הארץ: עם צבא תשוש, נתניהו משחק באש בכל החזיתות

מטוסי חיל האוויר הישראלי ביצעו, בערב יום שישי ולפנות בוקר שבת, סדרת תקיפות אוויריות (כ-20 תקיפות), שהן העזות ביותר מאז תחילת השנה. התקיפות כוונו לעבר אתרים צבאיים במספר אזורים בסוריה, כולל הבירה דמשק ופרבריה, וכן במחוזות חמאה, אידליב, לטקיה ודרעא.

הקשר בין ישראל והממשל הזמני בראשות אחמד אל-שרע (אל-ג'ולאני) מאופיין במורכבות. מחד, כוחות ישראל לא התמהמהו לחדור לשטח הסורי לאחר נפילת משטר אסד. על אף דבריו של אל-ג'ולאני המתלונן על כך שישראל השתלטה על שטחים נרחבים בדרום סוריה, הוא מביע נכונות לבחון אפשרות להסכם שלום עתידי עם ישראל. ההסלמה מצד ישראל בימים האחרונים מגיעה על רקע הפרות מצד המשטר הסורי כלפי הדרוזים, כאשר ישראל הביעה את כוונתה להגן עליהם.

בהקשר זה, פרסם עיתון "הארץ" מאמר שתרגם אתר אל-ח'נדק, הסוקר את מגמות ישראל כלפי החזית הסורית מאז נפילת משטר אסד ועליית הממשלה הזמנית בראשות אחמד אל-שרע (אל-ג'ולאני), אשר תוארו על ידי הכותב כ"ג'יהאדיסטים בחליפות רשמיות", תוך הדגשה שהקשר עם השלטון החדש בסוריה הוא "מורכב".

בהמשך כתב: "כוחות ישראליים נוספים הועמדו בכוננות גבוהה.. ונבחנת האפשרות שמדובר בהסלמה מכוונת נגד השלטון החדש בסוריה כדי לסייע לדרוזים".

המאמר מוסיף: "כל זאת קורה על רקע משבר בכוחות המילואים, כאשר דווח כי שיעור ההיענות נע בין 50 ל-70 אחוזים. העייפות והתשישות שמהן סובלים כוחות החובה, החסרים כעת רבים מהלוחמים שלהם, מוכרות היטב לקבינט הביטחוני ולממשלה בכללותה".

ישראל נערכת שוב לגיוס כוחות מילואים, מאיימת להרחיב את פעילותה ברצועת עזה, ובוחנת צעדים שעשויים להתפרש כהסלמה מכוונת נגד השלטון החדש בסוריה לטובת הדרוזים.

דרמת שריפות היער בישראל דחקה משבר מתפתח נוסף אל מחוץ לאור הזרקורים. וכצפוי, התרחש אירוע משמעותי בלילה ועד יום שישי: ישראל הפציצה סמוך לארמון הנשיאות בדמשק, שם נמסר מלשכת ראש הממשלה: "לא נאפשר לכוחות הסוריים לנוע דרומה מדמשק או לאיים על הקהילה הדרוזית".

מאז נפילת משטר אסד בדצמבר, היחסים בין ישראל והממשלה החדשה, המורכבת למעשה מג'יהאדיסטים בחליפות, מתאפיינים במורכבות. הנשיא החדש, אחמד אל-שרע, שנודע ברוב שנות מלחמת האזרחים כמנהיג האיסלאמי אבו מוחמד אל-ג'ולאני, טרם גיבש מדיניות ארוכת טווח כלפי ישראל. לעת עתה, הוא רודף אחר שרידי המשטר הקודם, בתמיכה מלאה מטורקיה, ומחזק במהירות את קשריו עם המערב שמתעלם מעברו הטרוריסטי.

אל-שרע מתלונן על כך שישראל השתלטה על החלק הסורי של הר חרמון וחלקים מהגולן הסורי, אך מוכן לבחון אפשרות להסכם שלום בעתיד.

מאז דצמבר, הקימה ישראל שורת מאחזים בסוריה, ומבצעת תקיפות חוזרות על מחסני נשק ומטרות צבאיות נוספות בצפון-מזרח שכנתה. היא לא מסתפקת בהשמדת מחסני הנשק שהותיר משטר אסד, אלא גם משדרת מסרים להרתעת המשטר החדש מהסתבכות בהתקפות נגד ישראל בגבול.

ישראל גם שולחת מסרים לחזבאללה להתרחק מהזירה, ובצעד מורכב אף יותר, עושה זאת גם מול טורקיה, בניסיון לצמצם את השפעתה בדרום סוריה.

הנושא הדרוזי בסוריה מסובך. המשטר החדש עוין את העדה, ורואה בה בת ברית למשטר העלאווי הקודם. באזורים כולל אזור הר הדרוזים ליד הגבול הירדני, סובלים הדרוזים מהתנכלויות שלעיתים מגיעות לטבח.

