פסגה גדולה בשנגחאי של "יריבות" ארה"ב שולחת מסר ברור

יצא סאראנג שידור במאמר שפורסם באתר האמריקאי "Responsible Statecraft" (ותורגם על ידי אתר אל-חנדק), מנקודת המפגש של פסגת ארגון שנגחאי לשיתוף פעולה (SCO), שנפתחה ביום ראשון בעיר טיאנג'ין שבסין, ותוארה כאירוע הגדול ביותר בתולדות הארגון, כהוכחה לכך שהעולם החד-קוטבי נמצא בנסיגה – ושהפסגה הזו, דרך ההסכמים והפגישות הדו-צדדיות שבה, תעצב מחדש את איזון הכוחות הבינלאומי. אף ששורשיו של הארגון ביטחוניים, הוא נוטה יותר ויותר לכיוון סדר יום כלכלי ותקשורתי. בפסגה זו, סין מקדמת הקמת בנק פיתוח של הארגון ויוזמות מימון חדשות להפקת מינרלים חיוניים.

הטקסט המתורגם:

ביום ראשון נפתחה בעיר טיאנג'ין הסינית פסגת ארגון שנגחאי לשיתוף פעולה (SCO), שהיא מסגרת של מדינות אסיה ואירואסיה. סין שואפת למקסם את רווחיה מהאירוע, שנחשב לאירוע הגדול ביותר של הארגון עד כה.

הנשיא שי ג'ינפינג מארח למעלה מ-20 מנהיגים עולמיים, כולל מנהיגים מצפון קוריאה, הודו, איראן, מדינות מרכז אסיה וטורקיה, לצד השותף הרוסי הקרוב לבייג’ין. גם מזכ״ל האו״ם ומזכ״ל ארגון ASEAN משתתפים. הנשיא האינדונזי פראבוו סוביאנטו היה צפוי להשתתף אך ביטל את השתתפותו ברגע האחרון בשל הפגנות נגד הממשלה בבירתו.

למרות שמקורות הארגון ביטחוניים, הוא נוטה יותר ויותר לכיוון סדר יום כלכלי ותקשורתי. בפסגה זו, סין דוחפת להקמת בנק פיתוח ייחודי של הארגון וליוזמות מימון חדשות להפקת מינרלים קריטיים. אולם גם הפגישות הדו-צדדיות בולטות, במיוחד בין סין להודו, סין לרוסיה, ורוסיה לאיראן.

הפסגה מתקיימת בזמן שארה"ב מקימה חומות מכס מול רוב מדינות העולם, והיא נחשבת יותר ויותר לשותפה שאינה אמינה על ידי רבות מהמעצמות הכלכליות. בייג’ין מנסה לנצל את חוסר הוודאות הזו כדי להציג את עצמה כגורם מייצב וכמרכז סחר וטכנולוגיה באסיה והדרום הגלובלי.

התנודות והעמימות במדיניות האמריקאית מנוגדות למצב של יציבות יחסית ודינמיות כלכלית בחלקים מרכזיים באסיה. למרות שמרבית מדינות האזור עשו ויתורים משמעותיים לוושינגטון בתחום המכסים, פסגות כמו זו בטיאנג’ין מאפשרות להן לחזק מגמות של גיוון וריבוי שותפויות.

הדבר מתבלט במיוחד במצבן של הודו ואינדונזיה במהלך הפסגה. הודו, שחווה את המשבר החמור ביותר ביחסיה עם ארה"ב מזה יותר מ-25 שנה, שואפת להרגיע את יחסיה המתוחים עם סין ולהעמיק את קשריה ההדוקים ממילא עם רוסיה. אינדונזיה, לעומת זאת, מאזנת בין מספר גורמים: לאחר שחתמה על הסכם סחר עם ארה"ב לאחר משא ומתן קשה, היא המשיכה גם לחזק את קשריה עם סין ורוסיה.

המעבר המתרחב למדיניות של איזון וריבוי שותפויות במערכת הבינלאומית צפוי להאיץ את שקיעת החד-קוטביות בטווח הארוך. כדי שארה"ב תישאר רלוונטית, עליה למצוא דרכים להציג את עצמה כשותפה יציבה ואמינה – ולא באמצעות ניסיון להחזיר את ההגמוניה, ובוודאי לא דרך המשך התחמשות.

הדרך היעילה יותר עשויה להיות חיפוש אינטרסים משותפים עם מעצמות בינוניות מרכזיות באסיה ובאזורים נוספים – ועבודה משותפת לקידומם.