הקמת ברית צבאית בים סוף: האם זה יעצור את ההתקפות של תימן؟

עם ההסלמה במבצעים הצבאיים של תימן, חזר לדבר על הקמת ברית צבאית כדי להגן על ספינות הקשורות לישות הישראילית. ברית זו, אשר הוקמה בעבר ואשר ארצות הברית עשתה מאמצים כדי להכניס לתוקפה, לא עלתה על הנטל שהעיק על המדינות המעורבות באותה תקופה. בעוד שתימן ראתה במאמצים השונים כ"חסרי ערך", וושינגטון נאלצת להמשיך בדרך זו, להקל על המתח הישראלי מכישלונה להגיב לפגיעה בכוחותיה מחד, ולחזק את עצביהם של כמה משטרים ערביים לנקוט עמדות מוטות יותר לאור הפיצול שפגע בהם מאז אוקטובר 7.

וושינגטון החל לגייס את הצדדים כדי ליצור את הברית. הממשלה הסעודית בעדן הוזמנה להשתתף בקואליציה צבאית רב-לאומית נגד הפעולות הצבאיות של תימן בנסיכויות האדומות והערביות. בעוד שעדן ציינה את כוונתה להשתתף בברית, שתוקם בתמיכת סעודיה ואיחוד האמירויות, שאר המדינות תמוהות, בהתחשב בתוצאות ובתוצאות, לאור ההסלמה המתמשכת והמהירה של האירועים. נשאלת השאלה: האם ברית צבאית תצליח לעצור התקפות או לצמצם את השפעתן?

לפרק את הזירה בים האדום זה מסובך. הסתמכות על היכולת להגביל התנגשויות, אם יתרחשו, לאזור גיאוגרפי זה נידונה לכישלון. הברית, שהחלה להתגבש עם התגברות הלחימה בתימן וההתגייסות הערבית-בינלאומית נגד איראן, התגלתה כמוגבלת בהתמודדות עם כל "איום" כזה ברחבי בחריין והמפרץ. אף על פי ש"גרסה קודמת" דומה ביצעה תרגילים "להבטחת הביטחון הימי ולהגברת שיתוף הפעולה הימי האזורי", היא לא יכלה ליצור מצב של הרתעה מפני התקפות תימניות באופן ספציפי.

בניסיון לפרק את האופציות לפני הברית הצבאית, יש מספר אזהרות ופרדוקסים שהופכים את המאמצים האלה לפחות אפשריים:

לנהל סירות צבאיות לצד ספינות מסחריות. חולשתה של אפשרות זו היא שסירות אלה אינן מסוגלות להרתיע טיל הפוגע במכלית. אם המטרה היא למנוע את מעצרה של גלקסי לדר, אי תגובה לאזהרות תימן תחשוף אותה למטרה ולא למעצר, כמו במקרה של הספינה הנורבגית "Astrienda", שנשאה חומרים כימיים ופונה לנמל "אשדוד". הוסף לכך את הקשיים ביישום הצעה זו, מה שהופך אותה לבלתי הגיונית או מוגבלת.

לגייס משחתות גדולות וספינות מלחמה באזור זה ליירט טילים וצעדות. זה ייקח את האזור לשלב אחר, יחד עם הסירוב הסיני והרוסי להפוך את נתיבי הים לשדה קרב או לשים אותם בחוסר ודאות.

סעודיה ואיחוד האמירויות לקחו על עצמן את משימת ההרתעה. זו אזהרה רבה. שני הצדדים רוצים לשמור על רגיעה באזור זה, לאחר 8 שנים של הפצצות הדדיות שהשפיעו על שתי המדינות. ריאד עשויה לקרוא את הדחיפה לאפשרות זו כהתערבות אמריקאית.

מצד שני, כל ניסיון להרתיע מבצעים צבאיים תימנים, אפילו ברמות דיפלומטיות שונות, הוא צנעא הכוחות המזוינים מתמקדים בניקוז וושינגטון ותל אביב במאמץ, בזמן ובעלויות. במיוחד מאחר שבנק היעדים האמריקאים-ישראלים באזור זה (ים סוף – באב אל-מנדב – איים תימנים – בסיסים צבאיים באריתריאה ובמדינות אפריקה השכנות) עשיר ועשיר, וכל טכנולוגיה צבאית לא תוכל לכסות את כל השטח השרוע.

המנהל המייסד של מרכז המחקר חיפה למדיניות ואסטרטגיה ימית באוניברסיטת חיפה וסגן ראש המבצעים לשעבר בחיל הים, פרופ' שאול צ'ורב, אמר כי "החות'ים מהווים איום גדול על ישראל ואתגר אסטרטגי רחב עם השלכות גלובליות".

"יש כאן נתיב ספנות גדול, רבע מהסחר שלנו עם המזרח הרחוק, ובסופו של דבר החות'ים מאיימים על כל שרשרת האספקה הישראלית בים האדום". ישראל חייבת לגבש פתרון, בעצמה או בעזרת ארה"ב".

בהתייחסו לקואליציה הבינלאומית שפעם ארגנה מלחמה בפיראטיות מול חופי סומליה, אומר שורב כי הוא "פחות אופטימי לגבי ברית נגד החות'ים בים האדום. בעולם הספנות של היום, מבנה הבעלות על הספינות חלש במקרה הטוב, והמטען עצמו יכול להשתייך לחברות ברחבי העולם. אבל זה לא אומר שמדינות אחרות ימהרו לצדד בישראל: הן חושבות שרובן רואות במתקפות האלה בעיה של ישראל".