דיונים ומסקנות בבית הדין הבינלאומי

סביר בהחלט שבתוך מספר שבועות בית הדין הבינלאומי לצדק ייתן פסק דין לטובת דרום אפריקה בנוגע לצעדים דחופים. פסיקה זו עשויה להיות כרוכה במתן הנחיה לישות הישראלית, בדרישה להפסקה מיידית של פעולות האיבה והפעולות הצבאיות, וכן הסרת ההגבלות על הסיוע ההומניטרי ופתיחת המעבר מחדש.

נעמוד בפני שתי אפשרויות: ראשית, התנאים בשטח עשויים לחייב את הישות הישראלית לעצור את פעולותיה הצבאיות ולחפש פתרון מדיני למשבר. שנית, הישות הישראלית עשויה לבחור להתעלם מהצו של בית המשפט, למרות חובתו החוקית, ולהתמיד במלחמה בעזה. היא תסתמך על הגנת הווטו האמריקאי כדי להגן על עצמה מכל סנקציות שיוצעו על ידי חברים מסוימים במועצת הביטחון, בניסיון לאכוף את הציות לצו בית המשפט וליישם את ההחלטה.

מסקנות בנוגע לדיונים שהתקיימו בבית הדין הבינלאומי

 התיק שבו ישות ישראלית תישפט בבית הדין הבינלאומי לצדק על רצח עם "יירשם להיסטוריה".

החלטת הישות להתגונן באופן אישי בפני בית המשפט לצדק מוכיחה את חומרת ההאשמות ואת האיומים המשמעותיים על המוניטין שלה.

בעלי בריתה של הישות הישראלית, במיוחד וושינגטון, יהיו בדילמה אם בית הדין הבינלאומי לצדק יוציא צו הפסקת אש זמני.

צעדי זהירות צפויים להינתן על ידי בית המשפט תוך שבועות ספורים. אם זה יקרה, זה ייחשב לניצחון אמיתי, שיוביל להגברת הלחץ האזורי והעולמי על הישות הישראלית. בעלות בריתה ייתקלו באתגרים בהמשך תמיכתן, שכן בית הדין הבינלאומי רב ההשפעה משמש כפלטפורמה שיפוטית איתנה.

בית המשפט ישקול בשלב הבא לאשר את ההרשעה בעבירה של רצח עם. עם זאת, הישראלי ינסה לערער על סמכות השיפוט של בית המשפט בטענה שהוא אינו יכול לחקור את פשיעה של רצח עם מבחינת צורתו. הם יטענו שמכיוון שזהו בית דין של מדינות ולא יחידים, בית הדין הפלילי הבינלאומי צריך להיות אחראי לטיפול בסוג פשע זה.

לטענת רצח העם יש תוקף משפטי בינלאומי ואינה רק הצעה, בדומה למצב בחומת האפרטהייד בגדה המערבית, שבה דעתה הייתה מייעצת בלבד.

המצגת של הצוות הישראלי אינה עומדת בביקורת לאור אירועים אקטואליים, שכן היא נוגדת את החוק הבינלאומי האוסר על רצח עם, מניעת גישה למים ומזון והשפלה של אנשים למוות.

הישות הישראלית עומדת בפני דילמה משפטית משמעותית ולראשונה היא נתונה באחריות וחווה בידוד בינלאומי.

בית המשפט עוקב כעת אחר ההליכים. בתחילה אישרה את סמכותה לקבל את התיק וקבעה דיונים בהתאם. באופן ספציפי, לאחר שמיעת התגובה הישראלית, הדיון נדחה, ובית המשפט יודיע בקרוב על החלטתו. סביר מאוד שההחלטה תהיה לדחות את התביעה במספר ימים ואף שבועות, ובהמשך להכריז על יישום צעדים זמניים על ידי הפסקת פעולות, דהיינו רצח העם בעזה (זו התוצאה הסבירה).

 אם יוחלט להפנות את ההחלטה למועצת הביטחון, ארה"ב יכולה להטיל עליה וטו, אבל עקרונית מה שחשוב כעת הוא שאימוץ צעדים זמניים עולה בגדר "גינוי בינלאומי של ישראל".

הסוגיה המרכזית בתביעה זו עבור הישות הישראלית היא אמנת רצח העם. הוכחת אשמתה בפשע רצח עם באמצעים זמניים תשפיע רבות על הישות, שכן הסכם זה נקבע במהלך מה שהיה ידוע כ"שואה להגנה על עם ישראל". הצוות הישראלי ניסה לטעון שהאחריות היא של תנועת חמאס, אך ההגנה הזו נראית חלשה. הפעולות החמושות של סיעות ההתנגדות אינן מצדיקות את היקף הפשעים שמבצעת הישות הישראלית על בסיס יומיומי בעזה נגד אזרחים חפים מפשע.

ההתחמקות והשימוש המטעה במונח רצח עם, כמו גם הניסיון למתוח ביקורת על העדויות, ההצהרות והסרטונים שסופקו על ידי גורמים פוליטיים וצבאיים בדרום אפריקה בטענה כי אלה נעשו על ידי אנשים שאינם אחראים, הם גם הגנה חלשה הַצדָקָה.

לסיכום, הטיעונים של דרום אפריקה משכנעים ביותר, בעוד שההתעקשות של הישות הישראלית על הגנה עצמית חלשה בשל הפרת כללים חשובים, כמו מידתיות בפעולות צבאיות והבחנה. בנוסף, גם מאמציו של צוות ההגנה להכפיש טיעונים ריאליים והכוונה לבצע רצח עם חלשים, כפי שעולה מהצהרות רשמיות מתלהמות.חשוב לציין שהתובעים בדרום אפריקה הסתמכו על דיווחים מארגוני סיוע הומניטריים כדי לתמוך בטענותיהם על רצח עם. לעומת זאת, המצגת הבלתי יעילה והמבלבלת של הצד הישראלי לא הצליחה לפטור את הישות או להתנגד להאשמות.