מדוע נמשכת המלחמה בעזה?

לאחר שחלפו 108 ימים מאז המלחמה הישראלית ברצועת עזה, החריף הוויכוח הישראלי לגבי המשך או הפסקתה, בהתחשב באי השגת היעדים שהוצבו לה ובבלבול של צבא הכיבוש והנהגתו הפוליטית בעזה. בהקשר לכך, נהרגו אמש 22 חיילים ישראלים במרכז עזה, ותוארו עיתונים עבריים תיארו את המכה החזקה שספג הכיבוש "בימים הקשים ביותר של המלחמה". הישות חשופה גם ללחצים פוליטיים פנימיים וחיצוניים, אשר החריפו לאחרונה באמצעות עמדות אמריקאיות ומחאות עממיות, בהקשר זה עולות שתי שאלות: מהם הגורמים הבולטים ביותר הקוראים להמשך המלחמה? מצד שני, מהם הגורמים המחייבים את זה להפסיק? נסקור את הגורמים הללו המשפיעים על תהליך קבלת ההחלטות הישראלי, המטרידים את נתניהו וממשלתו על בסיס יומיומי ללא יכולת לקבל החלטה מכרעת.

גורמים להמשך המלחמה:
- האינטרסים של נתניהו: קשורים ליכולתו להגיע לקונצנזוס פוליטי ועממי, ועדיין יש לו אחוז סביר ממנו, אך ראוי לציין שהמחלוקות הפוליטיות בתוך הממשלה הגיעו לשלב חסר תקדים, כמו הדיבור של העיתונים העבריים. על אפשרות של קרבות אגרוף, ועל האיום של שר הביטחון לזמן את חטיבת גולני להסתער על המועצה.

- תקווה בחאן יונס: לפי הניסיון, אין להם זמן רב והם מצפים להשיג שם הישג ותדמית של ניצחון בהקדם האפשרי.

- סגירת הגבול עם מצרים: צורך ודרישה אסטרטגית הכרחית לכולם להבטחת עתידה הביטחוני של הישות.

- דאגת הקבינט מכישלון: קונצנזוס קודם וחלוקה עכשווית על עדיפות שחרור האסירים, וגנץ ואייזנקוט מייצגים גורם לחץ אמריקאי השקול ללחץ הימין, המתנחלים, נתניהו וגלנט. חברי הקבינט מחליפים אחריות לכשלים, הפסדים, בלבול לגבי החלטות וחסימת אופקים.

- לחץ מצד הימין הישראלי: המשך המלחמה כשלעצמו מועיל יחסית, גם אם אינו כולל כיבוש עזה וניסיון לשבץ את הצבא בתהליך של כיבוש מוחלט.

- לחץ של מתנחלי הכיסוי: הם רוצים להגיע לדרגת ביטחון מלאה, ושיגור טילים מחזיר אותם לנקודת האפס.

-גודל ההפסדים של הצבא: דוחף אותו להמשך המלחמה בקצב אחר והסגת כוחות מסמטאות ושכונות הרצועה.

גורמים להפסקת המלחמה:
- העמדה האמריקנית בהאצת ההחלטה: האמריקאי רוצה שהכיבוש ישיג הישג ברצועת עזה ויסגור את מרווח התמרון להתנגדות באזור, אך סבור שיש עיכוב משמעותי בתהליך. למרות התיאום האמריקני-ישראלי באמצעות הלשכה המשותפת, האמריקנים חשופים גם ללחצים פנימיים וחיצוניים שגורמים להם להפעיל את השפעתם הפוליטית על הישראלים. הבחירות בארה"ב מתקרבות, והשפעת מעשי הטבח על הפופולריות של ביידן הולכת וגוברת. אז הוא רוצה להפחית את הלחץ על אזרחים ולהגיע לפתרון מדיני לטובת הכיבוש.

- אבדות צבאיות: הצטברות אבדות הצבא בכלי רכב וחיילים מהווה איום להפיכת תוצאות המלחמה לטובת ההתנגדות, מבחינת מאזן האבדות האנושיות לפי מידת הסובלנות של החברה הישראלית (הכיבוש). הצבא נשען על הגמישות של החברה הישראלית), ולכן הצבא מבקש לצמצם את מעורבותו ברצועת עזה.

- לחץ העקורים: עם חלוף הזמן מתגברת התנגדותם של העקורים לעיכוב ההנהגה הפוליטית בהשגת רמת הביטחון הנחוצה לדעתם לחזרתם למובלעת ולגליל, וכך זה דוחף לשניים. הראשון הוא ההכרח בפתרון מהיר שאינו זמין כעת, ובכך החיפוש אחר מוצא פוליטי, מאזן הרתעה ויחס חברתי שמסיים את דרך הצטברות הלחץ.

- לחץ כלכלי: הצטברות עלויות המלחמה והמשברים הכלכליים שהיא מציבה במגזרים כלכליים שונים, עליית מחירים והידרדרות בשווקים בנוסף למצור התימני, למשל, סגירת באב אל-מנדב מהווה עלייה של 50% בעלות המשלוח מאסיה ל"ישראל".

- פילוג פנימי: החשש של נתניהו מהפלתו, פירוק הקבינט ומעבר לממשלה חלופית עשוי לדחוף אותו למצוא נקודת אמצע בין צוות הימין והאמריקאי, אבל עד כה הרעיון להרכיב ממשלה שהוא לא מוביל, דבר שראשי מפלגת האופוזיציה הציעו, לא התקבל. במסגרת זו ערוץ 13 העברי ערך סקר דעה חדש על האישיות המתאימה ביותר לעמוד בראש ממשלת ישראל, והתוצאות היו כדלקמן: - בני גנץ, 48%, מול נתניהו, 30% - גדי אייזנקוט, 45%, מול נתניהו, 32% - יאיר לפיד, 36%, מול נתניהו, 41%. ראוי לציין כי בשבת האחרונה התאספו אלפי ישראלים בכיכר במרכז תל אביב, כדי למחות נגד ממשלת נתניהו וניהול הכושל שלה במלחמה, ולדרוש את יציאת הממשלה "עכשיו".

משחק הבחירות הקשות יסלים בימים ובשבועות הקרובים, ויציב את נתניהו בפני הדילמה של החלטה אם להמשיך במלחמה או להפסיק את המלחמה.בין שתי האפשרויות הללו הוא מוצא את עצמו מול עתיד פוליטי מעורפל ולחצים אמריקאים המחפשים מהירות רזולוציה, לאור מצב שדה מתדרדר וקולות פוליטיים ועממיים פנימיים מנוגדים.תדמיתו של נסר מעוותת