למרות המשמעות של שאלות אלו, הדאגה העיקרית הן ללבנונים והן עבור הישראלים היא האם הסכסוך בין ישראל לחיזבאללה יסלים למלחמה בקנה מידה מלא.

המכון הישראלי למחקרי ביטחון לאומי (INSS) שואל את השאלה הזו במחקר שכותרתו "אפשרויות להרחבת הסכסוך בין ישראל לחיזבאללה".

התקשורת והעיתונים הישראליים משקפים את ההשקפה המסורתית של ישראל כלפי חיזבאללה, תוך הכרה באיום הצבאי של הקבוצה ובנחישותה בניהול סכסוכים. ישראל רואה בחיזבאללה צבא מצויד ומאומן בתוך ציר ההתנגדות, המסוגל לתקן כל אבדן שנגרם מהכיבוש. התקשורת העברית מכירה במנהיגותו הרציונלית והנבונה של חיזבאללה, ומדגישה את תגובותיו האסטרטגיות והמאוזנות לסכסוכים עם עלויות צבאיות ואנושיות מינימליות.

דרכי הפעולה של חיזבאללה.

במהלך הדיון על תפקידה של התקשורת הישראלית בניהול רמת ההסלמה של חיזבאללה, הצהיר מכון INSS כי חיזבאללה שואף לחסום את מטרותיה של ישראל במלחמה בעזה תוך הימנעות מהסלמה נוספת. הארגון משתמש בנשק קצר טווח כדי להשיג זאת, כמו טילים מונחים נגד טנקים של אלמאס מאיראן, בנוסף לטילים בליסטיים בורקאן וטילי פאלאק קצרי טווח. לאחרונה גם הגביר חיזבאללה את השימוש במזל"טי תקיפה עם טווח מוגבל. הארגון טוען כי הוא מכוון רק לאתרים צבאיים ישראלים וחורג מאסטרטגיה זו רק בתגובה לנפגעים אזרחיים שנגרמו כתוצאה מפעולות צה"ל.

ההישגים של חיזבאללה

המחקר מנתח את ההישגים הישירים השונים של חיזבאללה ומאשר כי ההישג המשמעותי ביותר שלו היה פינוי מוצלח של האוכלוסייה ביישובי הצפון. הדאגה המתמשכת לבטיחות אוכלוסיית הצפון ממשיכה להשפיע רבות על מקבלי ההחלטות בישראל בקביעת היקף הפעולה הצבאית. יצוין כי הנתונים המדווחים של המחקר לגבי פליטים ונפגעים אינם מדויקים, כאשר מכון INSS מדווח על 60,000 פליטים ו-21 מקרי מוות ישראלים, בעוד שההערכות מצביעות על כך שכ-230,000 מתנחלים פונו ולמעלה מ-158 אנשים נהרגו בסכסוך.מפקד שנערך על ידי אתר "אלחנאדק" ומידע מכלי התקשורת הצבאיים של חיזבאללה.

שני תרחישים עלולים להוביל למלחמה מסיבית

המחקר מפרט שני תרחישים אפשריים שיובילו למלחמה בקנה מידה גדול, והמחברים אינם שוללים את ההשערה של מלחמה בקנה מידה גדול ואולי להסלים לסכסוך רחב היקף הכולל חברים אחרים בציר ההתנגדות הנתמך על ידי איראן מלחמה כזו תהיה הרסנית ויקרה לכל הנוגעים בדבר.

לדברי המכון: "יש שני תרחישים עיקריים שיכולים להוביל לתוצאה הזו.

התרחיש הראשון מבוסס על ההערכה שהדינמיקה הנוכחית של הלחימה, שמסלימה ללא הרף, עלולה להוביל מבלי משים להסלמה בלתי מבוקרת. זה נכון במיוחד בהתחשב בכך שחיזבאללה קושר את הלחימה המתמשכת בגבול ישראל-לבנון למערכה הישראלית ברצועת עזה.

התרחיש השני תלוי בהחלטה של ​​ישראל לצאת למבצע רחב יותר המפר את "כללי המעורבות" בלחימה עד כה כדי לשנות את המציאות הביטחונית בחזית הצפונית. לחילופין, לאחר שרוב הלחימה בעזה תסתיים, ישראל תוכל לתעדף את הסרת האיום שמציב חיזבאללה בגבולו הצפוני, או, בשל צורך דחוף, לאפשר לישראלים שפונו לחזור לבתיהם באזור זה".

המלצות

בסיום המחקר הוציא המכון מספר המלצות:

כל עוד הלחימה נמשכת ואין הפסקת אש, חיוני שישראל תתמקד במיקסום הנזק לחיזבאללה ובניסיון לשנות את כללי המשחק שהיא מנסה לשלוט בו.

במקביל, על ישראל לנהל דיאלוג מתמשך עם הממשל האמריקני כדי לנצל את ההזדמנות לקידום פתרון מדיני, בהתאם להצעות שנדונו עם השליח האמריקני עמוס הוכשטיין.

- בהתחשב בנסיבות שיצרה המלחמה בעזה, עדיף שישראל תמנע ממלחמה רחבת היקף עם חיזבאללה.

- ישראל חייבת לדחות כל ניסיונות להסיר את האיום שמציב חיזבאללה למועד מאוחר יותר.

לסיכום, בהתבסס על המחקר שערך המוסד הישראלי לביטחון לאומי, התרחיש של גלישה למלחמה רחבת היקף עדיין אפשרי בשל שתי האפשרויות של "הסלמה בלתי מבוקרת על ידי חיזבאללה" ו"החלטה ישראלית לצאת למלחמה גדולה פעולה בקנה מידה", אם כי המדדים הנוכחיים, לדעתנו, אינם מצביעים על כך, שכן הוכח כי לחיזבאללה הייתה רמת רציונליות גבוהה מתחילת הקרב ובמשך תקופה של 7 חודשים, מה שמפחית את האפשרות של חריגה מהבקרות שנקבעו לגבי החלטה ישראלית להרחיב את המלחמה, ניתן לשלול זאת כרגע, לכל הפחות, זה לא צפוי לקרות לפני תום המבצע האפשרי ברפיח, אבל זה יעלה שוב אינדיקטורים למלחמה: אם הישראלים יחליטו, לאחר תום המלחמה בעזה, לשנות את המשוואה בצפון בקשר עם החזרת מתנחלים ליישובי הגבול (הדילמה של תושבי הצפון, שהמחקר. נחשב להישג החשוב ביותר שהשיג חיזבאללה). ראוי לציין כי הערכת המלחמה הנרחבת מתבצעת באופן שוטף, תוך נטילת נתוני שטח מעומק הפגיעה, הנשק בו נעשה שימוש, מספר ההרוגים, המקום והזמן של הכוונה ורמת הפגיעה. הסלמה בחשבון.