השהיד ויסאם חסן טאוויל

הוא לא קיבל את מדליית הקדושים במהלך מבצע סאג'ד ב-1999 למרות שנפצע קשה באותה תקופה. עם זאת, הוא נועד למסע ארוך בהתנגדות, המקיף את כל תחומיה ​​. כתוצאה מכך, מעשה הריגתו של ישראל לא יביא להישג כלשהו, ​​שכן הוא מתיישב עם שאיפותיו של מנהיג השהידים ויסאם טביל להשיג מות קדושים בשדה הקרב.

מהו המידע החשוב והבולט ביותר על מצעדו של השהיד ויסאם חסן טאוויל, המכונה גם "חאג' ג'וואד"?

נולד בעיר חירבה סלאם שבדרום לבנון ב-20 בספטמבר 1975, אדם זה נשוי ואב לארבעה ילדים.

הוא אח לשני חללים בהתנגדות האסלאמית: קאסם, שנרצח במהלך אירועי "צריף פתחאללה" הידועים בשבת/פברואר 1987, ושייח' פאדי, שנרצח במהלך מבצע "בדר הגדול" נגד צבא הכיבוש הישראלי. יתר על כן, הוא גם דודם של שני אנוסים: מוחמד האני טאוויל, שנרצח בעת שנלחם להגנת סוריה, וחוסין האני טאוויל, שנרצח "בדרך לירושלים".

ויסאם הפך לחבר בהתנגדות ב-1989.

השתתפתי במספר רב של מבצעי התנגדות אסלאמית, במיוחד הבולטים שבהם, שהובילו לשחרור הדרום בשנת 2000.

לאחר התוקפנות הישראלית נגד לבנון באפריל 1996, הוא קיבל את החובה לבצע סיור באזור אל-תופה, שם הסתנן לרצועה הכבושה כדי לאסוף מידע על העמדות והכוחות הישראליים. מאוחר יותר הוא קיבל את השליטה על הציר לפרק זמן מסוים.

הוא סבל מפציעה קשה בצוואר בעת שהשתתף במבצע ההשתטחות המיוחד ב-1999.

לאחר שחרור הדרום במאי 2000, הוא היה מעורב במבצעים ספציפיים שכוונו לעמדות של צבא הכיבוש הישראלי בחוות שבעא הלבנוניות הכבושים. בנוסף, הוא השתתף במבצע השבי (המכונה ההבטחה האמיתית) בשנת 2006 ובמלחמת תמוז/יוליו שלאחר מכן.

סיימתי קורסים צבאיים רבים והתקדמתי בשלבים שונים של אימונים צבאיים, והגעתי לרמות הגבוהות ביותר.

הוא תרם תרומה משמעותית ויעילה לביסוס והשבחת מערך האימון בהתנגדות. בנוסף, הוא מילא תפקיד מכריע בצמיחת ההתנגדות לאחר 2006 והשתתף באופן פעיל ביצירת תוכניות הקשורות לפיתוח שטח. יתרה מכך, הוא הקל על העברת הניסיון של חיזבאללה להתנגדות הפלסטינית.

הוא ליווה חללים ומנהיגים רבים בהתנגדות, ביניהם חג' עמאד מוגניה "ריזוואן", סעיד מוסטפא בדר אלדין "ג'ו אל-פקאר", חאג' אבו מוחמד סלמאן אל-קוליג'ם, חאג' מוחמד עיסא "אבו עיסא אל-קוליג'ם", חאג' חאתם חמאדה "עלא אל-ג'ווי", חאג' עלי פיאד "עלא אל-בוסנה", חאלד באזי "קאסים", מוחמד קאנסו "סג'יד אל-דואר", חאג' מוחמד סרוואר "ג'יהאד" ואחרים.

הוא מוכר בקרב חוגי הנהגת ההתנגדות כאדם בעל ידע בתחום ומומחה על כל נבכיו. מבחינת אמונותיו הרוחניות, הוא הדגיש בעקביות את משמעות הענווה והזהיר מפני יהירות ופינוק עצמי. הדבר ניכר במכתב שחיבר ב-19 באוקטובר 2021.

