עיראק עשויה להתמודד עם תוקפנות ישראלית: הגזמה או סכנה אמיתית?

ההוכחות לכוונות התקיפה הישראליות כלפי עיראק הולכות ומתרקמות, והאחרונה שבהן היא מתקפה של כמה גופי תקשורת ומכוני מחקר ערבים ועיראקיים, המסתובבים במסגרת המחנה האמריקאי, על מאמצי חקיקת חוק כוח המתנדבים העיראקי בפרלמנט העיראקי, וההזהרה כי המדינה לא תהיה חסינה מול התקפות במלחמה ישראלית או אמריקאית. הם גם מתעקשים להציג את הקשרים הקרובים בין עיראק וישראל האיסלאמית האיראנית, כאילו עיראק תלויה באיראן, מה שמסכן את עתידה של עיראק. הם מצביעים על כך שהקשר הקרוב הזה הפך לנקודת חולשה הולכת ומתרקמת, בזמן שהאזור עובר שינויים גיאופוליטיים משמעותיים.

הגופים הללו מתמקדים בנקודה אחת, והיא תיאור מצבה של עיראק כמצב קשה, כי בניגוד ללבנון או תימן, היא ניצלה עד כה ממפגש ישיר עם ישראל. כמו כן, מנסים אנליסטים מהמחנה הזה להפריז במצבי העיראקים התומכים בהתנגדות ובמעמדה באזור, בטענה כי תפקיד עיראק במסגרת ציר ההתנגדות "הופך את הנייטרליות כמעט בלתי אפשרית במקרה של החרפת ההסלמה האזורית".

בהקשר הזה, אחד האנליסטים ציין לסוכנות שפק ניוז את האפשרות של "הכנסת עיראק ישירות", והזכיר השתתפות קודמת של כוחות המתנדבים העיראקים במבצעים אזוריים נגד ישראל. הוא אמר: "הגיונם של חזיתות מאוחדות עושה את עיראק פגיעה בהסתבכות". כמו כן, הדגיש המומחה לביטחון עלי אל-מעמרי לסוכנות כי עיראק נתונה לדילמה ייחודית: "הכוחות תקועים בין המסגרת האסטרטגית האמריקאית-עיראקית מצד אחד, והלחץ האיראני מצד שני. עם חיסול של הרבה ממנהיגי ההתנגדות באזור, הכוחות העיראקים נתונים ללחצים הולכים ומתרקמים, בנוסף לירידת התמיכה מטהראן". אל-מעמרי הוסיף כי ממשלת ראש הממשלה מוחמד שיהוד הסודאני "אינה מסוגלת להתגבר על אזהרת וושינגטון – כי כל כוח עיראקי שיתקוף את ישראל או את האינטרסים האמריקאיים יתקל בתגובה ישירה".

חידוש העמדות האמריקאיות וחוק המתנדבים העיראקים

המומחים מציינים כי תהליך חידוש העמדות של הכוחות האמריקאיים בעיראק, תוך לחצים ישירים מצד הממשל האמריקאי על הממשלה והפרלמנט העיראקים למנוע מהם לאשר את חוק כוח המתנדבים, הוא שלב מחדש של נוכחותם שם. ההתפוגגויות הלא מוכרזות מהבסיסים במרכז המדינה, תוך חידוש מיקומם באזור הכורדי בעיראק או במדינות השכנות, הן רק תהליך חידוש עמדות טקטיות ולא נסיגה מוחלטת. הסיבה ללחצים האמריקאיים להפריע לחוק כוח המתנדבים העיראקים היא פחד מהפיכת הגוף הזה למוסד ממשלתי שמאפשר לו לפתח את המבנה והארגונים שלו. ייתכן גם כי המטרה האמריקאית היא להכין את השטח להתקפות על הגוף הצבאי הזה הנמצא תחת ממשלת ראש הממשלה, במהלך כל מלחמה אזורית עתידית (או במהלך כל תקיפה חדשה נגד איראן), תוך ניצול של התקפות התקשורת עליו.

עיראק – בסיס האסטרטגיה הישראלית ומיזם ישראל הגדולה

בהקשר זה, ישראל רואה את עיראק כפי שראתה את ראייתה של ארה"ב, כתחום חיוני וחשוב לשינוי מחדש של האזור (לפי התוכנית של המזרח התיכון החדש או אפילו תוכנית ישראל הגדולה). במקום שתבצע ישראל כיבוש ישיר ומסוכן לעיראק – כמו חוויות המלחמות האמריקאיות באפגניסטן ובעיראק – היא עשויה לפתח אסטרטגיית פירוק ושליטה לא ישירה.

לפי חלקם, תוכנית ישראל לעיראק מתמצאת בכמה מסלולים עיקריים:

1)שיתוף פעולה עם כוחות מקומיים: על ידי קיום קשרים סודיים וגלויים עם גורמים עיראקיים (כפי שידוע כבר עם גורמים כורדיים ואפילו סוניים שתומכים עם האמירויות), דבר שמספק לישראל נוכחות ביטחונית וצבאית.

2)פירוק רך וממוקד של המדינה: באמצעות ניצול חיצוי המתח הדתי והחברתי (ערבים, כורדים, סונים, שיעים) כדי לחליש את השלטון המרכזי, ליצור כאוס במדינה, ולעודד את רעיון יצירת אזורים עם שלטון אוטונומי, במיוחד אם אחרי זה ייכנסו שלבים דומים בסוריה ובוודאות בלבנון.

3)לעודד מדינות ערבית להגדיל את השפעתן בעיראק, על מנת ליצור סביבה פוליטית, ציבורית ועוד, שיכולה להיתפס לפורענויות ומזימות אזוריות (כמו "עסקת המאה" – נורמליזציה עם ישראל וכו').