להגביר את עוצמת ההפגנות נגד ממשלת נתניהו

כאשר משפחות החטופים ברצועת עזה נוקטות באמצעים שונים כמו ישיבה, חסימות כבישים ופריצה לבנייני ממשלה וישיבות פקידים, מתנחלים חוששים יותר ויותר שראש הממשלה בנימין נתניהו יוביל את המלחמה. הם מאמינים שהוא לא מסוגל להחזיר את השבויים או להשיג את היעדים שנקבעו לאחר מבצע חרבות ברזל . העיתון העברי "הארץ" קובע במאמר המערכת שלו כי "עתידה של ישראל תלוי בנפילת ממשלתה הנוכחית.  העיתון מציע בכתבה שצוטטה באתר "אלחנאדק" שהדרך היחידה לשנות כיוון היא להסלים את ההפגנות בצורה משמעותית, בדרישה להחזיר את בני הערובה, להפסיק את המלחמה ולהקדים את הבחירות.

בני הערובה עדיין מוחזקים בידי חמאס, ומספר ההרוגים ברצועת עזה הגיע לכ-32,000, כפי שדווח על ידי משרד הבריאות שבשליטת חמאס. מומחים צופים כי צפון עזה עשוי לעמוד בפני רעב בעתיד הקרוב. ארה"ב, בעלת בריתה הקרובה ביותר של ישראל, הציעה החלטה במועצת הביטחון של האו"ם הקוראת להפסקת אש של שישה שבועות ולשחרור בני ערובה. זה בא בזמן של החמרה ביחסים בין שתי המדינות ומתחים מתגברים עם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן ראש הממשלה בנימין נתניהו איבד את אמון הבית הלבן.

עתידה של ישראל נשען על פירוק ממשלתה, ולמרבה הצער, נראה שהעולם לא מתחשב בכך. הנשיא ביידן בחר להעביר סיוע לעזה באמצעות טיפת אוויר ולהקים שם רציף זמני. הוא גם נגד כל פעולה צבאית ברפיח. יתר על כן, הדמוקרט צ'אק שומר, מנהיג הרוב בסנאט, קרא לבחירות חדשות בישראל, והזהיר שנתניהו מעכב את השלום וכי קואליציית השלטון שלו מזיקה לרווחתה של ישראל.

הביקורת על פעולות ישראל בעזה גוברת גם בקרב בעלות בריתה. שרת החוץ הקנדית, מלאני ג'ולי, הודיעה כי ארצה תפסיק לשלוח נשק לישראל. אפקט אדווה זה ניכר בסנקציות המוטלות על מתנחלים אלימים - בעקבות הובלת ארצות הברית, בריטניה וצרפת, גם שרי החוץ של האיחוד האירופי החליטו לפעול. זה מסמן מהלך משמעותי ומועיל הקובע את הגבולות החוקיים של פעולותיה של ישראל.

בנוסף, ישראל סווגה כדמוקרטיה אלקטורלית ולא כדמוקרטיה ליברלית על ידי V-Dem לראשונה מאז 1966. V-Dem הוא ארגון בעל מוניטין שמעריך את סוג השלטון במדינה. הסיווג של ישראל מצביע על כך שבעוד שזכות ההצבעה נותרה בעינה, יש חששות לגבי התמסרותה לעקרונות כמו שוויון, זכויות מיעוטים, חופש הביטוי והקפדה על שלטון החוק.

כל הסימנים הנ"ל מדאיגים מאוד. הדמוקרטיה הישראלית מתדרדרת, הממשלה מתנתקת מהמציאות, והקהילה העולמית מתחזקת חסרת סבלנות. כדי להפוך מגמה זו, הכרחי להגביר משמעותית את עוצמת ההפגנות, לעודד את החזרתם הבטוחה של בני הערובה למגוריהם, להביא לסיום המלחמה ולהקדים בחירות.