נתניהו בין הרצון לרצות את טראמפ לבין הלחצים של בן גביר וסמוטריץ'

עם ניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארצות הברית, רואה ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, הזדמנות נדירה לשנות את פני המזרח התיכון באופן יסודי. הוא וחברי ממשלתו מאמינים כי חזרתו של טראמפ לבית הלבן תספק תמיכה בלתי מותנית לישראל, שתאפשר לה לממש תוכניות מרחיקות לכת. 

החזון של נתניהו כולל חיסול האיום הגרעיני של איראן, נטרול השפעת שליחיה בעיראק, סוריה ותימן, וכן הטלת שליטה ביטחונית נרחבת על צפון רצועת עזה. בנוסף, הוא מקווה להביא לסיום סופי של פתרון שתי המדינות ולקדם את תהליך הנורמליזציה עם סעודיה ומדינות המפרץ. נתניהו מתבסס על קשריו האישיים עם טראמפ ועל הנכונות שהפגין בעבר לתמוך במדיניות ישראלית אגרסיבית.

אף שהתוכניות הללו נראות מושכות, המאמר של מגזין פוריין אפיירס, שתרגומו פורסם באתר "אל-חנאדק", מצביע על כך שהן לוקות באשליה.  
הסיבות לכך רבות:  
תוצאות צבאיות ללא פתרונות מדיניים: ניצחונות טקטיים בשדה הקרב אינם מבטיחים ביטחון ארוך טווח, במיוחד בהיעדר פתרונות מדיניים.  
מלחמות רב-חזיתיות: ישראל עלולה למצוא עצמה שקועה בעימותים מתמשכים בעזה ובלבנון, שתגרור אחריות כבדה על אוכלוסיות מקומיות.  
אי-אמינותו של טראמפ: למרות הציפיות הגבוהות, טראמפ ידוע בהתנהלותו הבלתי צפויה, מה שעלול להותיר את ישראל מבודדת אם המצב יסתבך.  
התנגדות עולמית ואזורית: ישראל לא תוכל להשיג נורמליזציה מלאה עם מדינות ערביות כמו סעודיה כל עוד ממשלתה הימנית הקיצונית ממשיכה להתעלם מהשגת פתרון מדיני עם הפלסטינים.

נתניהו נתון ללחצים מבית, במיוחד מצד שותפיו לקואליציה, בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר, שדורשים להעמיק את השליטה הישראלית ביהודה ושומרון ובחלקים מעזה. הקיצוניות שלהם מגבילה את חופש הפעולה המדיני של נתניהו ומקשה עליו להיענות לדרישות בינלאומיות להקלות בפלסטינים.  

בזמן שטראמפ עשוי לדרוש מישראל להפסיק את מעשי האיבה בעזה ובלבנון במהירות, נתניהו יתקשה לתמרן בין רצונו לשמר את הקואליציה לבין הצורך ליישר קו עם ארצות הברית. בנוסף, ההתנגדות הקשה מצד מדינות ערב כמו סעודיה, המסרבות להתקרב לישראל ללא התקדמות מדינית עם הפלסטינים, תערער עוד יותר את חזונו.

נתניהו עומד בפני בחירה קשה: אם ימשיך לקדם מדיניות לוחמנית ולתמוך בחזון של "ניצחון מוחלט" על יריבי ישראל, הוא עלול להוביל את המדינה לעימותים ממושכים ולהגביר את הבידוד הבינלאומי. לעומת זאת, אם יאמץ גישה מתונה יותר, הוא ייאלץ להתמודד עם זעמם של שותפיו הקואליציוניים. כך או כך, ישראל צריכה להיערך לתקופה של חוסר יציבות.