חום בחירות בעיראק: מרוץ הבריתות והכרעת העתיד הפוליטי

החום הפוליטי בעיראק עולה, עם התקרבות הספירה לאחור לבחירות הפרלמנטריות הצפויות ב־11 בנובמבר הקרוב, בשל השפעתן על עיצוב המפה הפוליטית במדינה בארבע השנים הבאות. בחירות אלו הן שיקבעו את 329 חברי מועצת הנבחרים העיראקית, אשר תוטל עליהם האחריות לבחירת נשיא הרפובליקה ולהקמת הגוש הגדול הממנה את ראש הממשלה.

לוח הזמנים של הבחירות

 9-באוקטובר עד 7 בנובמבר: תחילתן וסיומן של הקמפיינים התעמולתיים למועמדים.

 9-בנובמבר: יום ההצבעה המיוחד.

 11-בנובמבר: יום ההצבעה הכללי.

 12-בנובמבר: פרסום התוצאות הראשוניות.

החוק הבחירות

הבחירות ייערכו לפי התיקון השלישי לחוק הבחירות משנת 2018, בשיטת הרשימה הפתוחה ובייצוג יחסי לישויות המשתתפות. המושבים יחושבו לפי שיטת "סן־לגו" המתוקנת, במסגרתה יחולקו הקולות שכל מפלגה קיבלה במספרים (1.7, אחר כך 3, אחר כך 5, 7 וכן הלאה). לאחר מכן, ייערך סידור של המספרים מן הגבוה לנמוך בהתאם למספר המושבים במחוז הבחירה, והמפלגה תזכה במספר מושבים התואם למספר התוצאות שהשיגה. המועמדים בעלי הקולות הגבוהים ביותר בכל ישות בחירות יזכו במושבים של אותה ישות בשיטת הרשימה הפתוחה.

המאפיינים הבולטים של ההשתתפות והתחרות

-נרשמו אצל ועדת הבחירות, בתקופת פתיחת ההרשמה, כ־70 בריתות בחירות.

-ראש הממשלה הנוכחי מוחמד שיאע א־סודאני שואף לזכות בקדנציה נוספת. לשם כך הוא משתתף בבחירות הנוכחיות כמנהיג קואליציה רחבה בשם "ברית השיקום והפיתוח", הכוללת את תנועת "אל־פרתין" בראשותו, תנועת "עאטאא'" בראשות ראש "אלחשד א־שעבי" פאלח אל־פיאד', "ג'ונד אל־אמאם" בראשות השר אחמד אלאסדי, "אבדהאע כרבלאא'" בראשות מושל כרבלאא' נאציף אלח'טאבי, "ברית אל־ווטאניה" בראשות איאד עלאווי, "תאג'מוע אג'יאלא" בראשות מוחמד אלציהוד, "ברית חולול" בראשות מוחמד צאחב אלדראג'י. כמו כן, כוללת הברית מפלגה סונית חדשה בראשות יועץ הנשיא לענייני המחוזות אנואר אלנדא, החותרת לזכות במושבים משלושה מחוזות סוניים: נינוא, צלאח א־דין ודיואליה, שבהם מורגשת פיצול פנימי של הכוחות הסוניים.

-כמידי שנה, תתמודד ברית "אלפתח" בראשות מנהיג "מנזמת בדר" האדי אלעאמירי.

-תנועת "עצאא'ב אהל אלחק" של השיח' קייס אלח'זעלי צפויה להתמודד ברשימה עצמאית בשם "צאדקון" בראשות השר נעא'ם אלעבידי.

-תנועת "חוקוק" תתמודד בבחירות בראשות המהנדס חוסיין מואנס, ובתמיכת "כתאא'ב חזב אללה".

-ברית "דולת אלקאנון" בראשות סגן הנשיא לשעבר נורי אלמאלכי, "ברית אלאסאס" בראשות סגן יו"ר הפרלמנט הנוכחי מוחסן אלמנדלאוי, והמועצה העליונה בראשות השיח' האמאם חמודי, מנהיג ברית "אבשר יא עיראק" — כולם יתמודדו ברשימות עצמאיות.

-תנועת "אלחכּמה" בראשות עמא"ר אלחכים ותנועת "אלנצ"ר" בראשות ראש הממשלה לשעבר חיידר אלאבעדי, יתמודדו יחד תחת ברית "כּואת אלדולה אלווטאניה", כפי שהיה בבחירות הקודמות.

-ישנה גם ברית "ח'דמאאת" בראשות שבל אלזיידי, מפקד "כתאא'ב אלאמאם עלי (ע)".

-הזרם הצדרי, ששינה שמו באפריל 2024 ל"אלתיאר אלוטני אלשיעי", דבק בהחלטתו להחרים את הבחירות, אך עשוי לנקוט צעדים שיבטאו את כוחו העממי.

-בצד הסוני, מפלגת "תקדדום" בראשות יו"ר הפרלמנט לשעבר מוחמד אלחלבוסי תתמודד לבדה. ברית "עַזְם" בראשות מת'נא אלסאמראי טרם הכריעה, בעוד ח'מיס אלח'נגר הקים את ברית "אלסיאדה–תשריע". קיימת גם ברית "אלחסם" בראשות שר ההגנה הנוכחי ת'אבת אלאבאסי.

-בצד הכורדי, נכשלו הניסיונות להקים רשימה מאוחדת בין שתי המפלגות המסורתיות, ולכן "אלחזב אלוטני אלדמוקראטי אלכּורדי" ו"אלאתחאד אלוטני אלכּורדי" יתמודדו בנפרד.

-בדומה לבחירות הקודמות, גם כוחות "חברה אזרחית" יתמודדו הפעם במסגרת ברית בשם "אלבדיל", הכוללת את תנועת "אלופאא" בראשות עַדנאן א־זַרפי (חבר פרלמנט נוכחי), וכן מפלגות אזרחיות כמו המפלגה הקומוניסטית, מפלגת "אלבית" בראשות חוסיין אלגראבי, מפלגת "אלאסתקלל" בראשות סג'אד סאלם ועוד מפלגות אזרחיות קטנות.

-לגבי הרכיב הנוצרי: קיימת תנועת "באבליון" בראשות ריאן אלקלדאני, מפקד ב"אלחשד א־שעבי". מולה קיים "הברית הנוצרית" הכוללת את "אלמג'לס אלקאוֹמי אלקלדאני", תנועת "תג'מוע אלסוריאן", "אלאתחאד אלדמוקראטי אלקלדאני", האגודה הארמנית, "אלראביטה אלקלדאניה אלעאלמיה", תנועת "שלמא", והוועד הניהולי של עדת הארמנים האורתודוקסים.

לא לדחיית הבחירות

ה"מסגרת המתאמת", המובילה את הממשלה, חזרה והדגישה את הצורך בקיום הבחירות הכלליות במועדן, אך הזהירה מפני התגברות השיח העדתי. היא הדגישה את חשיבות "הבטחת האווירה הנאותה להצלחתן, ושמירה על שקיפותן והגינותן, באופן שיחזק את אמון האזרחים ויעמיק את המסלול הדמוקרטי". כמו כן, הביעה חשש מ"התגברות הטון העדתי בחלק מהנאומים וההצהרות, והזהירה מפני השלכותיו המסוכנות על השלום החברתי ואחדות השורות הלאומיות". היא הדגישה כי "שמירה על המרקם החברתי העיראקי נותרה עדיפות לאומית, המחייבת אחריות משותפת של כל הכוחות הפוליטיים, התקשורתיים והדתיים".