המאמר שפורסם בעיתון "הארץ" חושף משבר חמור שעמו מתמודד צה"ל, גם לאחר הפסקת האש, בשל הירידה המשמעותית במספר חיילי המילואים שנענים לצווי הגיוס. כותבת המאמר, ד"ר דליה שנדלין, טוענת כי הרוחות הנגדיות שמביאה עמה המלחמה פוגעות במורל הלאומי של ישראל בטווח הארוך. היא מוסיפה: "אם המלחמה תסתיים מחר, ישראל תזדקק לשנים כדי לבנות מחדש את החוזה החברתי והצבאי שלה. אם המלחמה תתחדש ביום שאחרי, ההתדרדרות במורל תלך ותעמיק".
לפי המאמר, מעבר לטענות של בכירים ישראלים ושל גורמים אמריקאים שתומכים בהם, הפיכת הסכסוך עם ההתנגדות הפלסטינית למלחמה הארוכה ביותר בתולדות ישראל הותירה את רישומה על "המורל, המצב הכלכלי ובריאות הנפש", והביאה לירידה דרמטית במידת ההיענות של חיילי המילואים לצווי הגיוס. ההשלכות הללו משתרעות הרבה מעבר לשורות צה"ל, וצפויות להוביל לתוצאות הרות אסון לישראל בעתיד הקרוב – ואולי הקרוב מאוד – בשל מעורבותה במלחמה בעזה, בשיתוף פעולה עם ארצות הברית.
המאמר מציין כי לאחר אירועי ה-7 באוקטובר 2023, חיילי המילואים הוכיחו התלהבות עצומה להתגייס למלחמה, שראו בה מלחמת הישרדות. רבים מהם אף התנדבו לפני שקיבלו צווי גיוס, עד ששיעור ההיענות חצה את רף ה-100%. אולם, בחודשים שלאחר מכן, הלכה ופחתה המוטיבציה של חיילי המילואים. ביוני 2024 דווח על כך שבחלק מהיחידות רק 60% מהחיילים התייצבו לצווי הגיוס, ובנובמבר דווח על ירידה נוספת בשיעורים, שנעה בין 15% ל-25%.
דובר צה"ל סירב לספק נתון רשמי שיאשר את ממדי הירידה, אך הדבר לא הפתיע איש. לדברי דובר צה"ל, נדב שושני, הבעיה נחשבת "שולית", אך היא מהווה "אתגר".
שיחות עם חיילי מילואים – שהיו ברובן בלתי רשמיות, משום שרבים מהם עדיין נמצאים בשירות פעיל – לצד שיחות עם אנליסטים צבאיים ומומחים לבריאות הנפש, העלו רשימה כואבת וברורה של השלכות הנובעות מהמלחמה הארוכה ביותר בתולדות ישראל. השלכות אלו מקשות על חיילי המילואים לשוב לשירות.
המאמר מסביר כי בין הסיבות המרכזיות לירידה במוטיבציה ניתן למצוא לחצים משפחתיים, קשיים כלכליים, תשישות ופחד. התשישות, שהיא תוצאה טבעית של מלחמה, כוללת מנעד רחב של גורמים: לחצים בתוך המשפחה, בעיות כלכליות, פגיעה בלימודים אקדמיים, טראומות ובעיות נפשיות, לצד החשש מהמוות בסבב הבא.
הלחצים המשפחתיים בולטים במיוחד. לפי קצין בכיר ששירת כמילואימניק במהלך המלחמה, בני ובנות זוג של חיילי מילואים מתקשים לשאת בסבב נוסף של שירות. מתוך 295 אלף חיילי מילואים שזומנו במהלך המלחמה, כ-118 אלף הם הורים. "שמעתי על נשים שאמרו לבעליהן: 'אתם לא חוזרים לשם' – במיוחד אם הם עברו את גיל החובה לשירות מילואים אך התנדבו בכל זאת", סיפר הקצין. לדבריו, ישנן גם נשים שאמרו: "אין חובה שתלך, אז אל תלך".
פרופ' מיכאל מילשטיין, ראש הפורום ללימודים פלסטיניים במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב ולשעבר ראש הזירה הפלסטינית באמ"ן, ציין שחיילי המילואים עצמם פעמים רבות מעדיפים להישאר בבית: "המשפחה היא הדנ"א של ישראל". לדבריו, בני זוג שנשארים בבית נאלצים להתמודד עם משימות ביתיות וגידול ילדים, לצד עבודותיהם, והדבר יוצר גם לחצים כלכליים. אמנם חיילי המילואים מקבלים שכר, אך עצמאים נפגעים באופן משמעותי. על פי דו"ח שפורסם לאחרונה, כ-5% מהמילואימניקים העצמאים איבדו את עסקיהם.
גם בריאות הנפש של חיילי המילואים נמצאת במשבר חמור. ארגון "עירא", המספק תמיכה מיידית ואנונימית בבריאות הנפש, דיווח כי מספר הפניות מצד חיילים שילש את עצמו ל-40 אלף מאז תחילת המלחמה. מדובר בזינוק של 100% לפחות ביחס לשנים קודמות. ארגונים נוספים כמו "נט"ל", המרכז הישראלי לטראומה ולחוסן נפשי, דיווחו על עליות דרמטיות עוד יותר בפניות. לפי ד"ר שירי דניאלס, המנהלת הלאומית של "עירא", חיילים פונים כיום יותר בעקבות דיכאון ומצוקה רגשית קשה, בניגוד לשלבים הראשונים של המלחמה שבהם בלטו תסמיני פחד וטראומה.
המאמר מציין גם גורמים ייחודיים לישראל ולמלחמה הזו, שמובילים לפגיעה נוספת במוטיבציה של חיילי המילואים. אחד הגורמים המרכזיים הוא תחושת חוסר השוויון בגיוס, בעיקר בקרב החרדים. בית המשפט העליון פסק כי על המדינה להתחיל לגייס את החרדים, אך בפועל, מתוך כ-80 אלף חרדים שמסוגלים להתגייס, רק מאות בודדות אכן עושים זאת. במקביל, הממשלה פועלת במרץ לחקיקת חוק שיבטיח פטור קבוע מרובם.
לבסוף, מציין המאמר את תחושת חוסר המטרה שמאפיינת את המלחמה בעזה. חיילי מילואים רבים אינם בטוחים עוד מהי המטרה שלשמה הם נלחמים. אחד החיילים סיפר: "יש תחושה כללית שהמבנה לא מחזיק, שהמשמעת אינה כפי שהיא צריכה להיות, ושאין תכנית מסודרת ליום שאחרי. זה לא ברור מה בדיוק אנחנו עושים".
המאמר מסכם באזהרה כי המשבר במוטיבציה וברוח הלאומית של ישראל, אם לא יטופל, עלול להותיר פצע עמוק במרקם החברתי והצבאי של המדינה לשנים ארוכות. "אם המלחמה תסתיים מחר, ישראל תזדקק לשנים לשקם את עצמה. אם תתחדש, הפגיעה במורל עלולה להיות בלתי הפיכה".
מקור: הארץ
סופר: אל-חנאדק