ישראל שוקעת בעלויות כבדות כתוצאה ממלחמתה המתמשכת ברצועת עזה ובלבנון, מה שמאלץ אותה להפחית את השירותים החברתיים למינימום האפשרי ולהעלות מיסים בנוסף להלוואות נוספות. עיתון "אינדפנדנט" הבריטי מציין כי "העלויות הכספיות הכואבות מעוררות חשש בנוגע להשפעה ארוכת הטווח של הלחימה". בעיתון דווח, בתרגום אתר "אל-חנאדק", ש"ישראל עלולה לעמוד בפני ירידה בהשקעות והעלאות מיסים, בזמן שהמלחמה מכבידה על תקציבי הממשלה ומחייבת בחירות קשות בין תוכניות חברתיות לצבא".
בנוסף לאובדן הכבד בנפש ולסבל, המלחמה של ישראל מול חמאס וחיזבאללה הייתה יקרה מאוד, והעלויות הכלכליות הגבוהות באופן כואב מעוררות חששות לגבי ההשפעה ארוכת הטווח של הלחימה על כלכלת המדינה.
ההוצאות הצבאיות התנפחו, והצמיחה נעצרה, בעיקר באזורים המסוכנים על הגבול שפונו מתושביהם. כלכלנים טוענים שייתכן שישראל תעמוד בפני ירידה בהשקעות ועלייה במיסים, כאשר המלחמה מכבידה על תקציבי המדינה ומחייבת בחירה קשה בין השירותים החברתיים לבין הצבא.
עלייה בהוצאות הצבא
ממשלת ישראל מוציאה הרבה יותר על הצבא, מ-1.8 מיליארד דולר בחודש לפני שחמאס החל את הלחימה ב-7 באוקטובר 2023, לכ-4.7 מיליארד דולר עד סוף השנה שעברה, לפי מכון המחקר הבינלאומי לשלום בסטוקהולם (SIPRI).
הוצאות ישראל על הצבא עמדו על 27.5 מיליארד דולר בשנה שעברה, כשהיא ממוקמת במקום ה-15 בעולם אחרי פולין ולפני קנדה וספרד, מדינות עם אוכלוסייה גדולה יותר. ההוצאה הצבאית כאחוז מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) עמדה על 5.3%, בהשוואה ל-3.4% בארה"ב ול-1.5% בגרמניה. בהשוואה לאוקראינה, שהוציאה 37% מהתמ"ג שלה על המלחמה ברוסיה, ההוצאה של ישראל מתונה יותר.
פגיעה בצמיחה ובכוח העבודה
בשלושת החודשים שלאחר התקפת חמאס, התמ"ג של ישראל הצטמצם ב-5.6%, מה שהפך אותה לבעלת הביצועים הגרועים ביותר מבין 38 המדינות החברות בארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD), רובן מדינות עשירות.
הכלכלה התאוששה חלקית עם צמיחה של 4% בתחילת השנה, אך צמחה רק ב-0.2% ברבעון השני.
המלחמה גם גרמה נזק כבד לכלכלת עזה ההרוסה ממילא, כש-90% מתושביה נעקרו ממקומם ורוב כוח העבודה מובטל. כלכלת הגדה המערבית נפגעה קשות גם היא, כאשר עשרות אלפי פועלים פלסטינים איבדו את עבודתם בישראל לאחר 7 באוקטובר, ומחסומים ופשיטות צבאיות ישראליות פגעו בתנועה. לפי הבנק העולמי, כלכלת הגדה המערבית הצטמצמה ב-25% ברבעון הראשון.
ההשלכות על כלכלת ישראל
בישראל, המלחמה מטילה עומס כבד על הכלכלה. קריאות לגיוס והארכת השירות הצבאי מאיימות לצמצם את היצע העובדים. חששות ביטחוניים מונעים השקעות בעסקים חדשים, וההפרעות בטיסות הרחיקו תיירים, מה שפגע בתעשיית התיירות.
במקביל, הממשלה נושאת בעלויות של דיור לאלפי אנשים שנאלצו לעזוב את בתיהם בדרום בקרבת גבול עזה ובצפון תחת אש חיזבאללה.
החשש הגדול ביותר: מלחמה ממושכת
אחת הדאגות המרכזיות היא אופיו המתמשך של הסכסוך, שנמשך מעל שנה.
מקור: האינדפנדנט
סופר: אל-חנאדק