יום רביעי 17 ינואר , 2024 09:06

ציר פילדלפיה: המתיחות בין סיסי לישראל גוברת

ציר פילדלפיה הוא רצועת גבול חיץ המפרידה בין השטחים הפלסטיניים של רצועת עזה לחצי האי סיני. הוא משמש כאזור ביטחוני אסטרטגי, הנשלט על ידי הסכם דו-צדדי בין מצרים לישות הכיבוש הישראלית. השליטה באזור זה שנויה במחלוקת על ידי שלושה גורמים: "ישראל", מצרים וההתנגדות הפלסטינית. ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מדגיש בעקביות את רצונו לקבל שליטה על ציר הגבול בפילדלפיה, בטענה כי יש צורך לחסל את תנועת "חמאס". מנגד, קהיר טוענת כי יש לה שליטה מלאה על גבולותיה ומתנגדת לנוכחות של כוחות ישראליים כלשהם בציר. מצרים סבורה שאין לישראל זכות להפר את הסדרי הביטחון הקיימים ללא אישורה, כפי שהוסכם בהסכמים החתומים בין שני הצדדים.

מערכת היחסים בין מצרים לישראל

היחסים בין מצרים לישראל משתפרים, אם כי עשוי להיות פוטנציאל להסלמה מילולית בעתיד. קהיר מתמקדת כיום בהבנת ההשפעה של האשמות שהועלו על ידי הישות בבית הדין הבינלאומי לצדק. האשמות אלו מחייבות את מצרים באחריות מלאה לאי מתן סיוע לרצועת עזה, מה שהוביל לביקורת נגד המשטר המצרי. בינתיים, בנימין נתניהו לוחץ בעקביות על נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי לקחת חלק פעיל יותר במאבק נגד חמאס, מה שגורם למבוכה.

בהקשר זה פורסם בעיתון האמריקני "וול סטריט ג'ורנל" מאמר שכותרתו "ישראל מתכננת משימה מסוכנת לשליטה בגבול האחרון בעזה שאינה שולטת בו". בכתבה צוין כי ישראל הודיעה למצרים על תוכניתה לבצע מבצע צבאי על מנת להשיג שליטה על גבול רצועת עזה עם מצרים, תוך התייחסות ספציפית לציר פילדלפיה. עוד נכתב כי המבצע הצבאי הזה שתוכנן על ידי ישראל יהיה "מורכב מבחינה צבאית" בשל מיקום הגבול עם מצרים ונוכחותם של למעלה ממיליון עקורים פלסטינים באזור.

השליטה בציר פילדלפיה הייתה ההחלטה שהתקבלה

כוונות אלו, שעליהן הכריז בעבר ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בסוף דצמבר, אינן חדשות. הוא הביע את רצונו לקבל שליטה על ציר הגבול בפילדלפיה בין עזה למצרים באותה עת. נתניהו הדגיש כי חשוב שישראל תוודא שעזה לא תהווה איום והתעקש שציר פילדלפיה יהיה בשליטה ישראלית ודחה כל אפשרות אחרת. הוא חזר על חשיבות השליטה בציר במסיבת העיתונאים האחרונה שלו בשבת. לדבריו, ציר פילדלפיה משמש מסלול של תנועת חמאס לקבלת נשק, ולדעתו יש לסגור אותו. למרות שטרם התקבלה החלטה בעניין זה, נראה כי הוא נחוש לבצעה. עם זאת, העיכוב בפעולה קשור לאתגר הפוליטי שהיא מציבה בפני מצרים.

הלחץ על סיסי גובר, וגם החששות של קהיר מהתפשטות המלחמה לשטחה הולכים וגוברים. קיימת אפשרות לעקירה של מספר רב של פלסטינים לסיני אם הסגר יחמיר. זהו תרחיש שמצרים מנסה להימנע ממנו מאז תחילת המלחמה. בתגובה לחששות אלו, מסר אחמד אבו זייד, דובר משרד החוץ המצרי, כי למצרים יש שליטה מלאה בגבולותיה וכל דיון בעניין זה ייבחן בקפידה וייענה בעמדות ברורות. גם מצרים תגברה את כוחותיה לאחר ההתקפות הישראליות על ציר פילדלפיה. עם עקורים רבים לכיוון רפיח ואזורי הגבול, מצרים הגבירה את המחסומים וביצרה את הסביבה של מגדלי שמירה ואתרים צבאיים באזור החיץ.לגורמים רשמיים ישראלים היו ציפיות גבוהות מסיסי בתחילת המלחמה, בתקווה שמצרים תכיל לצמיתות או זמנית את העקורים הפלסטינים מעזה. עם זאת, סיסי דחה מכל וכל את התוכנית הזו, למרות לחץ פוליטי ותמריצים כספיים. המשך הצעות אלה יסכן את נשיאותו, במיוחד בהתחשב בלחצים הכלכליים שעומדים בפני העם המצרי.

בהצהרותיו של נתניהו חסרו פרטים ספציפיים לגבי התעקשותו לשלוט בציר. עם זאת, הוא הדגיש כי ללא אמצעי זה, ישראל לא תוכל לחסל את תנועת חמאס. הדבר מצביע על כך שהמטרה קשורה קשר הדוק להחמרת המצור על עזה והפרדתה משטח מצרים. צבא הכיבוש הישראלי רואה כעת בקו פילדלפיה את אחד הדאגות והגורמים שלו באסטרטגיה הצבאית שלו לקרב. יתר על כן, נתניהו משתמש באופן עקבי בציר פילדלפיה כדי להפעיל לחץ על סיסי בכל עת שאפשר. חשוב לציין שמאז תחילתו של קרב שיטפונות אל-אקצא, דעת הקהל הערבית קראה לפתיחת המעבר ולניצול הזדמנות היסטורית זו לביסוס מציאות חדשה, המאפשרת סיוע נוסף להיכנס לעזה מבלי להידרש לישראלים. 


סופר: חדר העריכה




לוח שנה