האם החלטות טראמפ ישפיעו על עתיד תעשיית הנשק בישראל?

מלחמת המערב-רוסיה באוקראינה הביאה לפתיחתה של תקופת ייצור נשק אינטנסיבית במיוחד, בעיקר בארצות הברית. ישראל, מצידה, רואה במלחמה הזדמנות להגיע לעצמאות בתחום החימוש. לפי עיתון "הארץ", "האתגר העומד בפני משרד הביטחון הוא השאלה מה יקרה לאחר שמולאו הדרישות הישראליות והעולמיות לנשק לשנים הקרובות".  

העיתון מוסיף כי "מרוץ החימוש ההיסטרי הוא חסר ערך, מאחר שלתחמושת יש תאריך תפוגה, ובמצב של שקט יחסי, עלות ייצור התחמושת עולה על תועלתה".  

הפסקת האש ברצועת עזה, יחד עם זו שהושגה בצפון, צפויה להוביל בשבועות הקרובים לצמצום משמעותי של עשרות אלפי חיילי מילואים. פינוי ציר פילדלפי ויישובים כמו נצרים יאפשרו לצה"ל להתמקד בתוך גבולות ישראל.  

חזרת כוחות הסדיר מדרום ומצפון ישראל תאפשר שחרור אלפי חיילי מילואים. עלות שירות מילואים לחייל עומדת על כ-30 אלף שקל בחודש בממוצע, מה שעשוי לחסוך למדינה כמיליארד שקל בחודש.  

משרד הביטחון וחברת "אלביט מערכות" חתמו לאחרונה על עסקאות בשווי מיליארדי שקלים לייצור תחמושת ולבנייה של "מפעל לאומי לחומרי גלם". המהלך נועד להבטיח עצמאות לישראל בתחום החימוש.  

עם זאת, יש החושבים שמדובר במיתוס. מבנה תקציב הביטחון, שמבוסס על סיוע אמריקני, מחייב את ישראל לרכוש מוצרים אמריקניים. בנוסף, לישראל אין משאבים מספקים לייצור עצמי של כל סוגי התחמושת.  

לפי משרד ההגנה האמריקני, מאז 2022 הושקעו 5.5 מיליארד דולר בהרחבת ייצור התחמושת, כולל פגזים בקוטר 155 מ"מ, חומרים נפיצים ורקטות שונות. מדינות נוספות, כמו גרמניה וספרד, הרחיבו אף הן את ייצור התחמושת.  

עם זאת, כניסתו לתפקיד של נשיא אמריקני חדש, המצהיר על כוונתו לסיים את המלחמות במזרח התיכון ובאוקראינה, עשויה לשנות את המגמה. במקרה כזה, ייתכן שארה"ב תפסיק לממן את ייצור התחמושת עבור אוקראינה, מה שיגרום לירידה בביקוש העולמי.  

בישראל מעריכים כי מרוץ החימוש יימשך לפחות שבע שנים נוספות, תוך התמודדות עם אתגרים כלכליים. עם זאת, ייתכן שירידת מחירי התחמושת תוביל לכך שייצור מסיבי יהפוך לבלתי כלכלי.  

ישראל עלולה למצוא את עצמה במצב דומה לחקלאים שמיהרו לנטוע מטעים בעקבות ביקוש עולמי, וגילו לאחר מספר שנים שהשוק הוצף.