מה הם טילי ATACMS האמריקאיים וכיצד אוקראינה עשויה להשתמש בהם?

משרד ההגנה הרוסי הודיע ב-20 בנובמבר 2024 כי כוחות אוקראיניים תקפו מתקן במחוז בריאנסק בגבול רוסיה באמצעות שישה טילים בליסטיים מדגם ATACMS מתוצרת אמריקאית. בכך אתגרו שלטונות קייב את הפדרציה הרוסית ואת החלטתו האחרונה של הנשיא ולדימיר פוטין להרחיב את מסגרת השימוש באופציה הגרעינית, כאשר השתמשו בטילים אמריקאים לתקיפת שטחים רוסיים. מהלך זה צפוי להחריף את המתיחות בין רוסיה למערב, בהובלת ארצות הברית.

הנשיא האמריקאי ג'וזף ביידן הוא שקיבל את ההחלטה לאפשר לאוקראינה להשתמש בטילי ATACMS ארוכי הטווח לתקיפת שטחים בעומק רוסיה. טילים אלה, שטווחם מגיע לכ-300 ק"מ, עשויים לאיים על ביטחונה של חצי האי קרים, מחוז קרסנודר ואף על פרברים מסוימים של מוסקבה. מהלך זה אילץ את מוסקבה לבצע שינויים בדוקטרינה הגרעינית שלה, דבר שעלול להוביל להסלמה משמעותית עד כדי מלחמת עולם שלישית.

מה הם טילי ATACMS האמריקאיים וכיצד אוקראינה עשויה להשתמש בהם נגד רוסיה?

נתונים טכניים על הטיל:

1. טיל בליסטי טקטי MGM-140 במהירות על-קולית, מתוצרת חברת "לוקהיד מרטין" (Lockheed Martin).
2. הטיל מופעל באמצעות דלק מוצק, אורכו 4 מטרים וקוטרו 610 מ"מ.
3. טווח מקסימלי של 300 ק"מ.
4. ניתן לשגר טילים אלה מפלטפורמות שיגור רקטות מדגם M270 וממערכת HIMARS.
5. מארז השיגור מכיל טיל בודד, אך מוסווה כך שייראה ככולל 6 טילים, בדומה לטילי MLRS, כדי להקשות על זיהוי הסוג.
6. קיימים מספר דגמים של הטיל, כגון: M39 Block I, ‏M39A1 Block I, ‏M48 QRU ו-M57 Block IA Unitary, הנבדלים ביניהם במערכות ההנחיה, משקל ראש הקרב, סוג המרעום והטווחים.
7. מהירות הטיל עולה על 3 מאך.
8. ראשי הקרב של הטילים נעים במשקל ובסוג:
   • M39 Block I: ‏950 פצצות M74 במשקל ראש קרב של 591 ק"ג, לטווח 25–165 ק"מ.
   • M39A1 Block I: ‏300 פצצות M74 במשקל 174 ק"ג, לטווח 70–300 ק"מ.
   • M48 QRU: ‏ראש קרב חד-חלקי מסוג WAU-23/B במשקל 214 ק"ג, לטווח 70–270 ק"מ.
   • M57 Block IA Unitary: ‏ראש קרב חד-חלקי מסוג WAU-23/B במשקל 214 ק"ג, לטווח 70–300 ק"מ.
9. עלות יחידת טיל M39 כ-1,476,000 דולר, בעוד שטיל M75 עולה כ-1,700,000 דולר.

כיצד אוקראינה עשויה לנצל טילים אלה?

שימוש באותם טילים מאפשר לאוקראינה יכולת לתקוף מטרות רוסיות מרוחקות ולשבש את לוגיסטיקת הכוחות הרוסיים:

1. פגיעה בלוגיסטיקה ובקווי אספקה: תקיפת מחסני אספקה, מסילות רכבת ומרכזי תחבורה כגון מריופול ומליטופול. בכך ניתן לסבך את מערך האספקה הרוסי.
2. נטרול מערכות הגנה אווירית: השמדת מערכות S-400 ו-S-300 סביב קרים וזפוריז'יה כדי לשפר את יכולות השליטה האווירית של אוקראינה.
3. תקיפת מרכזי פיקוד ושליטה: פגיעה במרכזי תקשורת ופקודות צבאיות רוסיים בעומק השטח.
4. פגיעה בתשתיות קבועות: השמדת גשרים, צמתים ומקורות אנרגיה התומכים במאמץ המלחמתי הרוסי, כדוגמת גשר מצר קרץ'.
5. תקיפת היכולות הימיות של רוסיה: פגיעה בנכסים ימיים רוסיים בנמלי סבסטופול ונובורוסיסק.
6. השפעה פסיכולוגית: יצירת הלם ברוסיה באמצעות תקיפות עומק, דבר שעשוי לשפר את המורל האוקראיני.

אתגרי השימוש:

1. יכולת הגנה רוסית גבוהה: מערכות הגנה מרובות שכבות, כמו S-400, עלולות ליירט את רוב הטילים, כפי שקרה בתקיפה האחרונה שבה יורטו 5 מתוך 6 טילים.
2. מלאי מוגבל: היצע הטילים מוגבל, במיוחד עם כניסתו לתפקיד של הנשיא האמריקאי הנבחר דונלד טראמפ, שהתחייב לצמצם את התמיכה באוקראינה.
3. סיכון להסלמה: תקיפות עומק ברוסיה עלולות לגרום לתגובה חריפה מהקרמלין, ואף להרחיב את הסכסוך לעימות ישיר עם נאט"ו.