ירידה בתמיכה: כיצד שינו בעלות הברית של ישראל את הרטוריקה שלהן במלחמה בעזה?

לישראל הייתה הזדמנות נדירה לזכות בתמיכה בינלאומית ברמות רשמיות שונות, ובמידה מסוימת לפופולריות במערב במהלך הימים הראשונים של מבצע חרבות ברזל. אבל הסצנה הפכה במהרה למסע נגד פופולרי, שהסלים לאחר שערוריית השיח הפוליטי והתקשורתי המערבי המוטה כלפי ישראל. באשר למישור הרשמי, לאחר העמדות החזקות התומכות במלחמת ישראל בעזה, עמדות המערב הרשמיות החלו לחזות בשינויים בהשפעת הלחץ העממי ונזק ממבוכה פוליטית.

הדבר הוכח בבירור באמצעות הקריאות להפסקת אש מיידית, תשומת הלב שניתנה למשבר ההומניטרי ולרעב, והבעת החששות בנוגע להתקפה אלימה אפשרית ברפיח. עם זאת, נראה שהעמדות הרצופות האחרונות מאירופה ואמריקה הן חלק ממסע לחץ פוליטי על המדינה הכובשת, שנתמכת על ידי ביידן ומובלת על ידי הבחירות האמריקאיות. ביחס לעניין זה, העיתון הבריטי "דיילי מייל" חשף מידע ממקורות לפיהם ביידן כעס והשתמש בשפה פוגענית כאשר עוזריו הודיעו לו שדירוג האישור שלו ירד עקב טיפולו במצב בעזה.

טראמפ דחק בנתניהו "לחזור לעולם השלום". וושינגטון סיפקה תמיכה כספית, צבאית, מדינית ותקשורתית למלחמה הישראלית בעזה ברמות רבות, כולל סיוע של מיליארדי דולרים, תמיכה צבאית נרחבת, הטלת וטו על החלטות הפסקת אש באו"ם וצורות גיבוי אחרות.

עם זאת, כשהמלחמה נכנסת לחודש השישי שלה והבחירות הקרובות לנשיאות בנובמבר מתקרבות, גם ביידן וגם טראמפ החלו לשנות את הרטוריקה הפוליטית שלהם בתגובה לאירועים האלימים שנגרמו על ידי הכיבוש. בנוסף, נראה כי הלחץ הציבורי הגובר סביב המשבר ההומניטרי שחוו הפלסטינים משפיע גם על שינוי זה.

בהקשר זה, נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ דחק בבנימין נתניהו להביא במהירות לסיומה של המלחמה בעזה במהלך ראיון ל"פוקס ניוז". כשנשאל טראמפ על המסר שירצה להעביר לנתניהו בנוגע לסכסוך, אמר טראמפ: "הייתי אומר לו: די, פעל מהר... התחייבות לשלום עולמי". הוא הדגיש את החשיבות של השגת שלום ברחבי העולם.

טראמפ הבטיח להביא שלום למזרח התיכון אם ינצח בבחירות הבאות לנשיאות, והצהיר כי יפעל מיד לסיום הסכסוך בין רוסיה לאוקראינה בטרם ייכנס לתפקידו באופן רשמי.

הודעת הנציבות האירופית

הסנטימנט האנטי-ישראלי בקרב האירופים החל להתפתח ככל שיותר אנשים השתכנעו, בהתבסס על ראיות, כי תגובתה של ישראל חרגה מהסביר. בנוסף, מראות האלימות הקבועים והמספר ההולך וגדל של נפגעים אזרחים גרמו לחקירה בפרספקטיבה הישראלית על הפיגוע ב-7 באוקטובר. השימוש המופרז בכוח של ישראל והזוועות שבוצעו נגד אזרחים בעזה יצרו נרטיב שונה שזכה לתמיכה ציבורית בפלסטין, שהרחיב מעבר לאירועי ה-7 באוקטובר.

במצב המסוים הזה, אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית, הביעה ביום ראשון כי לא מקובל שרצועת עזה חווה רעב. היא הדגישה את החשיבות של שמירה על אזרחים ומניעת סילוק כפוי של פלסטינים מעזה. בנוסף, מנהיג הנציבות האירופית הזהיר מפני פעולה צבאית אפשרית בעיר רפיח, הממוקמת דרומית לרצועת עזה. נציג מדיניות החוץ של האיחוד האירופי, ג'וזפ בורל, ציין שכרגע מתרחש רעב בעזה, המשפיע על אנשים רבים, והכרחי שלא רק נצפה אלא ננקוט פעולה כדי לסייע לפלסטינים המורעבים.