11:38 זמן קודס הכבושה
כיום ידוע ברבים שמוחמד דחלאן, מנהיג הפלג הרפורמיסטי בתנועת הפתח, המשמש כיועץ לנשיא האמירויות, מוחמד בן זאיד, מיקם את עצמו בצורה עדינה כשליט פוטנציאלי של רצועת עזה במקום של סמכות חמאס ומחמוד עבאס. למרות הכחשותיו החוזרות ונשנות, דחלאן מקדם את עצמו באופן פעיל כמועמד להנהגה בעזה.
ועם הצטברות של אינדיקטורים ומידע רבים בנוגע למעורבות האמירית בתוקפנות האמריקנית-ישראלית על רצועת עזה, כמו גם התערבותה של אבו דאבי בנושאים שונים הקשורים אליהם, בעיקר באמצעות מימון מלחמת ישראל בכ-8 מיליארד דולר, אנו יכולים להסיק שדחלאן הוא בסך הכל פיון של תרודה מוחמד בן זאיד (יחד עם הממשל האמריקאי והישות הזמנית) כדי להשיג שליטה על המגזר לאחר סיום הקרב. כמה מקורות בתקשורת דיווחו כי התמיכה הפיננסית האחרונה של האמירויות במצרים בכ-35 מיליארד דולר היא חלק מהמאמץ שלהם לבסס תפקיד עתידי ברצועת עזה.
כתוצאה מכך, מאז השבועות הראשונים שלאחר תחילת קרב חרבות הברזל, ניסה דחלאן לשפר את הנראות התקשורתית שלו על ידי יצירת קשר עם כלי תקשורת ערביים ובינלאומיים רבים, כולל ערוצי טלוויזיה, עיתונים ומגזינים. מטרתו הייתה להציג את עצמו כמוכשר למילוי תפקיד זה.
הפרויקט נחשף על ידי הניו יורק טיימס.
במהלך ראיון לעיתון האמריקאי בניו יורק שכותרתו "הגלות הפלסטינית תומכת בחזון הערבי לעזה", דחלאן התווה תוכנית שנתמכה על ידי מדינות ערב (כולל מצרים, האמירויות וסעודיה). תוכנית זו כוללת העברת השלטון של ישראל וחמאס למנהיג פלסטיני חדש ועצמאי שיבנה מחדש את עזה בתמיכת כוח ערבי לשמירה על שלום. למרות האתגרים המשמעותיים, דחלאן הצהיר כי מנהיגי שלוש המדינות הללו מוכנים לסייע במאמצים להקמת מדינה פלסטינית.
דחלאן הוא מהנדס בנמל הזמני האמריקאי.
לפי רשות השידור הציבורית (מקאן), האמירויות אחראיות על פרויקט הנמל האמריקני הזמני בעזה. פרויקט זה הוא חלק מהיוזמה הקפריסאית "אמלתיאה", המתווה את תהליך הסיוע בשילוח מקפריסין לעזה דרך הים, לאחר בדיקה של הישות הכובשת. "מקאן" חשף כי מוחמד דחלאן הוא המהנדס המפקח על הפעולה הזו. הם טענו כי דחלאן שיתף פעולה עם חמאס כדי להקל על העברת הסיוע ההומניטרי מקפריסין, לאחר פגישה שנערכה לאחרונה עם מנהיגי התנועה בבירת קטאר, דוחה.
בהקשר זה, מקורות פלסטינים ציינו כי מעורבותו של דחלאן בחלוקת הסיוע לעזה, בשיתוף עם פלגי ההתנגדות, משמשת אמצעי תקשורת מכריע עם כוחות הכיבוש, המצרים והרשויות הבינלאומיות האחראיות על העברת סיוע ממקורות שונים.
ובחינה חוזרת של תוכנית הנמל הזמנית, הפרויקט הזה כולל סיכונים רבים, למרות הפוטנציאל שלו להקל על אספקת הסיוע. זיהיתי והדגשתי את הסיכונים הללו.
הכיבוש ישיג שליטה על הסיוע הנכנס לרצועה דרך כל כניסות היבשה, הים והאוויריות, לרבות נפילות אוויר, ובכך יגדיל את יכולתו להטיל תנאים. שליטה זו עשויה להימשך עד לשלב השיקום שלאחר הפסקת האש.
כמות הסיוע שניתן להעביר דרך הרציף הזמני הזה אינה דומה למה שניתן להעביר דרך מעבר היבשתי של רפיח.
סופר: חדר העריכה
