התלונות על המצור הימי מתגברות: תימן מנסה לחנוק את אילת!

לפי נתוני שירות המחקר של הקונגרס, התקפות תימן על מטרות בישראל התרחשו לפחות 53 פעמים, יחד עם למעלה מ-158 פעולות צבאיות נגד ספינות בים. בעקבות הודאות בכישלון "הקואליציה" שהוכרזה במניעת פיגועים אלו, שוקל מנכ"ל נמל אילת לפטר עובדים. הוא קבע שהאשמה אינה נעוצה בנמל, אלא בחולשתן של מדינות הקואליציה בהתמודדות עם החות'ים.

ההפסדים הכלכליים שחוותה ישראל היו גורם משמעותי להגברת המתיחות בתוך ההנהגה הישראלית ולהרחבת הפער בין הפלגים הפוליטיים. לצד הדרישות להיפרדות מתושבי יישובי הצפון שחשו מוזנחים, אנשי עסקים מהשורה הראשונה מתמודדים עם אתגרים גם בשל חוסר היכולת להגן על הפרויקטים שלהם מפני פיגועים או לבצע עסקים כרגיל בעקבות מבצע "מבול אל-אקצא" ב-7 באוקטובר.

בהקשר זה מסר מנכ"ל נמל אילת, גדעון גולבר, כי הנמל נסגר לחלוטין מזה שבעה חודשים ללא עבודה. כעת הוא שוקל פיטורים בשל היעדר הוראות לחופשה ללא תשלום בהסכם הקיבוצי, אך ישנה אפשרות לפיטורים שעשויה להיות הברירה היחידה.

הסביר שהאשמה אינה נעוצה בנמל, אלא בחולשתן של מדינות הקואליציה בטיפול בחות'ים. נושא זה מודגם בהערותיו של גולבר על העלויות העולות של סחורות המגיעות דרך הים האדום. הוא הדגיש את חשיבות ההתייחסות לנושא זה למרות המלחמה המתמשכת, מתוך הכרה בחוסר הפתרונות. גולבר הביעה נכונות לייעץ ללקוחות לשלם 100,000 דולר לחות'ים עבור רילוקיישן ואף לתרום למימון. הוא הוסיף כי המצב משאיר אותו ער בלילה, והוא מוכן לשלם אגרות למצרים עבור מעבר בתעלת סואץ או לחות'ים עבור מעבר באב אל-מנדב, במידת הצורך.

למרות השליטה הצבאית הישראלית המוטלת על כל המידע על היקף ההפסדים בחזיתות שונות, מאתגר להסתיר את ההפסדים הכלכליים ברמה זו, במיוחד בשל קשריהם לרשת ספקים רחבה.

עם זאת, לתקיפות התימנים, שהוכיחו את יעילותן בחודשים האחרונים, הייתה השפעה ישירה על עלות התחבורה הימית ממזרח אסיה לישות. הדבר החמיר בסופו של דבר את המשבר בנמל אילת. ליבואני הרכב הישראליים נמסר מחברת הספנות "אללוב", המייצגת את גרימלדי בישראל, כי החל מה-15 ביוני תהיה עליית מחירים משמעותית להובלת כלי רכב וציוד נייד באוניות ייעודיות מאירופה לישראל.

הדבר מיוחס גם לעלייה משמעותית של כ-200% ב"עמלות הנוספות בגין סיכונים הכרוכים במלחמה", המסתכמים כיום ב-40% מערך המשלוח.

גדעון גולבר, מנכ"ל נמל אילת, ציין כי בעוד נמלי ישראל אחרים מטפלים במשלוחים מהים האדום, באילת יש ציוד לוגיסטי וכוח אדם לא בשימוש. הוא הזהיר כי אם הסכסוך בין ישראל לחיזבאללה יסלים בצפון, וישפיע על נמלי הים התיכון, זה עלול להוות איום לאומי. גולבר גם הביע דאגה מניסיונותיהם של החות'ים לפגוע באילת ובכלכלתה.

גולבר מסביר כי העלייה החדה במחירי המשלוחים הנעים לעבר ישראל נובעת מכך שספינות רבות נאלצו לשנות את מסלולן ברחבי אפריקה כדי להימנע מהתקפות החות'ים ליד חופי תימן. הסחה זו מוסיפה זמן ועלויות למשלוחים, וכתוצאה מכך מגדילה את הסיכון להתקפות מאזורים אחרים, כמו החוף הדרומי של אפריקה או מצר גיברלטר.

מה שמסבך עוד יותר את המשבר הוא הקשר שלו לשורש הסכסוך והשפעתו מעבר למיקום גיאוגרפי ספציפי. ריצ'רד חוסי, יועץ מנוסה באבטחה ימית ומנכ"ל חברת ייעוץ הספנות הבינלאומית "וויפטרין", מדגיש כי נמלים כמו חיפה ואשדוד נמצאים בסיכון להתקפות טילים מצד חיזבאללה. הסלמה זו עלולה לשבש את נתיבי הסחר ולשנות את זרימת הסחורות, שכן לחיזבאללה יש יכולות המהוות איום על פעולות ימיות, כולל טילים נגד ספינות וטקטיקות של סירות קטנות.

עם הרחבת אזור היעד שיזמו הכוחות המזוינים של תימן בשלב הרביעי, שכולל כעת את הים התיכון, מביע האס דאגה לגבי היכולות של צנעא ובעלי בריתה האזוריים, כמו חיזבאללה. נטען כי חיזבאללה קיבל מבעלי בריתו אמצעי לחימה מתקדמים, לרבות טילים נגד ספינות, המהווים איום פוטנציאלי על הספנות המסחרית בים התיכון. בעוד חמאס מתמקד כיום בהתקפות רקטות ובפעולות מנהרות, הסבירות שהם ירחבו את הטקטיקה שלהם לאיומים ימיים נחשבת נמוכה.

חששות אלו מתעוררים במקביל לכך שגורמים אירופאים ואמריקאים מכירים במגבלות ההתקפות שביצעה "הקואליציה". לדברי אליזבת קנדל, מומחית לענייני המזרח התיכון ונשיאת מכללת גירטון באוניברסיטת הרווארד, ההסלמה במתקפות החות'ים מעידה על כך שהתקיפות האוויריות האמריקאיות והבריטיות נגד מטרות חות'יות לא הצליחו עד כה ולא השיגו את היעילות הרצויה. הגמישות והאופי הבלתי צפוי של הסכסוך בים סוף פועלים לטובת החות'ים, ומאפשרים להם לנצל את המצב לטובתם. למרות כשלונות אפשריים בפיתוח הנשק שלהם, הם פשוט צריכים להתמיד.