עם תחילת המלחמה העולמית בסוריה, הוא התגלה כאחד ממנהיגי ההתנגדות, והשתתף באופן פעיל במשימה להתעמת עם ארגוני טרור. הוא הוביל בהצלחה פעולות ממוקדות רבות נגד ארגונים אלה, אשר תרמו רבות לשחרור השני. בנוסף, הוא קיבל על עצמו את האחריות לפיקוד המבצעים בסוריה, כשהוא פועל בהדרכתו של המפקד המנוח מוסטפא בדר א-דין. לפני מות הקדושים שלו, זכתה ג'וואד לשבת מימינו של סעיד זולפיקר במהלך מושב מנהיגות. יתר על כן, תחת הנהגתו המוערכת של הגנרל חאג' קאסם סולימאני המנוח, חאג' ג'וואד נטל על עצמו תפקיד מכריע בפעולות צבאיות באזור באדיה הסורי.

הוא תרם תרומה לשחרור עיראק מארגון הטרור הווהאבי דאעש בסיוע הגיוס העממי וסיעות ההתנגדות העיראקית.

לאחר הניצחון על דאעש ב-2018, חאג' "ג'וואד" חזר ללבנון כדי לקבל על עצמו תפקידים בסיסיים ומכריעים במאבק נגד האויב הישראלי. תחומי האחריות שלו כללו הדרכה, אסטרטגיה ופיקוח על ביצוע משימות משמעותיות.

לאחר תחילת קרב הסערה אל-אקצא ב-7 באוקטובר 2023, הוא עמד בראש פעולות רבות שמטרתן עמדות והיערכות של צבא הכיבוש הישראלי לאורך גבול לבנון-פלסטיני, בסולידריות עם העם הפלסטיני ברצועת עזה. בתמיכה בהתנגדותם. הוא היה עד באופן אישי לאירועים בשטח וביקר לעתים קרובות בנקודה הקרובה ביותר לגבולות ארץ ישראל הכבושה.

מספר פעמים, הוד מעלתו חסן נסראללה, מזכ"ל חיזבאללה, קיבל הודעה.

הוא היה יעד לחיסול ישראלי במשך שנים רבות, כאשר הארגון ניסה להרוג אותו במספר הזדמנויות.

הוא נרצח בבוקר יום שני, 8 בינואר 2024, על ידי הצבא הישראלי כשתקפו את מכוניתו באזור "אלדבאשה" בעיירה חירבה סאלם - דרום לבנון.

בראיון לערוץ 14 הודה שר החוץ ישראל כץ כי הישות אחראית לרצח השהיד טבילו.

העיתון הישראלי "ידיעות אחרנות" התייחס אליו כ"מוחמד אל-דייף" בתוך חיזבאללה וטען כי הוא ממלא את תפקיד המפקד בכוח המובחר המיוחד של רדואן. לפי העיתון, הוא היה אחראי לכאורה על מבצע "מג'דו" בחודש מרץ של השנה הקודמת, שהיה על פי החשד משימת ביטחון מתוחכמת שבוצע על ידי חיזבאללה באמצעות הנחת מטען חבלה בפלסטין הכבושה.

הוא ניהל את משימת לכידת חיזבאללה הראשונית בחוות שיבע הכבושים ב-7 באוקטובר 2000, וכתוצאה מכך נלכדו חיילי ההנדסה הקרבית עדי אביטן, בני אברהם ועומר סעיד. כמו כן, הוא תיזמן את מבצע הלכידה שלאחר מכן בשכונת חלת ורדה ליד איטה שעב ב-12 ביולי 2006, שהוביל ללכידתם של החיילים אהוד גולדפאסר ואלדד רגב.

בנוגע לערוץ "אל חדת'" הסעודי, נטען כי הוא השתלט על יחידת חי"ר המכונה "יחידה 800" הפרוסה בסוריה. בנוסף, הערוץ ציין כי במהלך החודש הקודם הוא לקח את האחריות על יחידה 122 השייכת לכוח רדואן.

כמה כלי חדשות ישראליים טענו כי הוא היה מעורב גם בחזית תימן, במיוחד במהלך התוקפנות הסעודית-אמריקאית נגד העם התימני, במיוחד בנוגע לשיגור הרקטות.