יחידת העילית של חיל הים הישראלי: שייטת 13

יחידת העילית של חיל הים הישראלי, היא אחת מהיחידות ברמת עלית בצבא הישראלי, ונחשבת לאחת מ-3 היחידות המיוחדות החשובות ביותר, ויחידת סיור מרכזית בצבא. היא השתתפה בכל מלחמות "ישראל", נלחמה בכל החזיתות, וביצעה מגוון רחב של משימות מיוחדות ימיות, יבשתיות ואוויריות. עם זאת, ההיסטוריה שלה מוכתמת בכמה כישלונות מבצעיים, שערוריות והפרות זכויות אדם.

בתחילת הקמת יחידת "שייטת 13", נחשבה היחידה לסוד מדינה וחייליה לא חשפו את זהותם אפילו בפני יחידות אחרות בצבא. היא יחידה המתמחה במשימות ימיות, פריצות חופים וביצוע מבצעים במים ועל היבשה, כולל ביצוע הנחתות, פשיטות וחדירות. זוהי היחידה שתקפה את "משט החירות" ואת ספינת המרמרה, שניסתה לשבור את המצור על עזה.

לאחר המלחמה – ולראשונה – הפכה לזרוע נוספת של חטיבת חיל רגלים סדירה, לצד משימותיה הימיות, והיא אחת מהיחידות האכזריות ביותר של ישראל בתקיפותיה על רצועת עזה. בין משימותיה הראשונות הייתה תקיפת בית החולים "שייח' חמד", והיא הייתה היחידה הראשונה שפרצה למתחם הרפואי שיפא, ובודדה אותו לפני הטלת המצור עליו.

 הקמה ויסוד

"שייטת 13", ששמה פירושו "הצי 13", הוקמה בשנת 1949 על ידי חברים מיחידת "פלי"ם", הכוח הימי של ארגון "הפלמ"ח" הציוני, שהוביל – יחד עם ארגונים נוספים – את מלחמת כיבוש פלסטין והכרזת מדינת ישראל בשנת 1948. בין מייסדיה הבולטים היו יושע בן-נון ויוסל דרור.

בשנות השבעים של המאה ה-20, החלו הרשויות הישראליות להבין את חשיבותה, והשקיעו בהכשרת חייליה והעבירו אותם אימונים צבאיים ימיים ויבשתיים נרחבים.

עמי אילון עמד בראש "שייטת 13" בשנת 1979, ופיתח אותה להיות אחת היחידות המיוחדות בצבא הישראלי. הוא שיקם את מבנה היחידה והגביר את האימונים הייעודיים לחייליה.

בשנות השמונים המאוחרות, ניצל הצבא הישראלי את הכישורים של לוחמי היחידה, ומינה קצינים מתוכה לפקד על יחידות מיוחדות חדשות, כגון יחידות "דובדבן" ו"אגוז", שהיו זקוקות לרכוש מיומנויות וניסיון.

עם הזמן, גברה תשומת הלב להעלאת הרמה של "שייטת 13", והיא נחשבת כיום לאחת היחידות המובחרות והחשאיות ביותר בצה"ל, במיוחד בתחום המבצעים הימיים, והיא מבצעת משימות סודיות רבות ברחבי המזרח התיכון.

מספר מנהיגים ודמויות בכירות בישראל עברו דרך היחידה, כמו שר הביטחון יואב גלנט, שהיה אחד מחייליה ולאחר מכן מפקדה בין השנים 1993-1997, וכן עמי אילון, מפקד חיל הים לשעבר וראש השב"כ לשעבר.

 הכשרה ואימונים

שירות החובה ב"שייטת 13" ארוך יותר משירות ביחידות אחרות בצה"ל, ונמשך 3 שנים של שירות חובה ועוד 3 שנים של שירות מקצועי. המועמדים ליחידה עוברים סדרת מבחנים גופניים ונפשיים במשך 4 ימים, ורק מעטים מהם מתקבלים.

על החיילים המתמיינים ל"שייטת 13" להשתתף ביום תחרותי בשימוש בסירות. לאחר מכן, הם עוברים בדיקות רפואיות מקיפות ובחינות כשירות בבסיס תל השומר ובמרכז הרפואי הימי. לאחר מעבר המבחנים, הם עוברים שלב מיון מפרך הנמשך 4 ימים. רק לאחר סיום השלב הזה, נבחר הדור הבא של לוחמי היחידה. הליך המיון נחשב לאחד הקשים בצה"ל, וכולל ריצות מהירות, הליכה ממושכת על חול והתגברות על קשיים רבים, כאשר חיילים עם עיוורון צבעים או משקפיים אינם מתקבלים.

שלבי ההכשרה של החיילים כוללים:

- שלב אימון רגלי.
- אימון צניחה.
- אימוני ים: נמשכים 3 חודשים, בהם לומדים החיילים להשתמש בכלי נשק, להנהיג ספינות קרב, לשחות למרחקים ארוכים ולהניח מטעני חבלה.
- שלב צלילה קרבית: נמשך 4 שבועות, בהם מתבצעים אימוני לחימה בים והתמודדות עם תנאים מסוכנים מתחת למים, כמו קור עז, חושך ולחץ גבוה.
- אימונים מיוחדים: נמשכים כשנה, ומכשירים את החיילים לביצוע משימות מיוחדות. רבים מהחיילים נושרים בשלב זה.

 מחלקות וצוותים

ל"שייטת 13" מספר צוותים המתפקדים בשיתוף פעולה לצורך ביצוע משימות ומבצעים, והצוותים העיקריים הם 3:

- צוות פשיטות מהים ליבשה.
- צוות מבצעים תת-ימיים.
- צוות מבצעים מעל פני המים.

 פעילויות ומשימות

בין המשימות המרכזיות של היחידה:

- סיור ואיסוף מודיעין ימי.
- איסוף מודיעין הקשור למבצעים צבאיים שעלולים לפגוע בישראל.
- ביצוע חדירות ופשיטות קרקעיות.
- שחרור בני ערובה, במיוחד על סיפון אוניות.
- פשיטות על ספינות.
- סיכול פעולות צבאיות או "טרור" ותעמולה.
- פגיעה בתשתיות ימיות של אויבי ישראל.

 מלחמות ומבצעים

"שייטת 13" שיחקה תפקיד מרכזי בכל המלחמות והעימותים של ישראל מאז הקמתה, כאשר פעילותה הצבאית הייתה לעיתים מוצלחת ולעיתים כושלת.

היחידה ביצעה מגוון רחב של מבצעים מיוחדים וסודיים בזירות רבות.

 החזית הצפונית

"שייטת 13" ביצעה מבצעים בגבול הצפון משלב מוקדם. בין משימותיה היו מבצעים סיוריים בנמלים בלבנון ובסוריה, ולעיתים המבצעים הפכו לתקיפות, כמו פריצת נמל ביירות בשנת 1958.

היא השתתפה בכוחות המיוחדים שתקפו את ביירות וצידון בשנת 1973, במבצע "ורדן", שבו חוסלו כ-20 איש.

בתחילת שנות ה-80, הגבירה היחידה את פעילותה בלבנון, וביצעה פעולות רבות, שהתמקדו בתקיפת ספינות של גורמים שהוגדרו כאויבים על ידי ישראל.