הנורמליזציה הסורית-ישראלית: בין המסלולים האפשריים למכשולים הקיימים

נושא הנורמליזציה בין סוריה לישראל נחשב לאחד מהקבצים המורכבים ביותר באזור, בשל השילוב בין גורמים פוליטיים, אזוריים ובינלאומיים המשפיעים עליו. עם שינוי מאזן הכוחות וההשלכות של השלב החדש בסוריה, מתחדדת השאלה בנוגע לאפשרות להתקרבות בין דמשק לתל אביב – במיוחד לאור השינויים המבניים שמתחוללים במדינה לאחר נפילת משטר אסד.

הרעיון של נורמליזציה עם ישראל עולה כאופציה אסטרטגית אפשרית, גם אם היא מלווה באתגרים עצומים. התהליך הזה מתפתח דווקא בזמן שבו סטיב ויטקוף, האחראי על תיק המזרח התיכון בממשל טראמפ, הביע אופטימיות לגבי אפשרות הצטרפות סוריה ולבנון להסכמי אברהם – בעיקר "לאור הנסיגות האחרונות של כוחות הנתמכים על ידי איראן בשתי המדינות", כפי שהצהיר בנאומו מול הוועד היהודי האמריקאי.

גם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ חשף, לאחר פגישתו בריאד עם הנשיא הסורי הזמני אחמד א-שרע (הג'ולאני), כי "א-שרע הביע נכונות לעסוק בנושא הנורמליזציה עם ישראל". טראמפ אמר לעיתונאים במטוס הנשיאותי בדרכו מדוחה: "אמרתי לו – אני מקווה שתצטרפו (להסכמים), והוא ענה: כן... אבל יש לנו הרבה עבודה לעשות".

שלבי המסלול האפשרי לנורמליזציה:

הנורמליזציה תלויה בשורה של משתנים: אופי המשטר החדש, מאזן הכוחות האזוריים, האינטרסים האמריקאיים והישראליים – וכל זה צפוי לעבור בשלושה שלבים:

השלב הראשון: שלב המעבר הפוליטי

• הקמת ממשלת מעבר בתמיכה מערבית-ערבית, כשארה"ב ומדינות המפרץ תומכות ביצירת ממשלת טכנוקרטים "מתונה".

• ישראל תבחן מקרוב את המצב הביטחוני בסוריה ואת מעורבות השחקנים האזוריים, בהם טורקיה.

• מגעים בלתי רשמיים דרך מתווכים כמו ירדן, מצרים או ארה"ב, כשהמשטר הסורי החדש זקוק לתמיכה כלכלית.

השלב השני: נורמליזציה הדרגתית

• הסכמים ביטחוניים מוגבלים הנוגעים לגולן ולדרום סוריה, תוך הבטחת ביטחון לישראל.

• סיוע כלכלי תמורת צעדים מדיניים – יתכן שסעודיה או איחוד האמירויות יובילו בכך, כחלק ממסלול של שילוב סוריה בפרויקטים אזוריים של גז, חשמל ותשתיות.

• פתיחת משרדי קישור או סחר בלתי רשמי – כולל ייצוא חקלאי מסוריה לאירופה דרך ישראל, והבאת פועלים סורים לעבוד בשטחי ישראל. ערוצים אלו יתאפשרו דרך ארגונים בינלאומיים או חברות פרטיות.

השלב השלישי: נורמליזציה רשמית (אם יושלמו התנאים)

• הסכם שלום בחסות טראמפ, בדומה להסכמי אברהם. ישראל עשויה לוותר על שטחים מסוימים בתמורה להתחייבות ביטחונית סורית או הכרה בגולן כשטח ישראלי.

• יחסים דיפלומטיים מלאים – תלוי בשינוי עמוק בדעת הקהל הסורית. המהלך יכלול קמפיינים תקשורתיים, פרויקטים כלכליים, תיירות, השקעות ואנרגיה – ורק לאחר מכן מעבר לנורמליזציה מדינית.

חסמים פוטנציאליים:

• סירוב ישראלי רשמי: חלק מהגורמים בישראל מתארים את המשטר הסורי כ"משטר טרור אסלאמי קיצוני" ודוחים נורמליזציה.

• אסטרטגיית הפילוג: בישראל קיימת העדפה לפצל את סוריה בין דרוזים, עלווים וכורדים משיקולים גיאופוליטיים.

• התנגדות ציבורית בסוריה: הרחוב הסורי ממשיך לראות בישראל אויב היסטורי. נורמליזציה מצד המשטר עלולה להצית מחאות, במיוחד לאור חולשת השלטון ויחסי הכוחות המעורפלים בין הפלגים הסוריים הנתמכים ע"י מדינות זרות.

• מתחים אזוריים: סתירות באינטרסים בין טורקיה וסעודיה, לצד התנגדות ישראלית להגברת המעורבות הטורקית בשטח סוריה, עשויות לפגוע במהלך.

• הופעת התנגדות בדרום סוריה: אם יקומו תנועות התנגדות חמושות בגולן או בדרום המדינה, הדבר עלול להוביל את ישראל להמשך פעילות צבאית ולהפיג כל תקווה לנורמליזציה.

רעיון הנורמליזציה בין סוריה לישראל אינו עוד טאבו מוחלט, אלא מהלך אפשרי שנמצא על השולחן האמריקאי והאזורי. אך הוא תלוי במשתנים רבים – החל ממבנה המשטר העתידי, דרך האינטרסים הכלכליים והביטחוניים, ועד לעיצוב דעת קהל סובלנית לשינוי. הצלחתו תיבחן לאורך זמן, ותדרוש עמידה בתנאים קפדניים שישראל מציבה כבסיס לכל תהליך שלום.