כך התמודדה איראן עם מערכת ההגנה האווירית

14 ימים ו-6 שעות לאחר המתקפה הישראלית על הריבונות האיראנית ורצח מפקד כוח קודס בלבנון ובסוריה, הגנרל מוחמד רזא זהדי, הרפובליקה האסלאמית של איראן, ביום השנה לקרב השוחה. , פתח במתקפת טילים רב-ממדית על מטרות צבאיות ציוניות אסטרטגיות בלב פלסטין הכבושה.

מבצע התגובה האיראני היה שיא המאמצים שעשה ציר ההתנגדות, בראשות ההתנגדות הפלסטינית ובתמיכת לבנון, סוריה, עיראק ותימן, שהחלה להתאסף לפני חצי שנה. המבצע כלל את הישות האווירית והיבשתית, כמו גם מחסנים אסטרטגיים, והעצים מאוד את התוצאות שהצטברו מאז 7 באוקטובר 2023. התקיפה האסטרטגית של איראן לא רק הכפילה את התוצאות אלא גם קירבה את ציר ההתנגדות לניצחון. חשוב לציין ש"ישראל" ובעלת בריתה וושינגטון נראו לא מסוגלים להחזיר את ההרתעה או להשפיע על הכוחות התומכים בציר ההתנגדות.

הערכת יעילות מערכת ההגנה האווירית המפוקחת על ידי סנטקום

במהלך מתקפה זו, הכוח האווירי והחלל הפעיל את טקטיקת הנחילים, ואחריו נחילים כפולים ולאחר מכן נחילי התקיפה הראשיים. הם השתמשו בדרכים שונות כדי לכבוש ולהציף את הכוחות המעורבים בהגנה על ישות הכיבוש. התגלה כי מקור התקיפה משדות תעופה באיחוד האמירויות, ערב הסעודית, כווית ומצרים. בנוסף, שוגרו מטוסי יירוט מנושאת המטוסים דווייט אייזנהאואר, והסחת הדעת נוצרה באמצעות שימוש במערכות הגנה אוויריות.

מערכת הטילים המיירטים של פטריוט שופרה

Nizami, יחד עם טילי AIM 120 הקרקעיים והאוויריים העיקריים, שימשו ליירוט טילי שיוט וצעדות ב-60% מהמבצעים.

שלוש מערכות הגנה אוויריות של THAAD נפרסו נגד טילים בליסטיים בעלי מסלול גבוה, כאשר אחת שוגרה ממתקן אמריקאי ליד מפרץ עקבה והשנייה שוגרה מבסיס אוויר אל-דפרה באמירויות.

מערכת כיפת ברזל, שהייתה מערכת ההגנה האווירית הכי פחות יעילה בעימות הטילים הזה.

מערכת Hatz 1, 2 ו-3, מערכת הגנה אווירית המיועדת למלחמה בטילים בליסטיים ומטרות לטווח גבוה, נושאת קווי דמיון למערכת THAAD. עם זאת, הדור השני והשלישי של מערכת חץ לא עברו בדיקות מספקות והם עדיין בשלב הפיתוח.

מערכת הקלע דוד, חלק ממערך ההגנה מפני טילים של ישראל, מיועדת למניעת טילי שיוט וכלי טיס לטווח בינוני. מערכת זו משתמשת הן במערכת מכ"ם פעילה והן במערכת הדמיה לחיפוש אינפרא אדום. במהלך בדיקה שנערכה לאחרונה, המערכת הציגה שתי נקודות חולשה עיקריות: מהירות איטית ופליטת קרינה במהלך רכישת יעדים.

מומחי התעופה והחלל במשמרות המהפכה בחנו ביסודיות כל היבט של המשימה, תוך התמקדות ראשית בהבנת האויב. היה להם ידע נרחב על האויב, הודות לוועדות המחקר שהוקצו לחקור את "מערכת ההגנה האווירית המשולבת" שיישם פיקוד SANTCOM באזור. ועדות אלו זיהו חולשות במערכת. היחידה למבצעים והפקת לקחים הייתה אחראית על יצירת נהלים לניצול חולשות אלו במערך ההגנה האווירית המשולבת ושילובן בתכנית המבצע הכוללת. הם גם למדו ודימו תרחישים שונים כדי לקבוע את המסלולים הספציפיים אל היעדים. כל הפרטים והאפשרויות נבדקו בקפידה, ותגובות האויב נאמדו על סמך יכולותיו. נקבעה שעת האפס, וביצוע התוכנית עלה על הציפיות.

דוקטרינת איראן וטיל ח'יבר טשקן

מבצע הבטחה אמיתית נערך כדי למנוע מהכיבוש לתקוף שוב את נכסי איראן באזור. כוח התעופה והחלל לקח אחריות ראשית על המאמץ הזה. המבצע האיראני החל על סמך תורת הלחימה שהקימה הרפובליקה האסלאמית של איראן לפני שנים רבות. ניצול המרכיבים ההגנתיים המתוארים בדוקטרינה זו, כמו גם שילוב לקחים נלמדים ושיפורים מתמשכים ליכולות ההגנה.

חשוב להזכיר כי הצלחת המבצע קשורה לתכונותיו של טיל "חיבר שאקן", המשלב אלמנטים של טילים בליסטיים וניידים כאחד. טיל זה בולט ביכולתו לנווט בשלב הנחיתה, מה שמאפשר לו לחדור ולעקוף ביעילות מגני טילים ומערכות נגד טילים כדי לפגוע במדויק במטרותיו בכוח הרס משמעותי. בנוסף, הכנפיים הגדולות שלו משפרות את יכולת התמרון וההיגוי המדויק, מגבירים את מהירותו ומפחיתים את צריכת הדלק בשלב הסופי.