בשבוע שעבר נרשמה הסלמה חמורה, במיוחד סביב העיר ג'רמאנה מדרום-מזרח לדמשק. הכל החל מדיווח שקרי על עלבונות כלפי הנביא מוחמד, ששימש כתירוץ ביום שלישי למתקפה אלימה מצד חמושים סונים קיצוניים, שנבלמה על ידי מיליציות דרוזיות. ביום רביעי התרחשו קרבות עזים בדרום דמשק, בהשתתפות כוחות מהממשלה החדשה, שלפי הדיווחים ניסו להפריד בין הצדדים.

בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ"ץ הכריזו שישראל לא תאפשר פגיעה בדרוזים הסורים, ומל"טים ישראליים תקפו ביום רביעי חמושים באזור דמשק. לדברי כ"ץ, מדובר היה ב"קבוצה קיצונית שהתכוננה לעוד מתקפות נגד הדרוזים".

בשעות שלפני התקיפה, מנהיגים דרוזים מישראל הפעילו לחץ כבד על הממשלה להתערב. ביום חמישי, יום הזיכרון, חסמו אזרחים דרוזים צמתים מרכזיים בצפון הארץ בדרישה לפעולה. הדאגה בקרב הדרוזים גוברת, ויש דיווחים שחלקם חצו את הגבול לסוריה לסייע לקרוביהם.

כל זאת על רקע המשבר המתמשך בין מפלגת הליכוד בראשות נתניהו לעדה הדרוזית בנוגע לחוק יסוד 2018 המכריז על ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי – חוק הנתפס כמפלה את הדרוזים. בשנה האחרונה ניסה נתניהו לפיוס עם העדה, שהיא מרכיב חשוב בבסיס כוחו הפוליטי.

בימים האחרונים קיים ראש הממשלה מספר דיונים ביטחוניים בנושא סוריה. היחסים והמחויבות של ישראל כלפי הדרוזים הם עמוקים וארוכי שנים, אך כל עימות עם המשטר הסורי החדש עלול להוביל לעימות צבאי בצפון.

מאז 7 באוקטובר 2023, ישראל נוקטת יד קשה יותר בשמירה על גבולותיה, והכריזה ש"חיות הטרור לא יישארו חופשיות לתכנן טבח בגבול". בנאום ביום הזיכרון, אמר כ"ץ שהמסקנה מטבחי חמאס היא כי צה"ל חייב תמיד לעמוד כחיץ בין אזרחי ישראל לאויב – בסוריה, בדרום לבנון, במחנות הפליטים בצפון הגדה ובאזורים הביטחוניים סביב עזה.

בשל המתיחות בסוריה, הועמדו כוחות ישראליים בכוננות גבוהה, במקביל להיערכות להסלמה אפשרית נוספת בעזה. עם זאת, נכון לעכשיו, הפריסה של צה"ל מוגבלת; לא בוצע גיוס חפוז של מילואים.

בשלב זה, ובהתכוננות ללחץ גובר על חמאס (אך ללא תכניות להשתלט על הרצועה כולה), חיילי מילואים קיבלו התרעה לגיוס מהיר – אך לא לעזה. המטרה היא לפרוס אותם בגבול הצפון ובגדה, מה שיאפשר לחיילי החובה להישלח לעזה.

אז איפה אנחנו עומדים כמעט שנה ושבעה חודשים אחרי שחמאס כבשה ליום אחד את היישובים בגבול עזה?

ישראל שוב נערכת לגיוס מילואים, מאיימת להרחיב את פעילותה בעזה, ובוחנת צעדים שיכולים להתפרש כהסלמה מכוונת נגד המשטר החדש בסוריה לטובת הדרוזים. בד בבד, דווח בימים האחרונים מלבנון על איומים למבצע צבאי חדש מצד ישראל שם.

כל זה קורה על רקע משבר בכוחות המילואים, כאשר דווח כי שיעור ההשתתפות נע בין 50 ל-70 אחוזים. העייפות והתשישות בצבא החובה, שחסר כיום חיילים קרביים רבים, מוכרים היטב לקבינט הביטחוני ולממשלה כולה.

ואף על פי שמסתמן וטו אמריקאי על תקיפה ישראלית באיראן, נראה שנתניהו וקואליצייתו משחקים באש בכל החזיתות. עד כמה תעמיק ישראל אל שטח האויב, מהם יעדיה, כמה זמן תימשך, ובאיזו חזית מסוגלת ישראל להילחם נוכח הפילוג החברתי?

אלו שאלות לחלשים. כרגע, הדבר החשוב הוא שהמלחמה תימשך לנצח.

ונזכור גם את התפארותו של שר האוצר הימני הקיצוני בצלאל סמוטריץ' בהתנחלות עלי השבוע. "ימים גורליים מתקרבים. אדוני ראש הממשלה, הגיע הזמן לשנות את ההיסטוריה. לא לך ולא לנו יש מנדט לפספס את ההזדמנות הזו".

עידן הנסים, כפי שמתארים אותו סמוטריץ' ודומיו, מתארך. ולממשלה, הבעיה היחידה היא אזרחיה שמתקשים לראות את כל הגודל הזה.