הסרת הסנקציות מעל סוריה: ג'ולאני שילם את המס לטראמפ

בצעד שהפתיע את כולם ונחשב להפתעה המרכזית בביקורו באזור, הכריז נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בנאומו בפורום העסקים האמריקאי-סעודי – בנוכחותו של נותן החסות הערבי של משטר אחמד א-שרע (הידוע גם כג'ולאני) – כי הסנקציות האמריקאיות על סוריה יבוטלו. מדובר בדחיפה משמעותית לממשלה הזמנית בדמשק, שעלתה לשלטון לאחר נפילת משטרו של הנשיא בשאר אל-אסד בדצמבר האחרון.

הסנקציות שהוטלו על סוריה מאז דצמבר 1979 – תחילה בטענה של תמיכה בטרור, ובהמשך תחת חוק קיסר – היו בפועל, עד סוף השנה שעברה, בסיס אסטרטגי לכל תנועות ההתנגדות באזור, בעיקר הפלסטיניות והלבנוניות. גם לאחר חילופי שלטון בסוריה, נותרו הסנקציות כאמצעי לחץ על המנהיגים החדשים, בשם "זכויות מיעוטים" ו"המאבק בטרור", אך במציאות – כדי לכפות נורמליזציה עם ישראל.

המנהיג החדש של סוריה, ג'ולאני, הבין זאת כבר מהיום הראשון. הוא ומקורביו הביעו – בגלוי ובסתר – עמדות של כניעה מול ישראל, ואף הסכימו לתנאים שהכתיבה: שמירה על ביטחון הדרוזים, מניעת נוכחות צבאית בדרום סוריה ועוד. יותר מכך – הם הביעו נכונות להצטרף להסכמי אברהם – מה שמהווה את עיקר העניין מבחינת ארה"ב, הרבה מעבר ל-12 הסעיפים שעליהם דובר.

לא ניתן לנתק את ההחלטה הזו מהסדרים אמריקאיים אזוריים רחבים יותר, שבמרכזם סעודיה, טורקיה והמפרץ, לצד מגעים מחודשים עם איראן – בניסיון של טראמפ לייצב את מערב אסיה כדי להתמקד באיום הקיומי מבחינתה של ארה"ב: סין.

פגישת ג'ולאני–טראמפ

מיד לאחר ההכרזה על ביטול הסנקציות, החלו דיווחים על פגישה צפויה בין טראמפ לג'ולאני – ואכן, ב־14 במאי 2025 התקיימה הפגישה. טראמפ נפגש עם שרע בנוכחות יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, והנשיא הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן הצטרף בשיחת וידאו.

דובר הבית הלבן חשף כי טראמפ דרש משרע "לגרש את הטרוריסטים הפלסטינים" – כלומר את לוחמי ההתנגדות – ולחתום על הסכמי אברהם עם ישראל. כמו כן, הוא קרא לו לשתף פעולה עם ארה"ב במלחמה בדאעש ולסגור את תיק הנשק הכימי שנותר.

לפי דיווחים שונים, הציע ג'ולאני לטראמפ גישה למשאבי הנפט הסוריים, הבטחת ביטחון ישראל, ואף הקמת מגדל טראמפ בבירה דמשק.

כך, בין ההצהרה המפתיעה של טראמפ ובין "המתנות" שג'ולאני העניק לו – הפכה התמונה לברורה: עסקה של כניעה פוליטית ותמורה כלכלית.

הסנקציות על סוריה – השפעות עיקריות:

• איסור העברות בנקאיות שהקשה על כספי מהגרים וסיוע הומניטרי.

• קיפאון פיננסי עקב הקפאת קשרים עם בנקים בינ"ל.

• משבר בריאותי בעקבות מחסור בתרופות וציוד רפואי.

• פגיעה בהשכלה, תקשורת ותשתיות בעקבות איסור על טכנולוגיה.

• עצירת פרויקטי שיקום בגלל מניעת השקעות חוץ.

• מגבלות חמורות על תעופה ותחבורה ימית.

• קריסת הלירה הסורית בעקבות אובדן אמון ושוק שחור.

• זינוק במחירי המזון והדלק.

• אבטלה רחבה כתוצאה מנסיגת חברות זרות.

• מחסור קשה בחשמל ודלק.

• קריסת שירותים ציבוריים – מים, תחבורה, בריאות.

• שיתוק חקלאות ותעשייה עקב איסור על חומרי גלם.

• פגיעה קשה בפרויקטים הומניטריים ובכניסת סיוע בינלאומי.

העם הסורי אולי ירוויח זמנית מביטול הסנקציות – אך יפסיד את עצמאותו, את פלסטין ואת חזונו הלאומי.