05:32 זמן קודס הכבושה
המאמר שפורסם בעיתון הארץ מציג מספר היבטים מהעימות האחרון בין הרמטכ"ל של צה"ל, אייל זמיר, לבין שר האוצר בצלאל סמוטריץ'.
הכותב טוען כי לא מדובר רק בהשפלה פומבית, אלא בביטוי של דיקטטורה פשיסטית השואפת לכפות נאמנות אישית ולחסל את הנהגת מערכת הביטחון שאינה מצייתת להוראות ללא עוררין, כפי שקרה עם ראש השב"כ הקודם רונן בר. ההסלמה הנוכחית היא חלק מהפיכה אידיאולוגית שמוביל נתניהו, בה כל מתנגד מוצג כ"מדינה עמוקה" או כבוגד, במטרה לכונן שלטון סמכותני הדורש נאמנות עיוורת – בסגנון טראמפ.
מכאן שהעימות הזה מעיד על כך שממשלת נתניהו הנוכחית תתמודד בתקופה הקרובה עם בעיות פנימיות רבות, שיחלישו עוד יותר את החזית הפנימית.
הרמטכ"ל זמיר היה בר מזל. הוא הצליח לעזוב את ישיבת הקבינט ולהמשיך בעבודתו כמתוכנן. אך בהנחה שישראל תמשיך במסלול הפשיזם בו בחרה, ייתכן שזה לא יהיה תמיד המצב. סמוטריץ' רומז לכך שמדובר בעניין בלתי נמנע. הוא איים כי אם זמיר לא ימלא את הוראות הממשלה לצה"ל לחלק סיוע לאוכלוסיית עזה, הוא יודח ויוחלף באדם שיבצע הוראות ללא עוררין. ראש הממשלה שתק.
וזה חשוב. גם לנתניהו אינטרס קיומי בציותו של זמיר. חלוקת הסיוע חיונית להקמת שלטון צבאי בעזה, מה שיוביל לסיפוח, העברת אוכלוסין והקמת התנחלויות – תנאי הכרחי להמשך המלחמה הנצחית. זמיר עדיין שוגה באשליה שהוא יכול לשמור על עצמאות מקצועית. רוב התקשורת עדיין טועה לחשוב שהמעשה של סמוטריץ' כלפי זמיר הוא בגדר "השפלה פומבית". זהו מעשה דיקטטורי. זהו איום ברור בפיטורין במקרה של סירוב להיכנע וליישם את מדיניות המשטר. האיום אמיתי. ראו את מקרה רונן בר בשב"כ. נתניהו לא מעוניין להגן על זמיר. שתיקתו אפשרה לסמוטריץ' לשגר את האיום, כאילו מדובר בתמיכה. בסופו של דבר, נתניהו הוא זה שדורש נאמנות אישית מוחלטת. סמוטריץ' היה הכלי. ההבהרה שלו למחרת, כאילו איים על נתניהו – שטות. השניים משתפים פעולה מלא להחלת דיקטטורה פשיסטית.
ולכן יש כאן המשכיות. רמטכ"ל שאינו מציית – מוגדר מיד כ"מדינה עמוקה", כלומר: בוגד, אויב המנסה להפיל את המשטר ולסכל את מדיניותו – בניגוד לרצון העם. זהו הנרטיב שנטוע בלב הציבור ע"י נתניהו. זהו ההקשר האידיאולוגי להפיכה שמובילה ממשלתו. מסע ההסתה נגד בר כלל איום גלוי בהכנסתו לכלא. ההיסטוריה מראה כי שיח כזה נוטה להסתיים בטיהורים, במשפטים, במאסר – ולפעמים גם בוידוי פומבי, מכות על חטא ובקשת סליחה. לנתניהו אין מלחמה בלי ממשלה, ואין ממשלה בלי שלטון צבאי. העובדה שסמוטריץ' מרשה לעצמו לאיים על זמיר רק חודשיים אחרי מינויו – מצביעה על כך שהדחת בר ביססה את חיסול הנהגת מערכת הביטחון בשל חוסר נאמנות. על המשטר המהפכני להקצין ללא הרף. מה שנעשה בעבר בשנתיים, נעשה כעת בחודשיים, ומחר ביומיים.
בסקאלה של 1 עד 10, עד כמה מופרך התרחיש שבו זמיר עוזב יום אחד את ישיבת הממשלה, ונעצר ע"י ראש שב"כ חדש – שמונה במקום בר – באשמת חתרנות, בגידה חמורה בעם ובביטחון המדינה, וסיוע לאויב בשעת מלחמה? הסבירות שזמיר ימצא את עצמו בכלא גבוהה יותר מזו של נתניהו. טראמפ יתמוך בפיטוריו. הרי משפט המחץ "אתה מפוטר!" בתכנית הריאליטי שלו – הוא שהשיק את מסע הבחירות לנשיאות. מאז הפך הסלוגן הזה לסמל השיטה הטראמפיסטית. המשך הדרישה לנאמנות אישית – באמצעים אחרים. זמיר, אתה מפוטר!
סופר: אל-חנאדק
