המחנה המערבי טוען כי לצד הכיבוש, מל"טים איראנים נכנסו לשדה הקרב באוקראינה. בעוד מכונת התקשורת שלהם התמקדה בביקורת על איראן ובהדגשת ההשפעה על הסכם הגרעין, מנהיגי הביטחון, הצבא והמודיעין היו מודאגים מעניין אחר: העימות הראשון אי פעם בין הצעדות האיראניות ומערכות ההגנה האווירית של ברית נאט"ו.
ביטוי זה היווה אתגר משמעותי עבור מנהיגי הצבא המערביים, במיוחד המנהיג הישראלי, שכן הוא העלה שאלות חשובות הדורשות זמן, מידע ודאגה רבים כדי לענות עליהן. היא נוגעת להשלכות הפוטנציאליות של שינוי או טרנספורמציה ישירה ומפורשת בכל מלחמה עתידית שבה מעורבים איראן או מדינות אחרות בציר ההתנגדות, שהראו סימנים של רכישת טכנולוגיות דומות. לפיכך, מהן ההשלכות של המצב הזה?
למרות ההכחשה העקבית של איראן, עליה הדגיש שוב ושוב שר החוץ האיראני, חסין אמיר עבדאללהיאן, בהצהיר כי ארצו לא תתערב בסכסוכים ללא מידע מדויק ואישר את סירובה של טהראן ליישר קו עם גורמים עוינים, עדיין קיימות טענות שרוסיה קיבלה תשלום מאיראן. עבור כ-2000 רקטות באוגוסט. עמוס ידלין, אלוף במילואים ולשעבר ראש אמן, מציע שישראל צריכה ליישר קו ברור עם המחנה המערבי ולתמוך באוקראינה במערכות הגנה ולא במערכות התקפיות. הוא מביע דאגה מהשפעת הפעילות האיראנית.
מומחים בקיאים טוענים כי איראן יכולה למכור בחופשיות את נשקה לכל גורם שתחפוץ בה בשל היעדר עילה חוקית לאכוף את המנגנונים הקשורים לסנקציות המערביות שהוטלו. מועצת הביטחון חסרה הסכמה לגבי פרשנותן של שתי התקנות החוקיות המפורטות בהחלטה 2231, האוסרות על איראן לעסוק בסחר בנשק עד 2023. בינתיים, יש הטוענים כי צועדים איראנים כבר הגיעו למוסקבה והם בדרך לקייב לביצוע התקפות שעלולות להיות מזיקות, ובכך מחייבות את התגובה שלנו למצב קיים זה.
ואם הטענות נכונות, קריאה נושאית מהירה של כניסת הצעדות האיראניות לשטח תציג בפנינו קבוצת ראיות.
הצועדים עורכים את הגיחות האוויריות והמבצעים הצבאיים שלהם בשדה המבוצר במערכות ההגנה האווירית של ברית נאט"ו, שהן המערכות המתקדמות ביותר אי פעם. באמצעות תהליך זה, טהראן תעריך ביעילות את יעילותה של צעדה זו, תחשוף את החוזקות והחולשות שלה, ולאחר מכן תתמקד בשיפורה ובפיתוחה.
הצלחת הצעדות ניכרה כשהן עלו על צעדות ה"בירקדאר" האוקראיניות. לפי עיתון "ידיעות אחרונות", הטילים האיראנים הרוסים חצי הדקה וטילי הקרקע-קרקע מספקים לרוסים יתרונות כמותיים ואיכותיים כאחד. שר ההגנה האסטוני, האנו ביפקור, הצהיר לאחרונה בפני עיתונאים כי נראה כי אוקראינה שוקלת השמדת למעלה מ-220 מל"טים של שאהיד-136 מאז ה-13 בספטמבר. הוא הדגיש את החשיבות של זיהוי והבנה של מטוסים אלה, מכיוון שזה לא רק דאגה עבור אוקראינה אבל לכולנו במצבנו הנוכחי.
