התביעה של דרום אפריקה נגד ישראל: ציפיות והשלכות

המלחמה בעזה הגיעה כעת לבית הדין הבינלאומי לצדק, שכן דרום אפריקה הגישה לאחרונה בקשה להגשת תיק נגד ישראל. דרום אפריקה מאמינה כי פעולותיה של ישראל בעזה נוגדות את אחריותה המפורטת באמנה למניעת וענישה של פשע רצח עם. זה כולל האשמות על ביצוע רצח עם נגד הפלסטינים בעזה או אי מניעתו, כולל אי ​​מעצר של בכירים ישראלים מרכזיים ואנשים אחרים שהסיתו לרצח עם. התלונה גם קוראת לכמה "צעדים זמניים", כמו הפסקה מיידית של הפעולות הצבאיות בעזה.

מהן הציפיות וההשלכות הקשורות לתביעה שהוגשה?
פחות משבוע לאחר הגשת בקשתה של דרום אפריקה, הודיע ​​בית המשפט כי יערוך דיונים פומביים בימים חמישי ושישי (11 ו-12 בינואר) בנוגע לבקשה לאמצעי ביניים. בהמשך יקבע בית המשפט אם לאכוף צעדים זמניים, תהליך שעשוי להימשך מספר שבועות או חודשים.

בהחלטתו על האמצעים הזמניים, בית המשפט יעריך אם יש לו סמכות שיפוט מקורית, הכוללת הערכה אם בקשתה של דרום אפריקה מבוססת על זכויות וחובות האמנה שנחשבות "סבירות". בנוסף, בית המשפט יבחן אם קיים קשר חזק בין הצעדים המבוקשת על ידי דרום אפריקה לבין הזכויות הזקוקות להגנה. יתרה מכך, בית המשפט יתחשב גם אם קיימת אפשרות של נזק בלתי הפיך ודחיפות, ששניהם עשויים להסתפק בקלות בנסיבות אלה.

ההשלכות האפשריות של המקרה

המהלך שביצעה דרום אפריקה הביא להגברת תשומת הלב בטענות לפיהן ההתערבות הצבאית הישראלית בעזה היא הפרה ברורה של החוק הבינלאומי, במיוחד התקנות המפורטות באמנת רצח העם.

המקרה הדרום אפריקאי קשור בעקיפין לתביעה המקומית הזו, שקשה לתפוס אותה במקרה הטוב, אבל היא עשויה לתמוך בטענות העיקריות של התביעה האמריקאית (באמצע נובמבר, ה-CCR) שהוגשה לבית המשפט המחוזי בארה"ב, שם היו טיעונים דומים. 

ההשלכות על דיני זכויות האדם ועל בית הדין הבינלאומי לצדק גם הן רחבות יותר. אם בית הדין הבינלאומי יתיר את התיק להתנהל, זה יחזק את מעמדו כמכשיר חדש ומשמעותי באכיפת דיני זכויות האדם הבינלאומיים לכולם.

התיק עלול להעמיד את בית המשפט בעיצומם של סכסוכים משפטיים ופוליטיים מורכבים, שעלולים להוות סיכונים לבית המשפט עצמו. עם זאת, זה יכול להועיל גם שכן הוא יביא את הוויכוחים השנויים במחלוקת על חוקיות העבודה למסגרת משפטית, שבה הטיעונים ייבחנו על ידי בית המשפט. בתורו, אז יבהיר בית המשפט את סמכותו המשפטית לעולם, במקום להחמיר את האשמות הציבוריות והאשמות הנגדיות. בסופו של דבר, זה מתיישב עם המטרה של הקמת מערכת משפטית בינלאומית אמינה ויעילה.

אם נתעלם מהאפשרות ש"ישראל" תציית לכל צו מבית הדין הבינלאומי לשנות את הטקטיקה הצבאית שלו ולהפסיק כל מעשה הנחשב כרצח עם, הפגיעה הפוטנציאלית במוניטין של "ישראל" הנובעת מפסיקה זו תהיה משמעותית. זה עלול להוביל לתנועה בינלאומית חזקה יותר נגד "ישראל" ומדיניותה ושיטותיה, להשפיע ישירות על המערכה הצבאית שלה ועל היחסים הבינלאומיים. בנוסף, העובדה ש"ישראל" בחרה להגן על עצמה בפני בית הדין הבינלאומי, בחסות האו"ם, וחתומה על אמנת רצח העם, מאתגרת עבורם להתעלם מכל תוצאה הסותרת את בחירותיהם. . לפיכך, החלטה זו של ישראל מהווה סיכון משמעותי.

דרום אפריקה הציגה תביעה מקיפה ומנומקת בת 80 עמודים לבית הדין הבינלאומי לצדק. הטענה מתייחסת בהרחבה לבכירי האו"ם ולדיווחים שלהם, ומתמקדת באופן עקבי במטרה העיקרית של הדגמת "כוונת ישראל לבצע רצח עם". יתרה מזאת, עורכי הדין המייצגים את דרום אפריקה בהאג הם מהשורה הראשונה, כאשר חלק ניכר מהטיעונים שלהם נובעים מפסיקת בית הדין הבינלאומי לצדק על צעדי ביניים בתיק גמביה נגד מיאנמר ב-2020.