מתנת אל-ג'ולאני לישראל: חפציו של אלי כהן

מעת לעת, וכדי לרשום הישגים תקשורתיים במקום אכזבות צבאיות או פוליטיות, נוהג ראש ממשלת ישראל הזמנית, בנימין נתניהו, להכריז על מבצעים בעלי אופי "סודי ומודיעיני", במטרה לשכנע את מתנחליה של ישראל כי הוא עומד מאחורי הישגים ביטחוניים וצבאיים גדולים, וכדי להסיט את תשומת לבם מנושאים אחרים שאינם על סדר היום כעת, כגון תועלת מלחמתו ברצועת עזה, המשך העמידה האגדית והבלתי נתפסת של פלגי ההתנגדות הפלסטינית, והמשך החזקתם של כ-59 שבויים ישראלים בידי ההתנגדות.

לכן, פרסם לשכת נתניהו ביום ראשון האחרון הודעה על החזרת כ-2,500 מסמכים, תמונות וחפצים אישיים שהיו חלק מ"הארכיון הרשמי הסורי", השייכים לסוכן המוסד הישראלי אלי כהן (שנתלה על ידי הרשויות הסוריות לפני 60 שנה, ב-18 במאי 1965, בכיכר מרג'ה בבירת דמשק). ההודעה טענה כי החזרת הארכיון של כהן משקפת את "המחויבות הקבועה של ישראל להשבת כל נעדרינו, שבויינו ובני הערובה שלנו", ברמיזה לשבויים שעדיין מוחזקים ברצועת עזה מאז 7 באוקטובר 2023.

ישראל טענה כי המוסד הוא שעמד מאחורי תפיסת המסמכים והעברתם לתל אביב. לשכת נתניהו חשפה כי המבצע בוצע בשיתוף פעולה עם שירות מודיעין "שותף אסטרטגי", מה שעורר ויכוח סביב זהותו של אותו שותף.

לפי מקורות סוריים, החומרים נשמרו בארכיון של המשרד לביטחון לאומי הסורי – גוף המודיעין שבראשו עמד בעבר הגנרל עלי ממלוק – ולדבריהם, נמצאו החומרים במרחק של כמה מאות מטרים מביתו של הנשיא לשעבר בשאר אל-אסד.

זהותו של השותף האסטרטגי של ישראל

סביר להניח כי מדובר במודיעין של איחוד האמירויות – או טורקיה – שנרמז בהודעת לשכת נתניהו כשותף האסטרטגי, שכן הוא זה שמתווך בחשאי בין המשטר הסורי הזמני לבין ישראל, כפי שחשפה סוכנות רויטרס בימים האחרונים.

עיתונים ישראלים אחדים ציינו כי ייתכן שהחזרת חפציו של כהן היא חלק מעסקה בין משטר אחמד א-שרע אל-ג'ולאני לבין ישראל. במיוחד לאור העובדה שהמהלך התרחש זמן קצר לאחר השבת גופתו של חייל ישראלי מסוריה, שנהרג במהלך פלישת לבנון בשנת 1982, וגופתו הוחזקה בידי החזית העממית לשחרור פלסטין – המפקדה הכללית.

עיתון "אל-אחבאר" חשף כי נציגי א-שרע אל-ג'ולאני הציעו לתל אביב במהלך המשא ומתן גם את הסכמתם להעברת שרידי כהן לישראל (מה שדחו בעבר הנשיאים חאפז ובשאר אל-אסד), מה שגרם להפתעה בקרב גורמים ישראלים.

מיהו אלי כהן?

– נחשב לאחד המרגלים החשובים והבולטים ביותר של ישראל בעולם הערבי מאז קום המדינה בשנת 1948. הצליח לטוות קשרים הדוקים עם אישים פוליטיים וצבאיים בכירים בסוריה, והשפיע עליהם והשיג מידע חשוב לטובת ישראל, עד שגילוהו והוצא להורג בשנות השישים.

– נולד באלכסנדריה שבמצרים בשנת 1924. בגיל 20 הצטרף ל"ארגון הנוער הציוני היהודי" במצרים. לאחר הנכבה ב-1948 היה פעיל בקידום העלייה של יהודי מצרים לפלסטין למטרות התיישבות.

– בשנת 1949 היגרה משפחתו לישראל, והוא נשאר באלכסנדריה, שם עבד בשירות רשת מודיעין ישראלית שפעלה במצרים, וביצעה סדרת פיגועים במתקנים אמריקניים בקהיר ובאלכסנדריה, במטרה לפגוע ביחסי מצרים-ארה"ב.

– בשנת 1954 נעצרו אנשי הרשת בפרשה שכונתה "פרשת לבון", אך כהן הצליח לשכנע את חוקריו כי הוא חף מפשע, אם כי נותר תחת חשד של שירותי הביטחון המצריים, מה שהוביל אותו לעזוב את מצרים לאחר 1956.

– עבד כמתרגם ופרשן באגף המודיעין הצבאי הישראלי, ניסה להצטרף למוסד אך נכשל, מה שהוביל להתפטרותו ולעבודתו כרואה חשבון בחברות פרטיות בתל אביב. באותה תקופה נישא למתנחלת ממוצא עיראקי בשם נדיה.

– לאחר דחייתו על ידי המוסד, חידשו איתו את הקשר בתחילת שנות השישים, כשחיפשו אדם לריגול בסוריה בזהות של איש עסקים סורי בשם "כמאל אמין ת'אבת", בעל הון שמתגורר בארגנטינה.

– בסוריה, כהן – כת'אבת – הצליח במשך ארבע שנים להעביר מידע חשוב למוסד בכל התחומים (צבאיים, פוליטיים, כלכליים וחברתיים), לאחר שיצר קשרים קרובים עם בכירים פוליטיים וצבאיים במדינה. שלח את המידע באמצעות רדיו ומברקים מוצפנים. בשנת 1965 נחשף, נעצר בעת ששלח מברק, ונידון למוות. גזר הדין הוצא לפועל ב-18 במאי 1965.

– מאז הוצאתו להורג, ישראל לא חדלה לנסות ולהחזיר את גופתו מסוריה, מקום קבורתו נותר סודי, וישנה סברה כי גופתו הועברה מספר פעמים. בשנת 2018 הצליחה ישראל להשיג את שעונו במבצע מיוחד של המוסד