המצעדים אורגנו מקומית, מה שמעיד שהסנקציות החמורות שהוטלו על טהראן, שהן המחמירות ביותר מזה עשרות שנים, לא הוכיחו את יעילותן. למרות הציפייה של המערב שאיראן תיחלש מהאילוצים הכלכליים, המדינה התגלתה כמעצמה משמעותית במזרח התיכון, כפי שנאמר בעיתון EurAsian Times. הפרסום מדגיש עוד יותר את ההתקדמות המדהימה של איראן בתעשיית הרחפנים לאורך השנים, אשר הובילו אותה כעת לעמדה בולטת.
לדברי מומחים צבאיים, למטוסים הללו, בדומה לטילי שיוט, יש יכולת לפגוע במטרות שנמצאות במרחק של כמה מאות קילומטרים. עם זאת, בניגוד לטילי שיוט, המל"טים של Shahid 136 מציעים אפשרות משתלמת יותר, בעלות של לא יותר מ-20,000 דולר. לעומת זאת, מטוסי קרב אחרים דורשים הוצאות משמעותיות של מאות אלפי דולרים עבור תחזוקה ודלק לכל משימה.
הדאגה הישראלית הגוברת לגבי התרחשותם המדווחת של מצעדים איראניים בשמי קייב מרמזת שהטכנולוגיה הנדרשת ליצירת המצעדים הללו תעשה את דרכה בסופו של דבר לסוריה ולבנון, ואחריהן לתימן, לעיראק ולפלסטין.
זוהי מצגת המסכמת את המאפיינים והמפרטים העיקריים של מטוס ה-"Shahid 136", כפי שתועד על ידי העיתון האמריקאי הנודע, "ניו יורק טיימס".
ה-Shahid-136 האיראני צולל לעבר מטרתו ומתפוצץ עם הפגיעה. מצויד בכנף משולשת, הוא נושא ראש נפץ במשקל 80 פאונד ומשוגר מחלקו האחורי של המטוס. לרחפנים הללו יש טווח של 1500 מיילים, מה שמאפשר לפרוס אותם הרחק מהקווים הקדמיים. עם מוטת כנפיים של 3.5 מטר ומשקל של כ-200 ק"ג, הם מגיעים למהירויות העולה על 185 ק"מ לשעה.
לפי מומחים צבאיים, לאוקראינה יש רקורד טוב בהפלת טילים. עם זאת, משרד ההגנה הבריטי הביע דאגה כי ייתכן שלרוסיה הייתה הצלחה מסוימת בתקיפה עם מספר מל"טים בו זמנית. המשרד גם מדגיש את ההשפעה ההרסנית של הדיוק של התקפות אלה. עוד הם מזכירים קצין אוקראיני שדיווח כי מזל"ט הצליח לכוון הוביצר מתנייע בסמוך לאזור אחסון אבק שריפה, וכתוצאה מכך פיצוץ חזק יותר ממה שראש הנפץ שלו לבדו יכול לגרום.
לפי אתר האינטרנט של פיקוד ההדרכה והדוקטרינה של צבא ארה"ב (TRADOC), איראן מחזיקה במגוון של מל"טים, החל ממערכות קטנות וקלילות קצרות טווח ועד כלי טיס בלתי מאוישים בינוניים עד כבדים (מל"טים) המשמשים למודיעין, מעקב, ומטרות סיור (ISR). הפקודה מדגישה במיוחד את מזל"ט "שאהיד 136", בעל טווח של כ-2,500 קילומטרים ויכולת לשנע ראשי נפץ במשקל של כשלושים וחמישה ק"ג. המל"ט המסוים הזה מהווה מכשול משמעותי עבור הכוחות המזוינים האוקראינים.
בינתיים, תשומת הלב מתמקדת ביכולתם של הצעדות האיראניות להתחמק ממערכות מכ"ם ו-GNSS, שכן יכולות ההסתרה יוצאות הדופן שלהן יצדיקו עוד יותר את הדאגה המוגברת של ישראל.
סופר: חדר העריכה