שבירת המונופול הגרעיני של ישראל

ב-5 בנובמבר 2023, עורר שר המורשת הישראלי עמי חי אליהו סערה גדולה לאחר שהצהיר בריאיון לרדיו "קול ברמה" הישראלי כי בעיניו הפצצת רצועת עזה בנשק גרעיני היא אחת מהאפשרויות הלגיטימיות. 

אליהו הוסיף כי אחת מהאפשרויות היא להטיל פצצה גרעינית על עזה, למרות שבמקרה כזה גם ערים ישראליות ייהרסו. בתשובה לשאלה על גורלם של כ-250 ישראלים שנשבו על ידי חמאס במלחמה, אם ישראל תתקוף את עזה בנשק גרעיני, אמר אליהו כי "חייהם אינם יקרים יותר מחייהם של החיילים הישראלים" שנהרגו במלחמה על עזה, אך "יש מחיר למלחמה שצריך לשלם", לדבריו.

הביקורת הבינלאומית הרחבה שהתקבלה לא נבעה רק מאכזריותו של ההצעה ומהאלימות שלה, אלא גם מהעובדה שהצהרה זו שברה את המדיניות הפנימית הוותיקה של ישראל בנוגע ל"עמימות הגרעינית".

מדיניות זו מתייחסת להסכמה הפוליטית בין ארצות הברית וישראל משנות ה-60 המאוחרות, לפיה ישראל לא תצהיר באופן פומבי על יכולותיה הגרעיניות, מה שאיפשר לה לשמור על מעמדה הצבאי המיוחד במערב אסיה תוך הימנעות מלחצים וביקורת בינלאומית המופנית בדרך כלל כלפי שמונה המדינות המוכרות כבעלות נשק גרעיני.

עם זאת, בשנת 2014 עוררה מדיניותה של ארצות הברית להגן על תכנית הגרעין הישראלית מחלוקת רבה, במיוחד משום שהיא סיבכה את המאמצים למנוע מאיראן לפתח נשק גרעיני, כמו גם את התכנון האמריקאי לאמנה אפשרית לאיסור נשק גרעיני בכל אזור המזרח התיכון.

למרות זאת, ישראל אימצה לאורך השנים מדיניות שנקראה "עמימות", שבה היא רומזת על קיומו של נשק גרעיני מבלי לאשר זאת בפומבי, מה שמאפשר להרתיע את אויביה מלתקוף תוך כדי עידוד מאמצים לפיתוח ארסנל גרעיני דומה.

אולם, לאור האפשרות שמדינה עוינת באזור תשבור את ההגמוניה הגרעינית של ישראל, ייתכן שנראה שינוי דרמטי במאזן הכוחות במערב אסיה ואתגר גדול למעמד הייחודי של ישראל