אבו נע’ים: המנהיג החדש של חמאס בעזה?

מדיה ישראלית החלה זה זמן מה, באופן מעורר חשד וחשש, להתמקד בדמותו של הקצין הבכיר בתנועת חמאס, האלוף תאופיק עבדאללה סלימאן אבו נע’ים, כמועמד אפשרי להנהגת התנועה ברצועת עזה – כמחליפו של יחיא סינוואר ושל ראש הלשכה המדינית הנוכחי של התנועה, ח’ליל אל‑חיה.

אבו נע’ים נחשב אחד ממנהיגיה ההיסטוריים של חמאס, מקורב לשייח’ אחמד יאסין, רעהו של סינוואר והאיש הביטחוני הקרוב אליו ביותר. לכן, באופן טבעי, הוא נמנה עם המועמדים הבולטים להנהגת חמאס ברצועה לאחר הסכם הפסקת האש, במיוחד בשל תכונותיו וניסיונו הרב לאורך שנות פעילותו, ובייחוד בהיבט הביטחוני — שניתן לשער שהוא כיום התחום המרכזי של חמאס לאחר השגת הסכם הפסקת האש.
מהם, אם כן, הנתונים הבולטים על המנהיג אבו נע’ים ותחנות הדרך החשובות במסלולו?

_נולד במחנה הפליטים אל‑בורייג’ ברצועת עזה בשנת 1962, ומשפחתו מקורה בעיר באר שבע, שישראל כבשה לפני שנעקרה לרצועה.
_בילדותו חווה את מלחמת 1967, ובהמשך סיפר לרופא צרפתי על זיכרונותיו מאותה מלחמה. למד באוניברסיטה האסלאמית בעזה, קיבל תואר ראשון בשַׁריעה, ובהמשך דוקטורט; שם פגש לראשונה את יחיא סינוואר.
_בשנת 1983 הצטרף לתא המקומי של תנועת האחים המוסלמים, והיה מתלמידיו של  אחמד יאסין.
_יחד עם סינוואר ורוחי מושתהא ייסד את מנגנון “מג’ד”, שהתמקד בהיבט הביטחוני של חמאס, ובייחוד במאבק במרגלים וברשתות הריגול של המודיעין הישראלי.
_נעצר בידי כוחות ישראל ב‑14 במאי 1989, וב‑1998 נגזר עליו מאסר עולם. הוא נחשב אז מאחד ממנהיגי האסירים של חמאס, כיהן כנציג במספר בתי כלא לאורך שנים רבות, ושם למד עברית. לפי טענות בתקשורת הישראלית, ניסה להימלט מהכלא יחד עם סינוואר אך לא הצליח.
_ישב במאסר 22 שנה, ושוחרר בשנת 2011 במסגרת עסקת “נאמני החירות” (עסקת שליט), לצד המנהיג השהיד יחיא סינוואר.
_לאחר שחרורו קיבל תואר מוסמך בתיאולוגיה אסלאמית.
_מילא שורה של תפקידים מנהליים בממשלת חמאס, בהם טיפול במשפחות השהידים והאסירים (במסגרת מוסד “וואעד”), קליטת פליטים פלסטינים ששבו מסוריה (לאחר פרוץ המלחמה שם), ותיאום עם ארגונים פלסטיניים נוספים. בדצמבר 2015 מונה למנכ״ל כוחות הביטחון הפנימיים ברצועת עזה, במקומו של האלוף צלאח א־דין אבו שורח. בתפקיד זה היה אחראי על ביטחון הפנים, המשטרה והמודיעין, עסק בחיזוק מערכי המשטרה, סיכול חדירות מודיעיניות, וצמצום פעילות של קבוצות המזוהות עם ארגון דאעש. הוא פיתח קשרים הדוקים עם המודיעין המצרי, במיוחד עם אחראי התיק הפלסטיני אחמד עבד אל‑ח’אלק. לפי גורמים שעקבו אחריו, הצליח אבו נע’ים להנהיג את מנגנוני הביטחון בתנאים קשים, במיוחד לאחר חיסולו של השהיד מאזן פקִּחה, כשהצליח לחשוף את רשת הסוכנים ולהגיע למתכנני ההתנקשות. הוא נלחם באלמנטים קיצוניים, חשף את קשריהם המודיעיניים, חיזק את היחסים עם מצרים, ופיקח על הכנת ויישום התכנית הביטחונית לפיוס הפלסטיני בשבועות האחרונים לפני יישומו. אבו נע’ים היה בין חברי המשלחות שנסעו פעמים רבות מקהיר לעזה לשיחות עם הנהגת המודיעין המצרי, ופיקח על הסדרי הביטחון בגבול.
_המשיך בתפקידו עד 2021, אז התפטר כדי להתמודד בבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית — שבוטלו לבסוף בידי יו״ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס.
_ניצל מניסיון התנקשות ביום שישי, 27 באוקטובר 2017, לאחר שמכוניתו פוצצה בזמן שפתח את דלתה, בצאתו מתפילת יום שישי במסגד אל‑אחסאן ליד גשר ואדי עזה בעיר א־זהראא במחנה א־נוסייראת שבמרכז הרצועה. הפיצוץ גרם לו לפציעות בינוניות.

עיתון ישראל היום תיאר אותו כמדינאי מנוסה, מנהיג חסר רחמים, תלמידו של השייח’ אחמד יאסין ומקורבו של יחיא סינוואר.

עוד נכתב כי אבו נע’ים רמז על מבצע “מבול אל‑אקצא” חודשים אחדים לפני שפרץ ב‑7 באוקטובר 2023, וכי עתה, לאחר חיסולם של מרבית מפקדי חמאס המדיניים והצבאיים, הוא עומד במבחן המשמעותי הראשון שלו.

באחת הפעילויות לתמיכה באסירים הפלסטינים בבתי הכלא בישראל, שנערכה במחנה אל‑בורייג’ ברצועה לפני מבול אל‑אקצא, אמר אבו נע’ים לקהל:
“חמאס מציב את האסירים בראש סדר העדיפויות שלו. הפסטיבל העממי הזה הוא תמיכה באחינו הכלואים, והמסר הוא ששחרורם הוא רק עניין של זמן.”

ובהקשר זה ניתן לומר כי חלק גדול מדבריו התממש לאחר שחרורם של כ‑4,000 אסירים פלסטינים בשלוש עסקאות חילופי שבויים, שכללו 255 אסירים ישראלים.

מאז פרוץ מבצע “מבול אל‑אקצא” ב‑7 באוקטובר 2023, לא הופיע אבו נע’ים באף ראיון או הצהרה פומבית — כשם שנהגו רוב מפקדי השטח של חמאס