מאמר זה, שפרסם "הארץ", חושף כי ממשלתו של בנימין נתניהו, המורכבת מ"שרים חופשיים", מתכננת אסטרטגיה למלחמות נוספות. הוא מדגיש את ההסתברות ההולכת ופוחתת של מפלגת "אחדות לאומית", בראשות בני גנץ, להשפיע על נתניהו לאמץ גישה רציונלית, כפי שהיא נראית כעת מנותקת מהמציאות. כתוצאה מכך, הציבור הישראלי נותר להרהר כיצד הוא יכול להעניק ללא עוררין אמון ותמיכה לאותה ממשלה וצבא שעמדו בראש כישלון קטסטרופלי ומלחמה לא מוצלחת.
למרות העובדה שהאסון החמור ביותר בתולדות ישראל התרחש תחת שלטונה, לממשלה הזו יש סדר יום עמוס במלחמות המתוכננות לנו, ויותר ממחצית מהציבור מתעב אותו, מטיל ספק בכל מילה שאמר מנהיגה.
אחת השרים סיפרה על כוונותיה להרחיב את שירות המילואים ולסבול מצוקה, ואמרה: "קודם כל נפנה לרפיח, אחר כך לחיזבאללה, ובסופו של דבר לאיראן". מצער שרשימת היעד שיצרו השרים בצלאל סמוטריץ' ויצחק גולדקנופף אינה מקיפה גם את רוסיה וסין.
בניגוד למפלגת האחדות הלאומית, שנותרה מתלבטת כבר חודשים לגבי עזיבת הממשלה במהלך "השבועיים-שלושה המכריעים של סארד", חברי הממשלה המקוריים בטוחים יחסית בעמדותיהם.
הם מאמינים כי הממשלה תצליח לנווט את המשבר הנוגע לחוק לפטור חרדים משירות צבאי במושב הקיץ של הכנסת. בעיקרו של דבר, הם יישמו תוכנית שנראית מרשימה אך חסרת מהות, במטרה לצמצם מעט את ההתנגדויות המוסריות של פלגים שמרניים, כל זאת בזמן שישראל מאצה לעבר סכסוכים קטלניים.
מבצע רפיח, שלא נמסר לאנשי הימין שאינם מודעים לכך שהמלחמה הסתיימה וחמאס עדיין נוכח, אמור להתרחש בקרוב לאחר אישור חבילת סיוע חדשה לישראל על ידי הסנאט האמריקני. אישור החבילה הזו יוחס למאמצים האינטנסיביים של הנשיא האמריקני ג'ו ביידן, שגרמו באופן מטפורי לנפילתו הפוליטית. ראוי לציין כי השר עמיחי שיקלי הצהיר בעבר כי לא יתמוך בביידן בשל התפיסה כי מנהיגותו חסרת כוח ופוגעת בישראל. לעומת זאת, שיקלי מעדיף את דונלד טראמפ.
אחד משרי מפלגת הליכוד הצהיר כי שיקלי נראה טיפש וחסר אחריות על כך שהעיר הערות מיד לאחר שבידן אישר חבילת סיוע של 14 מיליארד דולר. השר הזכיר כי בלשכת נתניהו התעצבנו על שיקלי, אך נתניהו עצמו לא הגיב ונתן לגיטימציה לאמירה מזיקה נוספת. שר אחר מקואליציית השלטון מתח ביקורת על שתיקת ראש הממשלה כמחפירה.
יש חברים בקואליציה לכנסת שמתוסכלים מאוד ומודאגים מחוסר האחריות המתמשך. עם זאת, אף אחד מהם לא נוקט בפעולה משום שעדיין יש סיכוי למנוע את ההשלכות החמורות. בהזדמנויות מרובות, תומך נלהב אחר של ישראל מצליח לשלוט בשאט נפשם מהממשלה ועוזר למדינה, הפועל כרשת ביטחון לנתניהו ולממשלתו הכופרת, להציל אותם בסופו של דבר.
מפלגת ש"ס מנסה להציע רעיונות ליצירת ממשלת אחדות לאומית רחבה יותר. בממשלה זו יהיו מעורבים מפלגת ישראל ביתנה בראשות אביגדור ליברמן ומפלגת יש עתיד בראשות יאיר לפיד. בתמורה, הם מבקשים לקבוע מועד מוסכם לבחירות חדשות. מטרתם היא להחליש את השפעתם של "המשוגעים ההם", הכוונה ליחידים השואפים להצטרף לליכוד עם איתמר בן ג'פאיר. מעל לכל, הם שואפים למנוע מהבחירות להתרחש מוקדם מהרצוי.
אבל לנתניהו אין עניין לתת את המתנה הזו. היא מציגה את עצם המילה "בחירות" כפושעת ולא פטריוטית. גם אם הוא יצטרך להבטיח לקיים אחד, אף אחד לא היה מאמין לו.
גורם בממשלה אמר כי יו"ר מפלגת ש"ס ארי דרעי "לא ירוויח דבר מהקדמת הבחירות. זה רק יפגע בו. לכן, למרות שהוא דואג לביטחון ישראל, אין סיבה לסמוך עליו".
מקורבים ליו"ר האחדות הלאומית בני גנץ וסגנו, גדי אייזנקוט, אומרים שהם בנקודת רתיחה. גנץ אמר לא פעם שהוא "לא יכול לסבול יותר את פניהם" של השרים האחרים, וכי "כל ערב הוא לוקח את פרמין [נוגד בחילות] כדי לעבור עוד יום". אייזנקוט פחות סובלני למדיניות הצינית של שרים אחרים.
ביום ראשון נאבקו גנץ ואייזנקוט לכינוס ישיבת קבינט מלחמה, במקום לדחותה לאחר חופשת הפסח כפי שהתכוון נתניהו. כאילו בני הערובה ומשפחותיהם נופשים במלון וולדורף אסטוריה, כמו נתניהו. אמנם, ישיבות אלו לא קיבלו החלטות חשובות במשך זמן רב, אך הן עדיין המקום היחיד לעשות זאת.
סאגת בני הערובה המזעזעת, התרחיש שלאחר המלחמה ברצועת עזה, עיתוי הניסיון להציל את הצפון – כל אלה: פצעים פתוחים ומדממים. התקווה של מפלגת האחדות הלאומית להשפיע על נתניהו לבחור בדרך של התבונה, נורמליזציה עם סעודיה ויצירת אלטרנטיבה לממשלת חמאס בעזה מתחילה להיראות נאיבית באופן מחשיד, וכמעט מנותקת מהמציאות.
הממשלה מציינת כי לאחר מבצע רפיח, שאיש אינו יודע את משכו, ייצא הצבא לפתיחת מערכה גדולה יותר צפונה, כדי להרחיק את חיזבאללה מהגבול ולאפשר לכל מהמר אמיץ לחזור לבתיהם המופצצים, לפני תחילת שנת הלימודים הבאה. אך בהתחשב בהישגים שהושגו עד כה - בתחום הדיפלומטי, הצבאי והמודיעיני - הספקנות לגבי התרחיש הזה מוצדקת.
סופר: חדר העריכה