בצעד שבלבל את הזירה הפוליטית האמריקאית, הכריז המיליארדר אילון מאסק על הקמת מפלגה פוליטית חדשה בשם "מפלגת אמריקה", בטענה שהוא שואף לשבור את המונופול של שתי המפלגות – הרפובליקנית והדמוקרטית – ולהציע חלופה "מציאותית וחדשנית" לבוחר האמריקאי. צעד זה עורר סערה רחבה, במיוחד במדינה כמו ארה"ב שאינה נוטה בדרך כלל לקבל מפלגה שלישית, מה שעורר שאלות בנוגע לרצינות המהלך והסיכוי להצלחתו, ובהתאם לכך – השפעתו האפשרית בהמשך אם אכן תזכה המפלגה החדשה בתמיכה מהרחוב האמריקאי המחפש שינוי.
סטירה לטראמפ?
מאסק אינו מסתיר את הכוונה הסמויה שלו לפגוע בטראמפ, למרות הכחשותיו הפומביות. המפלגה החדשה מכוונת בבירור אל בסיס התמיכה השמרני שעליו נשען טראמפ, במיוחד קהל ה"ימין הטכנולוגי" ו"הליברטארים החדשים" שאינם מזדהים לחלוטין עם הגישה הלאומנית הקיצונית של טראמפ או מעורבותו במלחמות ובעימותים בינלאומיים.
טראמפ הגיב במהרה, ותיאר את המהלך כ"שטותי", בטענה שמאסק מנסה "לפצל את השורות הלאומיות ברגע רגיש", במיוחד לנוכח המלחמות שארה"ב נלחמת בהן לצד ישראל, דרך תמיכה כלכלית וצבאית, ולבסוף גם סיוע לוגיסטי בתוקפנות נגד איראן.
האתגר הפוליטי: מה מאסק רוצה?
לפי דיווח של רשת BBC, מאסק שואף לבצע רפורמות במערכת המס והבירוקרטיה. בנוסף, הוא תומך בחופש ביטוי מוחלט ובכפיית "ריאליזם כלכלי" בהתמודדות עם שינויי האקלים, תוך צמצום תפקידה של הממשלה הפדרלית לטובת המדינות. רעיונות אלה עשויים למצוא אוזן קשבת בקרב צעירים, יזמים ואנשי טכנולוגיה, אך הם מתנגשים עם תוכניותיהם של טראמפ והמפלגה הדמוקרטית, מה שעשוי להעניק למפלגה החדשה סיכוי מסוים לקצור קולות בבחירות הקרובות.
השפעה על מדיניות החוץ
אם מפלגתו של מאסק תשפיע פוליטית – גם אם לא תזכה בשלטון – הרי שתפיסת עולמו במדיניות החוץ נושאת אופי מבודד ולא שגרתי, עם התנגדות להתערבות צבאית חיצונית. אך הסכנה טמונה בכך שאין לו ניסיון דיפלומטי מאורגן, שכן עיסוקו העיקרי הוא ביזמות ובכלכלה, ברוח "עמק הסיליקון", מה שעלול להפוך את מדיניות החוץ לשדה ניסויים. אין ספק שאילון מאסק מנסה לשחזר את חוויית דונלד טראמפ – מיליארדר, מחוץ לממסד, המציג את עצמו כמושיע של אמריקה. אך הוא חסר בסיס פוליטי מוצק, והמפלגה שהקים טרם גיבשה מבנה ארגוני ברור או בסיס תומכים איתן.
ניצול הפילוג הפנימי
הכרזתו של מאסק על הקמת "מפלגת אמריקה" הגיעה כהזדמנות לרגע מכריע בזירה הפנימית האמריקאית, שבו התחזקו מגמות הפילוג. הרקע לכך היה צעדים עימותיים שנקט הנשיא טראמפ, ובראשם פריסת אלפי חיילים מהמשמר הלאומי בעיר לוס אנג'לס לדיכוי מחאות שהתנגדו לגירוש אזרחים אמריקאים ממוצא מהגר. הצעד חסר התקדים הזה – שבו הופנו כוחות ביטחון מיומנים, שלפי תפיסת האמריקאים יועדו לאיומים חיצוניים – אל רחובות הערים מול האזרחים, תואר כהפרה בוטה של "הדמוקרטיה האמריקאית" המוצהרת. יש הרואים בכך חשיפה של פניה האמיתיים של אמריקה. המהלך עורר תגובה נרחבת של כעס במעגלים ליברליים ואפילו בקרב חלק מהשמרנים המתונים.
מי יהווה את בסיס מפלגת "אמריקה"?
צפוי כי "מפלגת אמריקה" שהכריז עליה אילון מאסק תמשוך בסיס תומכים לא שגרתי, שיכלול בראש ובראשונה צעירים אמריקאים בגילאי 18–35, אשר איבדו אמון במפלגות המסורתיות ומחפשים אלטרנטיבה מודרנית המשקפת את שאיפותיהם בעידן הטכנולוגיה והחירות הדיגיטלית. מבחינתם, מאסק מגלם סוג של "חידוש" בזירה הפוליטית האמריקאית.
לצידם, סביר כי המפלגה תמשוך יזמי טכנולוגיה, משקיעים, ועובדים בסקטור העסקי. בנוסף, המפלגה צפויה למשוך אליה גם חלק מהימין העצמאי – שמרנים מתונים המתנגדים לרטוריקה של טראמפ, אך אינם מוצאים עצמם בליברליזם הדמוקרטי הנוכחי.
סביר להניח כי כיוונה של מפלגה זו יהיה יוצא דופן במידה מסוימת, במיוחד אם תתמקד בטכנולוגיה ותראה בעליונות טכנולוגית את הקריטריון המרכזי להצלחת מדינות. כמובן, השפעות ושינויים מסוג זה לא יופיעו מיד ואף לא בטווח הקצר, שכן שינויים כאלה דורשים זמן כדי להתבסס, במיוחד לנוכח קיומן של שתי מפלגות ותיקות שלהן ניסיון עמוק בזירה הפנימית והבינלאומית.
סופר: אל חנאדק